הבה! שים לבך על מנת גורלך! על ידה ידבר ה׳ עמך, וכמו ברוב טוב וחסד, בכל דבר מתוק ונעים הנך מכיר בתודת לבב, כי אמנם זאת היא תכנית לחיים, כמו כן הכר נא בברכה ובתודה בכל דבר עצב ומר ובצרות רבות ורעות, אשר יבואו עליך, גם כן את תכנית החיים המאד נעלה ולהתחקות על שרשיה — ואם אנשים אחרים ע״י הצרות ימוג לבבם בעצב ותוגה, עד כי לא ידעו נפשם — אבל אתה איש־ישראל! במכאוב לבבך, בדמע עינך חזק ואמץ, הצהל את רוחך וקרב נא לפני ה׳ וברך את ברכת: ״ברוך וגו׳ דין אמת״ —; הצהל את רוחך בידיעה נאמנה, כי בדבר קבלך באהבה את כל אלה ובחבבך גם את הצרות, תעבוד את ה׳ ותמלא בזה את תעודת־ ישראל — (א״ח רכ״ב).