Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Tithes Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ליטרא מעשר טבול שזרעה והשביחה. א"א נראה לי בדבר שאין זרעו כלה:
המוכר פירות לחבירו ונזכר שהן טבל ורץ אחריו לתקנו. א"א אני אומר ואותן המעשרות ותרומת מעשר שבהן ספק והכהן לא יאכלנה עד שיתקן אותם ולא ממקום אחר ולבסוף א"א שלא תרקב משום ספק טבל אא"כ חזר בעל הבית ותיקן פירותיו בתנאי ובתוספתא דמעשר שני אינו כן אלא יהא קורא שם למעשרותיהם נראה מיניה וביה קאמר וא"א לכהן בלא תקלה:
כהן או לוי שלקחו פירות וכו' עד אין מוציאין מידם. א"א אני אומר שאינו קנס אבל מפני שאמר להם מנתא דכהן לא זביני לך כדאיתא בפרק הזרוע ומזה הטעם עצמו כשמכר הלוי לישראל עד שלא מירח המעשר של לוי שלא היה לו בו עדיין זכות כדי שימכור זכותו לישראל אבל משמירח כבר היה לו בו זכות וכל זכות שיש לו באותה תבואה מכר לישראל לפיכך נותנו לכל כהן שירצה:
ישראל שקבל שדה מכהן ולוי וכו' עד שאין כהן עושה לישראל כהן. א"א נוסחא דתוספתא ישראל שמכר לכהן וזה עיקר וכן הוא בירושלמי:
הנותן שדה בקבלה לעכו"ם או לישראל שאינו נאמן על המעשרות. [א"א] פירוש שהוא חשוד: