ולא אנחנו - קרי בוי"ו וכתיב באל"ף, ופירש ולא אנחנו זובחים לזולתו.

לא לכם ולנו - טעמו שתתערבו עמנו לבנות בית אלהינו.

כי אנחנו יחד - רמז לכל קהל ישראל.

ומבלהים - כתיב מן בלהות אתנך, ומבהלים קרי, לנטות אחרי רבים בשורש בהל בלה, כי מעט הם, רק הענין אחד.

וסוכרים - הסמ"ך תחת שי"ן.

ובמלכות אחשורוש - הוא המכונה ארתחשסתא בלשון פרסי.

כתבו שטנה - מן שטן, והטעם לסטון אותם.

כתב בשלם - כמו בשלום.

על ארתחששתא - כמו אל.

כנותיו - חביריו או רעיו.

וכתב הנשתון - צורות האותיות תקראנה בלשוננו, והעד אל היהודים ככתבם, או כתב זה הספר הנשתון השוה בכתיבה ובלשון ארמית. ויש אומרים: שהטעם חותם והוא הנכון.

בעל טעם - מן טעמו וראו, והנה רחום בעל טעם – עצה.

כנמא - כאשר נאמר וזה מאמר הסופר ומסדרים הספר וטעמו כאשר נאמר, כן היתה האגרת ששלחו הנזכרים, או כנמא כטעם עתה.

דיניא ואפרסתכיא טרפליא - שם אומות ידועים אצלם. ויתכן להיות ארכוי מן וארך ואכד וכלנה.

שושנכיא - מן שושן.

ועלמיא - מן עילם.

וכענת - יש אומרים: שהוא שם אומה. ויתכן שהמלה מן עת, אך הראשון הוא הקרוב.

פרשגן - כטעם פתשגן הכתב שתי לשונות זה אומר בכה וזה אומר בכה, ופירוש המלה פשר וביאור.

ואושיא - יסודות ותרגום ונהרסו יסודותיה ויתגלון אושיה וכן: נפלו אשיותיה.

יחיטו - מן חוט השני, ופירושו ישימו חוט על היסודות לבנות, כטעם קו המדה או הוא מענין תרגום: ויתפרו עלה תאנה, וחטיטו ויחיטה כטעם קשר וחבור והפי' הראשון הוא הקרוב:

כען, דך - כתרגום הלזה דכי.

מנדה בלו והלך - שמות למס המלך, ופירושם כדרך סברתי מנדה - מן הרכוש ובלו - מס המדינות והלך - מכס ההולכים דרך המלך.

ואפתום מלכין תהנזק - תוצאות המלך ותועלותם.

כען, מלח היכלא - מענין כעשן נמלחו, ארץ מלחה לא תשב, וטעם הארץ ענין בטול ומניעות דבר.

וערות מלכא - כמו את ערות הארץ, והטעם גנות.

ואריך - תרגום וייחל עוד ואוריך עוד ופירש הפסוק כן הוא, ביטול ההיכל בטלנו וערות המלך וגנותו לא נוחיל לראות.

ואשתדור - תרגום הנה שלחתי את הגדי הזה שדרית מתנות השלוחים היו עושים בקרבה לעוזרים אותם, עלילות כמו הוה משתדר להצלותיה.

חלק בעבר נהרא לא איתי לך - שימרדו בו העמים הנזכרים אם יצום לבנות ירושלים או חלק, אין לך בעבר הנהר שהם ישראל יקחו הכל בחזקה.

פתגמא, על רחום - כמו אל רחום, והוא משרת במקום חמשה.

וכעת - חסר נו"ן ופירש: ואל שאר עבר נהרא ואל כענת שלום.

אלך - כמו אלין.

וזהירין - מן והזהרת אתהם ופירושו לעשות שגגה היו מוזהרים והטעם: הזהרו שלא תשגו.

דריוש - הוא אחשורוש.