אמנם כי אתם עם תמות החכמה - עמכם בעבור כסילותכם כעניין: נסרחה חכמתם.

ואת מי אין כמו אלה - מי לא ידע בכל אלה.

שחוק לרעהו - שבתי כאדם שהיה שחוק לרעהו והוא כשחוק לרעהו, והתימה שהיה זה ששב לשחוק, קורא לאלוה ויענהו.

לפיד בוז - הלמ"ד נופל והוא מן: אם בפידו להם שוע, בעבור הפיד שבא לו שב בוז, כמו: ובוז משפחות במחשבת השאנן.

לעשתות - כמו: אולי יתעשת האלהים. אבדו עשתנותיו.

נכון למועדי רגל - וזה דבר יביא האדם שתמעד רגלו, כענין: ואני כמעט נטיו רגלי.

ישליו - כי יראה שהם השודדים העושים החמס בפרהסיא בשלוה.

וישליו – ישמש עצמו ואחר עמו, כמו: יחי ראובן ואל ימות, שענינו ואל יהי מתיו מספר, מתיו כעניין: ואני מתי מספר:

בטוחות - ענינו משכנות בטוחות מן בטח.

לאשר הביא אלוה בידו - עובדי כו"ם שיעשה אלוהו בידו.

ואורך ימים - טעמו ובארך ימים.

בי"ת בישישים – ישרת עצמו ואחר עמו כמו: וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי.

לו שוגג - הוא ידע שגגתו של האדם, או שישגה אחרים והם לא ידעו.

שולל - כל אחד מהם יוליכם שולל מדעת כטעם וסר מרע משתולל.

מוסר מלכים - כמו: מוסרות ומוטות.

משגיא - מן אל שגיא.

ויאבדם - הפך משגיא.

שוטח - מן: וישטחו להם כמו פורש והעניין מפיץ ומפזר.

וינחם - הפך הענין.

ויתעם - בעצת תהו.