לץ היין וכו׳. בא חסר ומשפטו לץ בשתותו היין הומה השכר כי לא יספיק לו היין לבדו.

נהם ככפיר וכו׳. כבר זכר זה הדבר.

כבוד לאיש וכו׳. כבר בארתי לך יתגלע שהוא מענין התעוררות במחלוקת, ומי שפרש בו שהעי״ן עומדת במקום ה״א הוא טעות כי לא נמצא כן לעולם.

[ד-ו] מחרף עצל וכו'. מים עמוקים וכו'. רב אדם וכו׳. משפטו אדם רב גדול במעלה ובמדרגה לא יקרא לשרתו ולעמוד לפניו אלא מי שהוא מכיר מעלת הענינים ומדרגתם וזה הוא איש חסדו, ואיש אמונים ר״ל דבר רחוק הוא שימצא אדם נאמן ואיש חסד עד שיהיה ראוי לעמוד לפני אדם גדול.

[ז-יד] מתהלך בתמו וכו׳. מלך יושב וכו׳. מי יאמר וכו׳. אבן ואבן וכו׳. גם במעלליו וכו׳. אזן שמעת וכו׳. אל תאהב וכו׳. רע רע וכו׳. כפשוטו.

[טו-טז] יש זהב וכו'. לקח בגדו וכו׳. כי מי שהוא מעורב עם החומר שהוא זר ונכרי אצל כל אדם לפי מעלת הנפש וחשיבותה הוא שלקח בגדו מעליו כלומר נמסר ביד החומר אויבו המפסיד עליו או נכנס לו ערב לעשות ציוויו וגם נתן מטובו לחומר הנמשל לאשה.

ערב לאיש וכו׳. יש חכמה רעה והיא חכמת בעלי האמונות הנפסדות וקראם לחם שקר, ואם ערבים לקצתם סופם להיות נכשלים בהם ולא תהיה נפשם ניזונות מהם אלא כמי שאוכל חצץ במקום מזון.

[יח-כא] מחשבות בעצה וכו'. גולה סוד וכו׳. מקלל אביו וכו'. נחלה מבהלת ר״ל נחלת האבות שיהיו נולדים עליה שרשים וענינים מבוהלים בתחלת הענין, סוף זאת הנחלה אינה מבורכת, וא״ו ואחריתה נוספת או חסר מלת עד כלומר ועד אחריתה לא תהיה באותה הנחלה סימן ברכה.

[כב-כה] אל תאמר כו'. תועבת וכו׳. מה׳ וכו'. מוקש אדם ילע. חסר למד הפעל ומשפטו ילעה, והעכר.על כן דברי לעו, ופי' כי האדם שימחה ויפסיד עניני ההקדש והולך אחר ריבוי הנדרים יקרה לו מזה שיהיה נכשל בהם.

מזרה רשעים מלך חכם. ר״ל החכם כשיודע שום רשע במלכותו ישליכנו מעליו שהמלך מוצא עליהם עלילות וחוקר אחר מעשיהם כדי לאבדם, או פי' וישב עליהם אופן שמזלם מתגלגל עליהם כדי להכשילם.

נר ה׳ נשמת אדם חפש כל חדרי בטן. כבר ידעת כי נשמת אדם שם משותף כשיתוף שם נפש, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו נאמר על האויר הנכנס מן הפה והאף אשר יעמוד כל בעל חיים בו ובהעדרו ימות, ועל הנפש הנשארת אמר נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה אמר נשמה על הנפש המדברת אשר באדם ורוח על נפש שאר בעלי חיים הנפסדת בהפסד הגוף, וגם כאן נאמר נשמת אדם על נפש הנשארת. והודיע לך מהות הנפש כי הנר הוא אור והאור הוא דבר נראה ואינו גוף ולא גשם, כי אם היה גוף או גשם לא היה עובר מאחר הדברים הבהירים, ורמז לך שהיא צורה שכלית וביחסו אותו לאל רמז גם השארות הנפש ונצחותה, חדרי בטן הם הענינים הנעלמים והנסתרים מן העין, ואמר חופש כאלו אמר ישכילם, כי זאת היא פעולת הנפש שהיא תשכיל הענינים כלם, ובמה הנפש משכלת אלו הענינים המושכלים אלא בשכל כי הדבר המושכל בעצמו הוא אשר בו תשכיל והוא השכל, ואין השכל והמשכיל דבר אחר אלא הדבר המושכל אשר השכל הפשיט צורתו אם כן השכל והמשכיל והמושכל דבר אחד.

[כח-ל] חסד ואמת וכו'. תפארת בחורים וכו׳. חברות פשע תמרוק. מענין נקיון ויפוי ור״ל בזה המקום תמרוק ברע כגון שיהיה האדם בעל חנפות ויפוי לשון עם חברו והוא ישנאהו. בתוך לבו, ואמר כי זאת הפעולה כמו מכות נעלמות.