מרכוף של זמר. לשון הערוך (שם) מרכב של זמר, והוא שאמרו שיש לזמרים כמו סוס מן ארז, ע"כ. עוד יש שם יש ששונים, והמרכוב של זמר פי' בית יד של מגל, מלשון לא תזמור, עכ"ל. ולפי פי' הראשון הף' היא במקום ב' דשניהם מאותיות בומ"ף, ולפירוש השני נקרא הבית יד מרכוב לפי שמניחין עליו האצבעות כשתופסין אותו אחד מכאן ואחד מכאן, כאיש רוכב ששני רגליו הם משני צדי הנרכב אחד מכאן ואחד מכאן:

תיק הסייף וכו' תיק המספרת וכו'. כל הכלים שמלאכתם שוה כללם בתיק בפני עצמם, דלא תימא דתיק אחת המשמש לכלם קאמר:

הפגושות. אע"פי שבתרגום שלנו (יחזקאל כו, ט) כתוב פגזוהי, הכל אחד כי השין והזין מאותיות שזרס"ץ המתחלפות:

תיק סומפוניא בזמן שהוא נותן מלמעלה. אע"ג דכ"ע נותנין אותה מצדו כי כן דרכה שלו טמא. ואם גם הוא נותנה מצדו טהור. תיק חללין ר"י מטהר מפני שהוא נתנו מצדו. ולכן שלו טהור אע"ג דכ"ע נותנים אותו מלמעלה כי כן דרכו, ולת"ק דווקא להחמיר כמו בסומפוניא אזלינן בתרי' בדידיה, אבל לא להקל גזרה שמא יחליף, כן יש לפרש משנה זו. א"נ נוכל לומר דת"ק לא ס"ל לחלק אלא בסומפוניא אבל בתיק החליל אעפ"י שנותנו אותו בצדו ס"ל דטמא, ור"י ס"ל לחלק אף בחליל, וזהו אמרו מפני שהוא נותנו בצדו הוא טהור, מכלל שאם היה נותנו מלמעלה אף הוא טמא, ולא קתני בפירוש בזמן וכו' כדקתני ת"ק בסומפוניא, מפני שאין דרך בני אדם ליתנו אלא מצדו והנותנו מלמעלה כמעט בטלה דעתו אצל כל אדם, משא"כ בסומפוניא שיש הרבה בני אדם שנותנים אותה מלמעלה ויש הרבה שנותנים אותה מצדו: