יא: גטין.

כי קח איש אשה ובעלה וגו׳ וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו (דברים כ״ד א׳).

האישות המכוננה ע״י קדושין תוכל להבטל, אם ע״י המות, אם הוא נודע בברור או ע״י נתינת הגט, הלא הוא, כי זה הבעל, שאמר פעם אחת אל האשה ההיא ״מקודשת לי״ ויקן את האשה, להיות מקודשת ושייכה רק לו לבדו, הוא ישלחנה ממנה בגרשו אותה ע״י הגט, באמרו ובכתבו לו כדת וכנוסח ישראל ״הרי את מותרת לכל אדם״, הלא הוא אמירת ההתרה של האגודה שלהם ונתינת החופש לה, כי תוכל להכנס במסורת אגודת האישות עם כל אדם זולתו, ואת הגט פטורין ימסור לה הבעל בפני עדים כשרים ונאמנים.

באיזה אופנים יוכל גם דרוש להיות הגרושין וגט פטורין, גם איככה יעשה כל זאת עם כל הדינים והפרטים המתיחסים אל זה (ראה אה״ע קי״ט ועוד).