את יעקב. הזכיר בתחלה את יעקב, כי כל נפש יוצאי ירך יעקב היו שבעים עמו:

וכתוב וישרצו. על ישראל, כאשר הוא כתוב לנח ובניו ושרצו בארץ (ברא' ח יז), והאומרים על מלך ישמעאל שמספר במאד מאד כשמו בגמטריא מה יעשו בזה שהוא כתוב על ישראל, וחלילה שידבר הנביא בגימטרון או ברמיזות:

ותמלא הארץ. כל ארץ מלכות מצרים:

ויקם מלך חדש, פירושו כמשמעו בלי תוספת:

נתחכמה. נועץ עצת חכמה:

תקראנה. לשון נקבות, ומלחמה יחידה וככה רבים, או תחסר מלת וצרה והדומה לה,:

ועלה מן הארץ. אמר ר' יונה הספרדי, הוא המדקדק שטעם ועלה ועלינו מן הארץ, ולא פתחו פה לשטן והנכון בעיני שהוא כמשמעו:

וישימו המצרים:

מסים. רבים (מן) מס, כמו עתים והם מפעלי הכפל:

מסכנות, אוצרות, וכמהו ותהי למלך סוכנת, לך בא אל הסוכן:

רעמסס. כבר פירשתיו ויאמר הגאון שהוא שם מקום וקרא עין השמש:

וכאשר יענו אותו, אעפ"י שהיה בענוי כן ירבה:

ויקוצו. כמו הפוך בטעם והם שני שרשים וכן אשר אתה קץ (ישעי' ז טז):

ואתמה מהאומרים בפיוטים פרוכים, וזה איננו נכון כלל:

למילדות, שרות היו על כל המילדות:

על האבנים. כמו עשה מלאכה באבנים:

כי חיות הנה. יש להן כח חיים בלב:

כטעם "כי בית יעשה לך ד'" והטעם שהרבה זרעם תגמול שכר שהחיו הן זרע ישראל ויאמר הגאון כי עשה להם בתים שהסתירם שם ולא נמצאו:

הילוד, שם התואר כמו הגבור: