הפעם הב' ועתה לכה דודי נצא השדה כי לא נוכל להתחבר במדינה ומי יתנך כאח לי עד שאביאך בפרהסיא אל בית אמי והיא תלמדני היאך אשקך מיין הרקח:

הפעם הג' (מי יתנך כאח לי. אמ׳ כנסת ישראל למשיח מי יתנך כאח לי ואמצא אותך) ואדבק עמך:

הפעם הא' תלמדני. התי״ו חוזר לאמי:

הפעם הג' אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני. [בית אמי היא ירושלם וענין תלמדני] שתלמדני [ה]מצות ואשמח עמך כאשה ששותה יין עם בעלה:

הפעם הב' חזרה [ו]אמרה עתה נשלמה תאותי בהיותו שמאלו תחת לראשי והם ישנים:

הפעם הג' שמאלו. אז תשוב עולות הבקר והערב:

הפעם הג' השבעתי אתכם. אמ׳ שלמה לכנסת ישראל השבעתי אתכם שלא תעוררו עד שיגיע הקץ שלא תסתכנו בנפשותיכם:

הפעם הא' מתרפקת. מתחברת וכן בלשון קדר [ואין לו דומה במקרא]:

חבלתך. כמו (הנה) יחבל און והוא מן חבלי יולדה:

הפעם הב' עוררה דודה ואמרה לו מי זאת עולה מן המדבר שבקשה דודה [ראשון] כאשר עשיתי אני ועוררתיך תחת התפוח שאנחנו לנים תחתיו להזכירך כי שמה חבלתך אמך והענין בעבור שהרתה תחת התפוח על כן ידמה ריחך לריחו:

הפעם הג' מי זאת עולה. אז יאמרו אומות העולם על כנסת ישראל כשתעלה ממדבר העמים עם המשיח:

והיא אמרת לו תחת התפוח עוררתיך והטעם אני עוררתיך בדבורי ותפלותי הולידוך כענין שנ׳ תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו:

הפעם הא' רשפיה. כמו ולחומי רשף גחליה:

שלהבת. השי״ן [ב]מקום אשר ונח הלמ״ד ואין כדרכו במקרא:

הפעם הב' ועתה שימני [על לבבך] כחותם על ידך ועל זרועך כחותם:

הפעם הג' ואח׳כ׳ תאמר כנסת ישראל לשכינה שימני כחותם על לבך והענין שלא תסור מאחרי השכינה לעולם:

הפעם הג' מים רבים. אלו יתקבצו כל אומות העולם לא יוכלו להזיק לכנסת ישראל:

הפעם הב' איה דבר האחד מבני אמי שאמרו אחות לנו קטנה מה נעשה (לאחותינו) ביום שידובר בה להנשא אם שמרה עצמה והיא חומה נבנה עליה טירת כסף והענין קשורים ואם [היא] דלת נצור עליה [לוח ארז] (ותהיה סגורה:

היא אמרה) הנה אני חומה ושדי כמגדלות (כענין) שדים נכונו:

אז הייתי בעיני אוהביי כמוצאת שלום:

הפעם הג' אחות לנו קטנה. כשיעלו ישראל אז יאמרו זה לזה אחות לנו קטנה והם ב׳ שבטים וחצי שאלו גלו בתחלה שנ׳ כעת [הראשון] הקל ארצה זבולון [וארצה נפתלי וגו׳]:

ושדים אין לה. שמא אין לה תורות:

ביום שידובר בה. שתעמוד בדין:

הפעם הא' טירת. כמו ארמון כמו {ו}את כל טירותם:

הפעם הג' אם חומה היא. אם שמרה עצמה כמו חומה [ולא יצא מן הדת] נבנה לה מקום [וטירות מלאות כסף] ונלך בשבילה:

ואם דלת היא. עיר פרוצה אין (לה) חומה [שלא שמרה המצות] נסגור עליה שלא תבא עלינו:

הפעם הג' אז ענתה היא ואמרה אני חומה [שומרת דתי הייתי] ושדי שהן התורות שמרו אותי אז תהיה בעיני השכינה כמוצאת חן:

הפעם הב' (אמרה) כרם היה לשלמה [בבעל המון אמרה להלל נפשה לרוב אהבתה בדודה והענין כי] הנה שלמה המלך נתן כרמו לנוטרים ויקח בפרי הכרם [שהביאו לו הנוטרים] אלף כסך ואני לא עשיתי כן רק כרמי (שלי) לפני אני אתענג בו עמך ולא ארצה ממון [ולא קרן ולא ריוח] וקח אתה שלמה (מימי) פרי כרמך וגם יקחו עוד מאתים הנוטרים:

הפעם הג' כרם היה לשלמה. כענין כי כרם י״י צבאות בית ישראל והענין כי שלמה מלך על כל ישראל [וזה ענין בבעל המון שכל ההמון היה שלו]:

נתן את הכרם לנוטרים. הענין שהוא סבב שתחלק המלכות ולא נתן לבניו ירושלה כי אם ב׳ חלקים מי״ב והם יהודה ובנימין:

איש יביא בפריו אלף כסף. זה ירבעם בן נבט שהיו לו י׳ חלקים:

הפעם הג' כרמי שלי. (תאמר כנס׳ ישר׳ כרמלי שלי) הענין שכל השבטים ישובו להיות יחד:

האלף לך שלמה. [ענין] שלמה הוא (ה)מלך המשיח ונקרא כן בעבור היותו ממשפחתו [ו]כמהו ודוד עבדי נשיא להם לעולם והענין אז ישובו הי׳ שבטים לך שלמה שאתה מלך המשיח וגם ישובו המאתים שהיו לנוטרים [את פריו] שהשאיר שלמה לבניו:

הפעם הב' ענה ואמר לה את היושבת בגנים חברי הרועים באו והם מקשיבים לקולך השמיעיני ואמרי לי ברח דודי עד שלא ירגישו שאני עמך בתוך הגן:

הפעם הג' היושבת בגנים [חברים מקשיבים]. אז תאמר [ה]שכינה לכנס׳ ישראל את היושבת במקדש בית עולמים הדומה לכסא הכבוד כענין כסא כבוד מרום מראשון [מקום מקדשנו]:

חברים מקשיבים. הענין שהמלכים מתאוים לשמוע שיריך החדשים כענין (שנ׳) שירו לי״י שיר חדש ועוד (כי) ביום ההוא יושר השיר הזה (לי״י):

גם אני מתאוה לשמוע הוד קוליך וזה ענין השמיעיני:

הפעם הג' ברח דודי. אמרה כנסת ישראל אם תתאונ לשמוע שירי רד אלי [וברח] ממקום חבריך הם המלאכים המשרתים [לפניך] ובא אל הרי הבשמים [הם] הררי ציון ששם צוה י״י את הברכה חיים עד העולם:

(נשלם פי׳ שיר השירים שבח לעשה אורים:)