Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Agents and Partners Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תקנו חכמים שכל הנותן מעות לחבירו וכו' עד אין המתעסק חייב לשלם. א"א ולמה לא יהיה כשומר שכר על הפקדון והלא נוטל עליו שכר כפועל בטל:
לפיכך אם הרויחו וכו' עד מפני שחצי המעות מלוה. א"א נראה לי שהוא שיבוש שכך אמרו חכמים תרי תלתי באגר פלגא בהפסד עכ"ל:
וכן אם התנו שאם יהיה שם שכר וכו' עד ולא יראה לי זה. א"א ולי נראה שהוא מותר עם התנאי עכ"ל:
נמצאת למד לפי מדה זו וכו' עד חייב לשלם השכר. א"א שיבוש סופר יש כאן ולא הבנתי אותו ונראה לי שכך הוא הדרך שלו נמצאת למד לפי מדה זו שאם התנו שיטול המתעסק רביע השכר אם פחתו לא יפחות למתעסק כלום שרביע ההפסד שהוא חייב לשלם מפני המלוה יש לו כנגדו שליש מה שיטול בעל המעות שהוא רביע הכל ונמצא זה כנגד זה עכ"ל:
ואע"פ שהדברים האלו שהורו דברי טעם הם וכו' עד אפשר שיפחות ויטול שכר. א"א הוסיף עתה תימה ואמר לא די על דרך זה שכל ההפסד יהיה על בעל המעות אלא פעמים שנמצא משלם למתעסק יותר על כל ההפסד עכ"ל: