אולם יען למצב האישות שני יחוסים : א) האגודה אחת של האיש והאשה, להתאחד אל תכלית החיים. ב) ההגעה אל התכלית ההיא בהשתתפותם יחד בפעולתם אמונה ע״י ״הבית״ אשר יכוננו למו, לכן גם פי שנים הוא בדבר התכוננות ״האישות״ ע״י ״קדושין״ וע״י ״נשואין״. קדושין — התקדשות, וביחוד הבדלה והתמכרות מקודשת, להיות האשה מוכנת ומזומנת להנשא לאיש, וזאת תכונו את האגודה העצמותית של האיש והאשה — נשואין — התנשאות, הלא היא הכניסה של האשה בבית הבעל, להתנשאות אל מצבה, למלאות עמה יחד באגודה אחת את תעודת החיים ע״י ״הבית״.