Immanuel of Rome on Esther Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ר"ל אחרי שצותה צמה שני ימים לילה ויום הלכה ביום השלישי בעודה בתעניתה ולבשה בגדי מלכות ובא קצר:
ותעמוד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך בעבור שהיו שם חצר לפנים מחצר אמ' כי אסתר עמדה בחצר הפנימי שזה החצר היה נוכח החדר שלמלך והמלך היה יושב בזה החצר ומושכו היה נוכח פתח הבית ר"ל החצר שנכנסה בו אסתר עד שכנסה אסתר אל המלך ראתה המלך עומד לנגדה:
ויהי כראות המלך את אסתר עומדת בחצר נשאה חן בעיניו וכתו' בספר גוריין וישא המלך את עיניו וירא את אסתר עומדת למול פניו ותבער בו חמתו מאד על אשר הפרה המלכה את תורתו ותבא לפניו בלא קריאה ותשא אסתר את עיניה ותרא את פני המלך והנה עיניו בוערות כאש מן החימה אשר בלבו ותכר האשה את קצף המלך ואת חרונו ותתבהל האשה מאד ותפג רוחה ותשם ראשה על הנערה הסומכת ימינה וירא אלהינו וירחם על לחץ עמו ותקצר נפשו בעמל ישראל ובצרות היתומה אשר בטחה עליו ויתן לה חן לפני המלך ויוסף יופי על יופיה והוד על הדרה ויקם המלך בבהלה מכסאו וירץ אל אסתר ויחבקה וינשקה ויסמכה בזרועו ויאמר לה מה לך ולפחד הזה אסתר המלכה כי הדת הזאת אשר לנו אינינה שולטת עליך באשר את המלכה ורעיתי ויקח שרבי' הזהב וישם על ידה ויאמר לה מדוע לא תדברי אלי. ותאמר אסתר ראיתי אותך אדוני המלך ונבהלה נפשי מפני כבודך ומפני גדולת תפארתך ויהי כדברה ותשב עוד ותשם ראשה על הנערה כי עייפה נפשה בצום ובצרה ויתבהל המלך מאד ויבך על פני אסתר וכל משרתי המלך מתחננים למלכה לדבר למלך להטיב נפשו בראותם את צרת אדוניהם:
ויושט שרשו ישט ובא מן ישט ויושט כמו מן ירד ויורד רירו אל זקנו. ומן יסף ויוסף עוד בלק. והוא עתיד מהבניין הכבד הנוסף:
מה לך אסתר המלכה. כלומ' לך שאת עצובת רוח. ומה בקשתך כלומ' ומה תרצה לבקש ממני שבאת לפני ולא נקראת ואם תהיה בקשתך עד חצי המלכות ינתן לך. ופי' ינתן לך. ר"ל חפצך או דברך:
יבא המלך והמן היום. ראשי התיבות נרמז בהם הש' בן ארבע אותיות ודרשו רז"ל היום יבא המן ומחר לא יבא לרמוז כי למחר יתלה. ואמרה יבוא המלך והמן אל המשתה אשר עשיתי לו כי שמה בלבה להגיד למלך באותו המשתה דבר המן שבקש להשמי' את עמה. ואמ' אשר עשיתי לו ולא אמ' אשר עשיתי להם לחלוק כבוד למלך:
מהרו את המן. ר"ל הביאוהו מהרה ומלת מהרו היא צווי מהבניין הדגוש והוא על משקל דברו. גם נכון שיהיה צווי מהבניין הקל ובא על דרך משכו וקחו לכם צאן למשפחותיכם ושחטו הפסח. והוא פעל יוצא. וכן מהר המלט שמה. עניינו מהר נפשך:
יבא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך. לא רצתה אסתר לשאול דבר אז רק אמרה יבוא המלך והמן מחר אל המשתה אשר אעשה להם מחר. ומחר בהיותינו על המשתה אעשה כדבר המלך לשאול שאילתי. והסבה שלא שאלה אז היא כי לא ראתה שצמחה שום ישועה ורצתה לעכב שאלתה עד למחר עד אשר תראה מה ילד יום ואם הצומות שעשו ישראל בעבורה יעשו פרי טוב:
ולא זע ממנו ר"ל לא נזדעזע ממנו והוא חסר פ"א כמו והיום רד מאד מגזרת ולא יחגרו ביזע. או הוא מן השניים וכמוהו ביום שיזועו שומרי הבית פחד ותנועה:
ויתאפק. ר"ל משל בעצמו והתגבר והתחזק ולא גלה סודו בחצר. וכמוהו ולא יכול יוסף להתאפק עניינו ולא יכול לסבול:
ורב בניו ר"ל גדולת בניו. או ר"ל שספר כי אע"פ שיש לו רוב בנים לא ישוה לו כלום בראותו מרדכי:
אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי. ר"ל גם יש לי מעלה אחרת על כל המעלות הנזכרות שאסתר המלכה לא זמנה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי:
וגם למחר אני קרוא לה עם המלך. ר"ל וגם בעבור מחר אני קרוא מצוה לאכול ולשתות עם המלך:
וכל זה איננו שוה לי. ר"ל כל אילו המעלות הנזכרות אינם שוים בעיני כלום בכל עת אשר אני רואה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך ואינו חולק לי כבוד ובא קצר:
יעשו עץ גבוה חמשים אמה כדי שיראה למרחוק מי שיתלה עליו ומחר בבקר אמר למלך שיצוה שיתלו את מרדכי עליו ובוא אחר זה עם המלך אל המשתה שתעשה אסתר שמח:
ויעש העץ ר"ל שעשאו על ידי צווי: