Hon Ashir on Mishnah Shabbat Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במה טומנין ובמה אין טומנין, אין טומנין. הקדים טומנין לאין טומנין, לרמוז מתחילה דמצוה לטמון תבשיל לאכול דבר חם בשבת אם הוא לו לתענוג, ומי שאינו מאמין בדברי חכמים ואינו טומן בדברים המותרים, קרוב הדבר לומר דמין הוא דאינו אוכל דבר חם בשבת, וכמ"ש בעל הלבוש (סי' רנז ס"ח). וקמפרש ברישא אין טומנין, משום הדברים דאין טומנין בהם כשהן לחין, וטומנין בהם אח"כ כשהם יבשים, ובראשונה הם לחים ואח"כ הם יבשים, לרמוז דהאי לחות ר"ל מחמת עצמן כמ"ש הרב, דזה הוא הקודם לעולם ליבשות, דלחות מחמת דבר אחר לפעמים יארע להם אף אחר היבשות:
ובנעורת של פשתן דקה. משום דר' יהודה נקט דקה, וגסה אתיא במכ"ש:
ומתיר בגסה. אצטריך לאשמועינן דדקה דקאמר דווקא הוא, דלא תימא סירכאי דת"ק נקט, ולאו דווקא הוא:
הכר. פי' הר"ב שמשימו תחת מראשותיו, וכתב התי"ט שבמקום אחר לא פירש כן. ולעד"נ דהכר הוא מה שמציע תחתיו ממש, מדאמרו רז"ל (עירובין ק:) אשה נעשת כר לבעלה, ופשוט הוא. וא"כ יהיה הכסת מה שנותן מראשותיו והוא קטון מהכר, ומ"מ אין להקשות דהוי זו ואצ"ל זו, דהתנא סדר הצעת המטה נקט, שבתחילה מניח הכר, והדר הכסת עליו מראשותיו. ועיין מ"ש בפרק כ"ג דשבת משנה ה' ד"ה הכר, וגם עיין בתי"ט משנה ב' פ"י דמקואות ד"ה הכר, ששם הוכיח בראיות הרבה כדברי: