Hon Ashir on Mishnah Chullin Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בין בארץ בין בחוצה לארץ. לא אשתמיט התנא לשנות בשום דוכתא דמכלתין בזה בין, כי אם הכא בבבא זו. משום דדין זה הוא דווקא בשני גופים, וארץ וחוצה לארץ הם שני מקומות, ואילו לא שנה בין איכא למטעי ולומר, דאע"ג דדבר זה אינה חובת קרקע, כיון דדין זה בעניינא דקדשים כתיב, לא קרבי אלא בארץ מאחר שנכנסו בה ונבנה בית המקדש, דבעינן שישחוט לפחות אחד מהם בארץ להיות חייב, והכי היינו מפרשים בארץ ובחוצה לארץ:
בין בארץ בין בחוצה לארץ. אע"ג דבבא זו לא נשנית אלא אגב חולין ומוקדשין דאצטריך, הקדימה משום דבעי לאחר בבא דחולין ומוקדשין לכלהו, דכיצד דמתניתין לא קאי אלא עליהו, ולא הקדים בפני הבית דאף הוא אצטריך, לבארץ, משום דבתחילה נכנסו לארץ ואח"כ נבנה הבית, ומהאי טעמא הקדים חולין למוקדשין אע"ג דהוי זו ואצ"ל זו, כיון דבעניינא דקדשים כתיב, משום דהבהמות חולין היו טרם הוקדשו, אבל בארץ ובפני הבית אע"ג דחוצה לארץ ושלא בפני הבית קודם, לא חש להקדימם מהאי טעמא דאמרן בחולין ומוקדשין, משום דלא הוי ארץ וחוצה לארץ מקום אחד, ולא בפני הבית ושלא בפני הבית זמן אחד, כמו דאפשר להיות חולין ומוקדשין גוף אחד, משום הכי לא חש להא אלא סידרם בסדר לא זו אף זו, וסירכא דהאי מתניתין נקט בכולהו שאר פרקי דמכלתין דדמו להאי:
אלף. אלו קתני הרבה, היה מאריך בלשונו אות אחד, וה"ט נמי למאה דמשנה ד' פ"ו, וה"ט לכל כיוצא בזה, מלבד הטעמים אחרים שכתבתי בכל אחד במקומו: