עלם בן ישראל ועלמה בת ישראל! לוא אך יכלתם להרגיש את הרגש הנעלה, את רגש האשר ״להיות דבר מה בעולם ה׳״ — אם תאלפו בינה מהעשב, מהפרח ומרוח כמו הגה, ותשערו בנפשכם את מושג הרגש, אשר יחושו כל היצורים הנמצאים מסביב לכם — הרגש להיות יצור וציר עליון ושמחת עולם אשר על ראשם תמיד, כי ממלאים בשלמות את חלל המקום אשר הציג אותם בורא העולם, ברגע הקצר של צבא חלדם — ולעומתם תעריכו ותתבוננו על משאלות והתחרות זמנכם — הנאה וקנין — אשר בני הזמן ישימו בהם כל מעינם רק בעד עצמם ותשוקתם, וגם את הטוב שיעשו, יפעלו. רק להנאת עצמם ולא בתור עבדי ה׳ — מלאכי ה׳ — עד כי באופן הזה אתם עם הנאתכם וקניניכם כאין נחשבתם, הבל וריק הנכם בעולם — ורק לגופכם יש תועלת מה — תועלת הזבל בנוגע אל השדה — אחרי אשר יחלש, ימות הגוף, יבול וירקב, או אז יהפך להיות דומן וזבל לצורך ותועלת יצורים אחרים, שהמה אמנם טובים מכם ויהיו מה יהיו — בעוד היצורים האלה ממלאים את תעודתם בעצם השלמות, כפי אשר התוה להם ה׳ — לכן אתם אישי — ישראל! אם נוכחתם לדעת, כי באופן כזה אתם ברוחכם כאין הנכם ולא תגיעו אל המעלה להיות דבר מה בעולם ה׳, כי עם כחכם הנועד לפעול פעולות עבודת ה׳ בחופש תיגעו לריק ולבהלה — אם שמתם לבכם על מצבכם ורוח ה׳ החל לפעם בקרבכם, גם נכסוף נכספתם אל האשר הנעלה : להיות בכל עצמותכם ״דבר מה בעולם ה׳״, ויען כי את האשר ובהתגלות תעודתכם — בתורה, — לכן הבה! השליכו מכם את אלילי כספכם ואת אלילי זהבכם ואת אלילת האלילים את ההנאה ואת כל ״הבל ההבלים״ אשר בזמנכם — ושובו אל ה׳, למען תהיו גם אתם דבר מה בעולמו — אז תאהבו את ה׳.