גיד הגשה (שפאננאדער) (או אולי גיד אשר הוא משם ״נשה״, שם ששרשו ״נשה״) עיקר הוראתו: היות משולל מקנין קבוע: א) מהרכוש — הלא הוא מבלי דרישה ותביעה על אחרים. ב) מהכח — הלא הוא: להיות נכנע, נסוג אחור, רפה, תשש כחו כנשים. ג) מהרעיון — הלא הוא ״לשכוח״, ואם כן המלה ״נשה״ הוראתה: היות נסוג אחור, כמו כן רפיון, הכנעה, אפיסת הכח (רפיון נשים), ולכן גיד הנשה במובנו הוא: גיד הרפיון, הכנעה, אפיסת הכח (ע״פ המעשה אשר קרה לו). — אסור לאכול את גיד הנשה מכל בעלי חיים היונקים (אשר גופם נשוא מהרגלים) מכף הירך הימני והשמאלי — אצל העופות אסור באופן אם כף ירכם עגול ובכל זאת לא צריך לבדוק, ושאר הדינים ראה י״ד ס״ה.