Hon Ashir on Mishnah Chagigah Chapter 3
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שמטבילין. הקדים דיני טבילה לטומאה, לפתוח בטהרה:
אחורים וכו'. דומה לכלים בתוך כלים להכי שנאו אחריו, ואגבו סיים כל ענייני טומאת כלים, ואח"כ סיים ענייני טבילתם:
לא כמידת הקדש מידת התרומה שבקדש וכו'. שינה התנא סדרו, משום דלא אתי שפיר לא כמדת התרומה מדת הקדש דקטון נתלה בגדול, כלשון רז"ל במקומות אחרות, לא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, אע"ג דמפרשים תחילה מדת בשר ודם הגלויה לכל:
ובתרומה קושר. אם ירצה לכתחילה, וכ"ש שאינו צריך לנגב, ולא אצטריך לפרושי:
צריכים טבילה לקדש אבל לא לתרומה. סדרא דלא כמדת הקדש מדת התרומה נקט ואזיל:
ובתרומה אם נטמאה וכו'. הואיל ובטומאה דאורייתא בנגיעת יד אחת מטמא כל גופו, אין אנו מכירין חומרת הקדש אלא מן התרומה, דאם נטמאה אחת מידיו חברתה טהורה ובקדש מטביל שתיהם, משום הכי הקדימה:
ובקדש וכו'. לשון הרב, והוא שתשאר לחלוחית וכו'. פי' לפירושו, שנטמאו מחמת משקין, לאפוקי אם נטמאו בספר או כיוצא בו, דאין שם משקה:
מטביל שתיהן. שמא נטמאו שתיהן, וה"ט דלא תני בפירוש שתיהן טמאות. ועוד קמ"לן מאי דאיתא בתוספתא (ה"ה) והביאה התוספות (כד. ד"ה בחיבורין), המטביל ידו אחת מהן, כל הטהרות שעשה [ב]טהורה עד שלא הטביל את הטמאה טמאות, דבעינן שיטביל שתיהן:
אוכלין וכו'. הכא נקט תרומה קודם קדש, כדסליק במתניתין דלעיל:
האונן ומחוסר כפורים. לא ידענא אמאי הקדים אונן למחוסר כפורים, הואיל ובאונן יש רבותא יותר מבמחוסר כפורים, בין בחיוב טבילה לקדש בין בפטורה לתרומה כמ"ש הר"ב:
חומר בתרומה. מבקדש לא קתני, דמה שאין לו חומרא זו, מורה חומרתו יותר מן התרומה, שאפילו עם הארץ זהיר בו:
והביאו לו חבית של יין. סתם חבית גדולה היא, כדמשמע בההיא מעשה דר"א די"ט דאמר לכת שניה הללו בעלי חביות (ביצה טו:), וצריכים שנים להביאה אע"פ שאין לה אלא בעל אחד, לכך קתני והביאו לשון רבים, דלא כמו דקתני בסיפא לא יקבלנה ממנו, וכן אבל מניחה לגת הבאה, לשון יחיד, ונחה בזה הרגשת התי"ט:
כיצד מעבירין וכו', אחר הרגל. ואומרין להם וכו', ברגל. ואעפ"כ שנאו אחריו, לומר דלא כל הכלים המקבלים טומאה היו מטבילין בהעברה זו, כי על אלו השנים היו אומרין וכו':
יש להם. היו להם לא קתני, אלא יש להם, רמז רמז לנו שמה שהיה הוא שיהיה בבנין בית המקדש במהרה בימינו:
חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת. פי' התי"ט, מזבח הנחשת של עתיד. ומלבד ההכרח שהכריח לזה, לשון המשנה נמי מוכיחו דקתני מזבח הנחשת אחר מזבח הזהב, אע"ג דמזבח הנחשת מפורש ומזבח הזהב ממנו למד:
חגיגה מתחיל בהא ומסיים בנון, הרי הן, כי כן אמרו רז"ל (שמו"ר פט"ו ז) על פסוק (במדבר כג, ט) הן עם לבדד ישכון. שאותיות הן אין להם בת זוג אלא הם יושבים לבדן, וכן הם ישראל שבגוים לא יתחשב, ובשמחתו לא יתערב זר, אלא הם לבדם שמחים וחוגגים: סליק מסכת חגיגה. בשמחה ולא בתוגה: כי תשחק בעת לשחוק כשושן תהי סוגה. אל תפר ברית וחוק בראייה וחגיגה: סליק ונשלם סדר מ"ועד וגב"ור בארץ הן תהיה. אם בע"תך שהוא עת מועד פירוש יצח"ק אך עמך יהיה: