קריאת שמע — נשאר ביו״ט בבלי שנוי גם בברכה ראשונה בדבר התחדשות הבריאה — הלא היא ״המאיר לארץ״ בעוד אין בהם כל יחס מיוחד, בנוגע אל היו״ט, להוסיף או לגרוע ממנה, אבל בשבת, אשר הוא בעצמו כל עיקרו אות זכרון בעד הבריאה הכללית, אזי בתהלת ״הכל יודוך״ מלבד זכרון התחדשות הבריאה כמו בימים הנהוגים, תבוא האזכרה מדבר בריאת העולם בכלל, ועלינו לשבח ״באל אדון״ את חכמת הבריאה וערכה עליה ״בלאל אשר שבת״ את קביעת יום השבת בעצמו (רפ״א).