כתב הרב אלפס ז"ל וליחוש דלמא מסקא ארעא שרטון וכו' עד וכן אמר ר' יוחנן יקוץ: כתב הראב"ד ז"ל תמה אני למה הניח הרב שלא הזכיר דברי רב נחמן שאמר נקטינן דקל אין לו גזע ופריש רב פפא לפי שאין לו גזע כלומר אין דרכן להוציא ענפים אלא מראשו או משרשיו ואם ראית ענף יוצא מגזעו דע כי משרשו היה ונתגלה שרשו עד שנראה בו כגזע והרי הוא לבעל הקרקע כאילן אחד לר"ע וכשנים לרבנן ואולי מפני שסבר הרב כי לר"ע אפי' לאילן אחד יש לו קרקע. והעד על סברתו זאת שכן הניח פ' ח"ה מימרא דנהרדעא דאמרי האי מאן דזבין דיקלא לחבריה קני ליה משפוליה עד תהומא ומוקי לה רבא בבא מחמת טענה הא לאו הכי מצי אמר ליה כורכמא רשקא זביני לך עקור כורכמך וזיל. ונראה כי הוא סובר בזה שאפי' לא בא מחמת טענה יש לו עד התהום ואפי' בדקל אחד. מ"מ אין סברתו נכונה בזה כי אין לדחות סוגיא מוכחת בכלל זה ומלתא דרב נחמן דאמר נקטינן וסוגיא דנהרדעי יעידו נגדו. ואם יטעון עלינו טוען כיון דאמר ר"ע מוכר בעין יפה מוכר לשני אילנות אע"ג דמזדרע בינייהו יש להן קרקע א"כ אפי' אילן אחד נמי. נשוב ונאמר ב' אילנות חשיבי אילן אחד לא חשיב מידי דהוה אתלתא היגי דמייאתא דאע"ג דלא מזדרע בינייהו כיון דלא חשיבי לית להו קרקע ואשכחן נמי לר"מ דס"ל הכי שנים יש להם קרקע אחד אין לו קרקע. וכיון דאיכא תנא דס"ל הכי וסוגיא נמי הכי אזלא לית לן למדחי סוגיא בכדי: