הזרוע והלחיים והקיבה. הא דלא תנן הלחיים הזרוע והקיבה, או הקיבה הזרוע והלחיים. יש לומר משום דסדרא דקרא נקט (דברים יח, ג), והתם החשוב חשוב קדים, דהא לפי מעשה פינחס בזמרי, שעל ידו זכה למתנות אלו לכהנים כדאיתא במדרש (עי' רש"י דברים יח, ג. מ"ש דורשי רשומות הי' אומרים וכו') הוה ליה לכתוב הזרוע והקיבה והלחיים, שהרי בתחילה החזיק הרומח שבידו בזרועו שמפני זה זכה לזרוע, ואח"כ דקר את האשה אל קבתה שמפני זה זכה לקיבה, ואח"כ עמד ויפלל בלחייו ועקימת שפתיו שמפני זה זכה ללחיים, כדאיתא כל זה במדרש ובש"ס (דף קלד:):

במאה. לא מצאתי טעם למנין זה, כי אם דגילה לנו דבבכור בעל מום איירי כמ"ש הר"ב, על כי מאה הוא מנין אות קוף, והוא המנין הקטן שבאותיות שקר העומדות על רגל אחד כחיגר כדאיתא בש"ס (שבת קד.), ואין לך מום גדול מזה. ועוד ידוע ליודעי חן כי קוף נקראת הס"א, כאמרם ז"ל (עי' ב"ב נח.) כקוף לפני אדם, כי כן יש להם אחיזה ברגל הקוף הארוך, והנה הס"א היא היא המטלת מום באדם ובבהמה, וסימניך קוף עם ג' אותיותיו הוא קפ"ט, וכן הוא מו"ם באותיותיו כזה מ"ם וי"ו מ"ם: