Hon Ashir on Mishnah Bava Metzia Chapter 10
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שניהם חולקין. לא ידעתי מאי קמ"לן בתיבה זו של שניהם המיותרת:
ובעפר. עוד היום ראיתי פה צפת שבונים בעפר מגובל במים במקום טיט:
רבי יהודה אומר אף זה דר וכו' אלא בעל העליה וכו'. אע"ג דמדהוי כמקשה אדברי ת"ק ה"לל אמר ר"י אע"ג דפליג, כמ"ש בשאר דוכתי. לא קתני ליה אלא רי"א, משום דבמה שמקשה לו נמי ת"ק פליג וס"ל דהדר בחצר חבירו בעלמא בענין שהוא נהנה ואין חבירו חסר פטור, ומה"ט פליג עליה בנדון דידן. ולא דמי הא לדפ"ג משנה ב' דאמר ר' יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו אלא וכו', דהתם ת"ק מודה לר"י שאין אדם עושה סחורה כו', ולא פליג אלא באותו ענין דס"ל דלא מקרי עושה סחורה וכו':
נתנו לו זמן לקוץ את האילן ולסתור את הכתל. וברישא הקדים נפילת הכתל לאילן, וטעמא משום דשכיח יותר שיפול כותל משיפול אילן, ומה"ט שכיח שיתנו זמן לקציצת האילן משיתנו זמן לקציצת הכתל:
הילך שכרך. הכא ששכרו לפעולה זו והפועל עושה הפעולה, שייך לומר טול שכרך, משא"כ ברישא דמי יודע אם הוא פועל או בעל הבית השוכר פועלים זה בעל הגינה, והתי"ט כתב טעמים אחרים על שינוי לשון זה:
אין שורין טיט וכו' אבל גובלין טיט וכו'. ארחא דמלתא נקט דדרך בני אדם לשרות הטיט השריה ראשונה לבד מפני הסכנה אפילו לזמן מרובה, משא"כ הגבול דאין דרך לעשותו אלא סמוך לבנין, אבל הה"נ דגבול לזמן מרובה אסור ושרייה לזמן מועט שרי. או אפשר דשורין אסור לעולם לעשותו בר"ה מחמת השרייה עצמה, כי מעלה עשן וריח טיט ומזיק לבריות מאד, וזה הוא איסור השרייה דתנן במתניתין, כנלע"ד:
אבל לא לבנים. לא ידענא למה נכפל דין זה, שהרי כבר תנן ואין לובנין לבנים, אבל בסדר המשנה דירושלמי גרסינן אבל לא ללבנים, ולאותה גירסא אפשר לישב הענין ולומר, דאע"ג דהתיר התנא לגבול הטיט, לעשות ממנו לבנים אסור, גזרה שמא ישהנו שם בר"ה במה שילבן ויעשה שם הלבנים דאסרנו ברישא, כדתנן ואין לובנין לבנים:
מציעא מתחיל בשין ומסיים בנון הרי שן, כי כל עמל [ה]אדם לפיהו (קהלת ו, ז. ועי' זוהר שמיני מא:). ועוד דהרוצה שיהיה משאו ומתנו מתברך, לא יגלה אותו אלא לצורך כשן שהוא מכוסה ואינו מתגלה אלא לצורך, שאין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין כמשא"זל (ב"מ מב.), וכמ"ש (פסחים נ:) דכל המשתכר בקנים ובקנקנים אינו רואה סימן ברכה, על כי נפחם גדול והעין שולט בהם, וערכם מועט: סליק מסכת מציעא. דיני שומרים ארבעה: אתה איש בעת תדין הטה אזנך שמעה. שלום ואמת ודין בקמא ובמציעא: