Hon Ashir on Mishnah Bava Batra Chapter 10

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

מקושר. לפי מה שנראה מלשון הרמ"בם ולשון הר"ב זה צורתו ולפי זה העדים הם חתומים תחת השיטות כדין חתימת העדים, אלא שבמקום היותם בפנים הם בחוץ, וכל שיטה תופרה עם העד שאצלה מאחוריה, ונמצא צורתו אח"כ כך וזו היא הצורה ממש שעושים מקלף להבריח הזבובים במצרים שכ' הרמב"ם (בפיה"מ). והא לך צורתו יותר מבוררת ובש"ס (דף קס:) פליגי בה ר' ירמיה בר אבא ורב הונא, ור' ירמיה ס"ל דהעד חתום אחורי הכתב ממש:

פשוט שכתבו עדיו מאחוריו. מ"ש התי"ט הכא בשם התוספות (שם. ד"ה פשוט שכתבו) עיין עליו במקומו כי כאן העיקר חיסר ומשום הכי אינו מובן. ועיין עוד בש"ס (דף קסד.) בפיסקת ר' חנינא בן גמליאל וכו':

יכתבו סימן. כתב התי"ט שגיחור פי' הר"ב בבכורות (פ"ז מ"ו) אדום כארגמן, ע"כ. ואני הוכחתי בספרי מעשה חושב פ"ג פיסקא ב', שאין הארגמן אדום, אלא הוא גוון ממוזג מכל ראשי הגוונים והם אדום שחור לבן ירוק, והוא כצבע הזהב ממש. ובפ"ט דכלאים משנה א' הארכתי כמו כן בזה ובררתי הענין יותר ממה שכתבתי במעשה חושב ע"ש:

רבן שמעון בן גמליאל אומר וכו'. מדאמר בין כך ובין כך, משמע דעל כל שתי הבבות פליג ומחלק בין יש נכסים לאין נכסים, וזה א"א מדקתני סיפא וכך היה רשב"ג אומר, דמשמע דלעולם להקל על הערב אתא, ולפי זה בערב סתם נמצא מחמיר עליו יותר מהת"ק דלא חילק אלא אמר סתם לא יפרע מן הערב. לכן צ"ל דרשב"ג קאי אשתי בבות דלא נזכרו במתניתין דת"ק מחמיר אערב באחת מהן יותר מן האחרת, והוא אומר דזו כזו להקל. וא"א למצוא אותם אלא בענין שכתב הר"ב, כי כן קיימו וקבלו דכך היא סברת הת"ק כדאיתא בש"ס (דף קעג:) ולהפחיד האנשים הבלתי יודעים שצריך להתרחק מן הערבות, סתם דברי ת"ק דהלכה כמותו ולא פירט הקולא הנמצאת לערב כשאמר על מנת שאפרע וכו' ויש לו נכסים ללוה, כדי שיהיו סבורים שבכל ענין יפרע מן הערב וכ"ש כשהוא קבלן, וירחיקו מהם, ובזה החסרון וטעמו מובן:

הלוהו ואני נותן לך. היינו ערב קבלן, ומלתא דפסיקא נקט דקי"לן אעפ"י שיש נכסים ללוה יפרע ממנו, אבל ה"ה לערב סתם כסברת הת"ק דמשנה ז' כנ"ל:

מקצוע. זוית הכולל שני צלעות, כן בדיני ממונות בכל דין מהם שייך כמה מיני דינים מדינים שונים, כמעין הנובע שמרוב נביעתו מתפשט לכמה צדדים:

בתרא מתחיל בהא ומסיים בסמך הרי ה"ס, שלבעלי קרקעות ראויה השתיקה, כי הרבה מריבות מצויים עליהם, כמשא"זל (סנהדרין נח:) שלא ניתנו קרקעות אלא לבעלי זרוע, וסימניך איש זרוע לו הארץ (איוב כב, ח). ולהנצל מהמריבה לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה (אבות פ"א מי"ז): סליק מסכת בתרא. דין לקיחה ומכירה: הן תרבה מאה חכמה גם תעז ולא תירא. כי תלמוד בתוך קמא ומציעא וגם בתרא:

Next →