את הבעלי חיים השונים למיניהם אל תכריח ואל תסבב להם, כי ירבעו ויזדווגו יחד כלאים ואל תעשה ואל תפעל זאת גם על ידי אחרים — וגם את אלה הבע״ח ממינים שונים, שיש להם איזה התדמות ביניהם, אף יחיו יחד, ואשר יקרה, כי בעל כרחם יתחברו יחד ויולידו, כמו הזאב עם הכלב, כלב כפרי ושועל, עזים וצבאים (רעהען) ׳ יעלים (געמזען) ורחלים, סוס עם פרדה (מוילטהיער), פרד עם אתון, בכל זאת אסור להרביעם ולזווגם יחד. בע״ח מטין אחד יוכלו להרביע; אולם אם עפ״י בחינות הנתוח (אנאטאמיע) יתראו שנוים עיקריים ביניהם אסור להרביעם יחד, כמו אוז ואוז הבר (ווילדע גאנז) וכדומה. הנולדים מהרבעת כלאים כזאת אסור לזווגם עם המין של אביהם או של אמם, אבל את הנולדים מכלאים, אלה עם אלה, יוכלו להרביעם, אם הזוג של הוריהם דומים זה לזה, ואם הוריהם אינם דומים אסור, הנולד מהרבעת כלאים מותר בהנאה, ואם היה מין טהור עם מין טהור מותר גם באכילה. להמליט ביצים ע״י עוף אחר שאינו מינו אין אסור מטעם החוק הזה רק מטעם המבואר בפרק ה׳ (י״ד רצ״ז).