ולפני מזה - פירש וקודם זה ההבדל.

ויעש לו לשכה גדולה - אלישיב העושה לטוביה ובלשכתו של טוביה היו שמים הענינים הנזכרים.

מניות הלוים - שצוה השם לתת להם.

לא נתנה - על אחת ידבר כי המלה מיוחדת מן הרבות והם מניות.

ואוצרה - פועל נגזר מן אוצרות והטעם: הפקדתי גזבר עליהם:

ואעיד ביום מכרם ציד - הראוי ואעיד בם.

מביאים דאג - האל"ף עי"ן הפועל. וכן: וקאם שאון.

ויהי כאשר צללו שערי ירושלים - מענין צל והטעם הגעת הצל אל השערים.

לא יבא משא - פירש: שלא יבאו הרוכלים הם הסוחרים מערבים ענינים רבים, על כן מערב הדברים נקרא רכיל.

אם תשנו - אם תלינו שם פעם שנית.

יד אשלח בכם - להכות או להרוג אתכם.

מטהרים - הראוי מתטהרים.

ואקללם - הוא החרם והנדוי והטעם החרמתים נדיתים.

ואשביעם - לעם ירושלם לבלתי התחתן בהם.

ולכם הנשמע - יתכן שהוא נפעל מן העתיד, סימן המדברים בעד עצמם והוא הקרוב.

זכרה להם - לתת לכם שכרם על הנגאלים מן הכהונה ונגאלים מברית הכהונה, והלוים בקחתם נשים נכריות.

גאלי הכהונה - שם התואר על משקל תאמי צביה והם כדמות פעולים בענין רק בגלל האל"ף שהוא אות הגרון נקדוהו, כן להרחיב מקראו וטעם גאלי כטעם מותרים.

ולקרבן - בעבור קרבן העצים שסדרתי להביא הכהנים והלוים והעם לעתים מזומנים, ובעבור הבכורים שצויתיו להביא לבית ה', זכרה לי אלהי לטובה.