Hasagot HaRa'avad on Mishneh Torah, Rest on a Holiday Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
והלש עיסה מערב יו"ט וכו'. כתב הראב"ד ז"ל ואנו מחלקין בין עיסת הארץ לעיסת ח"ל דעיסת ח"ל כיון דקי"ל כשמואל דאמר אוכל והולך ואחר כך מפריש אין כאן משום מתקן טבלים ביו"ט דהלכה כרבא דהוא בתרא דפליג אדאבוה דשמואל:
אבל לגבל וכו'. כתב הראב"ד ז"ל כבר כתבנו בהלכות שבת שכל זה שבוש עכ"ל:
אין כותשין את הריפות וכו'. כתב הראב"ד ז"ל אין הדעת נוחה מזה הטעם אבל אנשי בבל עיקר תבשיליהן דייסא שאוכלין בו הלחם והיו עושין אותה במדוכה מכתשת גדולה ומכתשת קטנה הרי היא להם שינוי גדול אבל אנשי ארץ ישראל די להם כל הימים בקטנה ואין בה שינוי עכ"ל:
הקמח אע"פ שרקדו וכו'. כתב הראב"ד ז"ל אני אומר שהלכה כרבי יהודה ורב פפיאס שאמרו שונין ואם נפל בו צרור או קיסם אסור ואם שינה מותר עכ"ל: