הפעם הא' נשיקה. בלי אות מבדיל בין הדבקים היא בפה כמו ישקני ובאות למ״ד ביד או בכתף או בלחי כמו אשקה נא (לאבי ולאמי) וישק יעקב לרחל:

דודיך. נמצא לשון יחיד דודי כמו הולך לדודי (למישרים) והוא שם ופעם תאר כמו השם כמו שירת דודי ואמ׳ אחד מהגאוני׳ שהוא הריר שתחת הלשון מטעם לכה נרוה דודים:

הפעם הב' נערה מן חוץ המדינה [בכרמים] ראתה רועה [עובר] וחשקה בו והתאותה (בלבה) ואמרה מי יתן [ו]ישקני פעמים רבות וכאלו שמע אותה ואמרה לו כן כי טובים דודיך [מיין] יותר (י)שמחו אהוביך מיין ובעבור ריח שמניך כי שמך כשמן שיורק שריחו נודף על כן עלמות אהבוך הנערות (אהבוך):

הפעם הג' אמרה כנסת ישראל והחלה מאברהם ששמר מצות השם והנשיקות היו שאמר וישמור משמרתי מצוותי חקותי ותורותי ויותר התענג בעבודת השם (מ)היין והראה מפעלות אלהיו והשיב נפשות ליראת י״י:

הפעם הא' תורק. לשון נקבה (לשמן ואם לא ימצא כמוהו כמו בית שהוא לשון זכר ובמקום אחר לשון נקבה) כמו כי שחה אל מות ביתה וכן מלת שאול:

הפעם הג' על כן עלמות אהבוך. [הוא] ואת הנפש אשר עשו בחרן:

הפעם הא' נזכירה. יש אומרים (שהיא) מן אזכרתה ריח קטרת וכמהו זכרו כיין לבנון:

מישרים. הנכון שהוא תאר היין כמו הולך לדודי למישרים יתהלך במישרים ומ״ם מיין מושך עצמו ואחר עמו כמו יעשה חפצו בבבל (וזרעו כשדים):

הפעם הב' וכל אחת ואחת אומרת לו משכני ואלו הביאני המלך חדריו יותר נגילה בך. אהבוך האחרון שב גם לעלמות:

הפעם הג' משכני. שיצא מבית אביו [ונמשך אחר המקום]:

הביאני המלך חדריו. שגלה לו סודו והוליכו בארץ המקודשת ובכל זה שמח ובכל מקום קרא בשם י״י:

הפעם הא' ונאוה. כמו יפה כמו לא נאוה לכסיל תענוג לא יאות לו ו[ה]נו״ן לבנין נפעל [כמו וכל נעשה במרחשת]:

הפעם הב' [וחזרה ואמרה לעלמות] שהן בנות ירושלם אם אני שחורה כנגדכן עמו אהלי קדר שיכם השמש [תמיד על אהליהם] נאוה אני ויפת תאר כיריעות שלמה המלך ואל תחשבו עלי שזה השחרות נולדתי בו רק הוא מקרה ויסור וסבתו השמש שהכה בי בחוץ כי בני אמי עשו בי מריבה ושמוני נוטרה וקודם זה אפי׳ כרמי (שלי) לא נטרתי:

הפעם הג' שחורה אני (ונאוה). אח״כ ירדתי למצרים אע״פ [ש]הייתי נאוה שדבקתי בשאר המצות:

הפעם הא' שחרחרת. בא הכפל לגרוע ולא להוסיף כמו אדמדמת שהוא מעט אדום:

ששזפתני. השי״ן הראשון (ב)מקום אשר כמו שבשפלנו זכר לנו וטעמו גילתני [כמו] לא שזפתו עין איה:

נחרו בי. הנו״ן נוסף לבנין נפעל כמו נלחמו בי מן לחרחר ריב [וכמהו ויחר אפו]:

נוטרה. שומרת שם התאר:

הפעם הג' ששזפתני השמש. היא הגלות וסבתו בני אמי נחרו בי שהיו במצרי׳ רבים עובדי ע״ז וכן אמ׳ יחזקאל ואודע להם בארץ מצרים ואמ׳ להם איש גלולי עיניו [השליכו] וגו׳ וימרו הי ואחר חזרו בתשובה כמו וישמע אלהים את נאקתם וזהו הגידה לי עיקר מצותיך שאתה רועה ולא אתערב עם המצרים:

הפעם הא' איכה תרעה. י״א [שענינו שאלת מקום כענין איכה הם] כטעם איפה:

שלמה. השי״ן (ב)מקום אשר כשי״ן שאתה מדבר עמי:

כעטיה. י״א מדלגת ואמ׳ כי כן ויעט העם וי״א נכלמת כמו על שפם יעטה והנכון בעיני שהוא מן ועוטך עטה כבגד יעטה:

הפעם הב' חזרה לדודה ואמרה לו הגידה לי אנה תרעה צאנך ואנה תרביצם ואני אשוב רועה ואפחד(ה) שאתערב עם עדרי חבריך הרועים:

הפעם הא' בעקבי הצאן. (סימני פסיעות הצאן) כמו ועקבותיך לא נודעו:

גדיותיך. גדי בלי עזים הוא כל קטן בבהמה הטהורה:

הפעם הב' ענה [לה] אם לא תרעי [צאי] לך בעקבי הצאן ורעי גדיות קטנות כמו שאת קטנה למעלה ממשכנות חברי והוא מקומי:

הפעם הג' השיבה [ה]שכינה אם לא תדעי לכי בדרך אבותיך וירעו בניך הנולדים על דרך השבטים:

הפעם הא' לסוסתי. היו״ד יתירה כמו מלאתי משפט [אוהבתי לדוש]:

דמיתיך. המשלתיך כמו ואל מי תדמיון אל:

הפעם הב' לסוסתי ברכבי פרעה. שהוא עץ או ברזל דמיתיך זה דבר הדור:

הפעם הג' וכאשר חזרה בתשובה אמרה [ה]שכינה לסוסתי [ברכבי פרעה] דמיתיך כנסת ישראל ששמרת עול מצות ולא סרתה מהדרך על כן אתן [את] שכרך [ואייפך] וכסף וזהב תוציאי [עמך] ממצרים:

הפעם הא' בתורים. י״א שורות נזמי (ה)אזן ומצחת הזהב וי״א ציורים ואומ׳ שהוא מן תאר והקרו׳ אלי שאין לו חבר כי אם בספר אחד והוא אחריו תורי זהב:

נקודות. כמו נקודים:

הפעם הב' נאוו. דמה [ה]צניף שיש בלחייה כמתג [המצוייר בדמות התורי׳] בלחי הסוסיא וקשוריה בחרוזים בצואר הסוסיא ויאותו לך תורי זהב:

הפעם הא' במסבו. כמו [ו]מסבי ירושלם הבנין העגול היקר:

נרד(י). בושם ידמה לכרכום:

הפעם הב' ענתה אע״פ שיש לי ריח טוב כי גם המלך [כשהוא במסבו] היה מתאוה שיריח נרדי יותר [ריח טוב] יש לך [שהוא צרור המור] והייתי מתאוה שילין בין שדי ואחבק הדומה לאשכול הכפר שהוא [ב]עין גדי:

הפעם הג' אמרה כנסת ישר׳ זכור לי ברית אברהם שהלך שמעו בכל העולם כמו נרד והיה שם בצרור המור:

הפעם הא' צרור המור. י״א כי המור הוא המושק [בערבי] ומלת אריתי ישחית זה הפירוש והוא מן בושם יקר וטעם צרור המור כמו צרור הכסף:

הפעם הג' שדי. הם התורות והמצות (שהיה) מלמד לאנשי דורו [עד שהודו כי אין כמו השם ית׳] כאשר לא ימצא כדמות אשכל הכפר בעין גדי שהוא מגיד שבחו של שם:

הפעם הא' אשכל הכופר. בלשון קדר כאפור ובל׳ כאנפורא והוא כמו אשכולות וי״א שהוא מין קרנפל והראשון קרוב:

בכרמי עין גדי. שם מקום [בארץ ישר׳ שימצא בו אשכל הכפר]:

הפעם הא' עיניך יונים. (כיונים) כמו אש אוכלה [הוא]:

הפעם הב' ענה הנך יפה עיניך יונים. כיונה שהיא אוהבת (בן) זוגה ולא תניחנו:

הפעם הג' ענתה השכינה עתה תתיפי בחרוזים נביאים אשלחם אליך והם עיניך:

הפעם הא' רעננה. כמו רטוב ורך:

הפעם הב' ענתה הנך יפה והיינו צריכים לערש רעננה ויהיו קורות בתינו ארזים שנשב בסתר

הפעם הא' רהיטנו. מלשון משנה רהיטי ביתו של אדם:

ברותים. אין לו דומה וכל המפרשים אמרו שהוא כמו ברושים רק לא יתחלפו זולתי [אותיות] אהו״י:

הפעם הג' אמר׳ כנסת ישראל הייתי רוצה (במשכן) לעבוד אותך [ב]תחלה ואח״כ אבנה לך בית ארזים (רק) אני כשושנה בעמק (שכל ה)עובר ירמסנה והפחד שיעשו בי המצריים כלה: