בשלשה פרקים בשנה וכו'. בש"ס (דף כו:) אסיקו דמתניתין חסורי מחסרא, והכי מפרשו לה, בג' פרקים בשנה כהנים נושאים את כפיהם בכל תפילה. ולפי זה ישאו לפעמים ד' פעמים ביום אחד, כי ג' פרקים אלו הם תעניות ומועדות ויום הכפורים, וכבר ידוע שביום הכפורים יש בו מוסף עם הנעילה, ואע"פי שלשון המשנה קצר, א"א לטעות בו. ואפשר לומר דלא הזכיר התנא הפרקים בתחילה ויהיה הלשון יותר מרווח, כדי לסמוך ובתעניות לובנעילת שערים, לרמוז דנעילת שערי שמים לבל יעברו התפילות הנהוגות, גורמים התעניות:

כקורין את שמע. עיין בטור אורח חיים סי' מ"ט, כ"כ התי"ט. ושם תמצא טעם ללשון זה דלכאורה הוא מיותר:

מותרין. קאי אגברי, ואסור דרישא קאי אשבת, שבשבת האסור התירו לגברי בחמשי שבו:

לבו זה בנין בה"מק. שהוא באמצע הישוב כלב בגוף (זוהר שלח קסא: פנחס רכא:):

תענית מתחיל במם ומסיים בנון, הרי מ"ן, ע"ש הכתוב (דברים ח, ג) ויענך וירעיבך ויאכלך את המן. שע"י התענית חטאיו מתלבנים כמן, דכתיב ביה (במדבר יא, ז) והמן כזרע גד לבן. ועוד ליודעי חן גלוי וידוע מה הוא נוטריקון מ"ן, כי הוא מעלה אותם בצדקתו, אשר הוא עושה בתעניתו כמו שצוו רז"ל (עי' ברכות ו:): סליק מסכת תענית. משמש ככותל שונית. את יצרך בעת תלחם בחרב וגם חנית. לא יירא עדי תחם בתשובה ותענית: