ויאמר ה' למשה. וכבר אמר ד' למשה, וכבר הראיתיך רבים כאלה:

כשלחו. שילוח כלה מגזרת כלה ונחרצה (ישעי' י כג) כטעם כי אמרו כולנו מתים (יב לג) וכן ומשרתו יהושע בן נון נער (לג יא) ורבים כאלה, וי"א כשלחו כלה ישלח ויגרש כי כי כתוב כי גורשו ממצרים (יב לט):

דבר נא. כמו עתה, וכן אוי נא לנו (איכה ה טז):

כלי כסף וכלי זהב. ואף כי שמלות:

ויאמר משה כה אמר ה'. זאת הפרשה דבקה עם לא אוסיף עוד ראות פניךָ (י כט), ונכנסו ביניהם הפסוקים, שכבר הודיע ה את משה כי נגע אחד נשאר, וכבר הודיעו בתחלה הנה אנכי הורג את בנך בכורךָ (ד כג), גם אמר השם כאשר אעשה הנפלאות במצרים, ובהיות ישראל קרובים לצאת וְשָאֲלָה (ג כב), ולולי שנתן השם להם החן לא היו נותנים להם כלום, ודע כי דבר גדול היה וצדיקים גמורים היו ישראל שלא גלו הסוד, והוא שפרעה חשב על דברי משה דרך שלשת ימים שילכו וישובו אל מצרים, וחלילה שהנביא דבר כזב, כי לא אמר לעולם נשוב, וחכמת השם נשגבה מדעתנו ואשר נראה לי שהיה זה הדבר בעבור שני דברים האחר שיתנו להם כלי כסף וזהב, ואלו ידעו שלא ישובו לא היו נותנים, והדבר השני שיטבע פרעה וחילו, כי אלו היו הולכים ברשותו, ואין בלבו שישובו לא רדף אחריהם, והעד ויגד למלך מצרים כי ברח העם (יד ה):

אני יוצא. על ידי שליח:

אשר אחר הרחים. שהוא טוחן וי"א שהוא כמו תחת הרחים שישימו על פי הבור:

אשר כמהו. אשר על כמהו, על עבד כמהו או כמהו על הקול:

לא תוסף על הצעקה:

לא יחרץ כלב. פירושו לפי המקום, וי"א שהוא מגזרת אתה חרצת (מ"א כ מ) והטעם האות הדומה לוי"ו שיחרץ בלשונו:

ויאמר ה' אל משה. לא ישמע אליכם פרעה, טעמו וכבר אמר השם בתחלה למשה לא ישמע אליכם:

ומשה ואהרן עשו. ויחזק ה' את לב פרעה, עד שעשו כל המופתים שצום השם: