כשלג בקיץ. אינו דבר נשאר ועומד, כן הכבוד לכסיל אינו עומד ואינו נאה לו אם יקבלנו בלי חכמה.

כצפור. זה הפסוק אין לו קשירה עם שלפניו ועם שלאחריו, ואמר כמו שהצפור אין לו מנוחה אבל הוא עומד להתעורר ולנוד ממקומו כן קללת חנם לא תחול ולא תנוח על בני אדם שאין להם פשע בדבר.

[ג-ד] אל תען. ענה כסיל. כמו שפרשו חז״ל כאן בדרך ארץ כאן בדברי תורה.

[ה-ו] מקצה. אע״פ שהוא מבנין פעל הדגוש ושרשו קצה הוא נגזר מן וקצותה את כפה שהוא מבעלי הכפל, ור"ל שמי ששולח דבריו על ידי כסיל הוא מטריד רגלי הכסיל ומייגע אותם ללא תועלת, וחמס שותה בעל השליחות בשלחו הכסיל.

[ז-ח] כצרור אבן. ר"ל אבן יקרה שעומדת צרורה ושמורה בתוך כיס.

חוח. הוא הורד שגדל עם החוח, ואמר שהורד שהוא ביד השכור אשר אין לו דיעה לשמור יפיו כן המשל וכו',

רב מחולל, כמו בורא, וכמוהו ותחולל ארץ ותבל, ואחר שהאריך בגנות הכסילים זכר להם קצת מהתנצלות ר״ל שהבורא יניח לו לכסיל מקום וימתין עליו, ושכר עוברים וכן הוא עשה לעוברי מצותיו, ומלת שוכר היא גזרת מענין הערבי שאומר שכר בדגש הכף רפה וענינו ישתמש. ויש לפרש ג"כ שוכר כמו סוגר מן עשי שכר אגמי נפש (ישעיה י״ט י׳) ויהיה פירושו שהבורא מוחץ וסוגר כוונת הכסיל.

ראיתי איש, ר״ל עתיד יהיה כסיל או לכסיל יש תקוה יותר מאותו האיש החכם בעיניו.

[יג-טו] חכם עצל. הוא הפך איש חכם בעיניו שזכר, והוא שיהיה שותק ועצל מלדבר מפני שנראה בעיני עצמו שאין לו חכמה כל כך שיהיה ראוי לדבר לפני מי שגדול ממנו בחכמה ועל כן שבח אותו.

[טז-יח] כמתלהלה. ענינו משחק וכן הערבי אומר למשחק מלאהי, וזקים הם הניצוצות שיוצאות מחיכוך הברזל באבן שתוציא פטיש.

[יט-כא] פחם לחרחר ריב. לחרחר כלומר מדליק כי מחרחר נגזר מחרחר (דברים כ״ח כ״ב) שהוא הקדמת הדולקת מרוב חמימותה וכן החום בלשון ערבי חר.

דברי נרגן כמתלהמים. הפך מתהלמים.

כסף סיגים. המשיל שני דברים מגונים לשני דברים אחרים מגונים, כי הכסף המזוייף המעורב עם הנחושת כשיכוסה בו החרש שאינו שוה כלום יתחבר משתיהם מה שאין בו חשיבות אבל גנאי ודופי, כן השפתים שמדברות דברים שאינם טובים.

[כד-כו] תכסה שנאה במשאון. נגזר ממשאת מאומה, וענינו הלואה, ר״ל השנאה תכסה ההלואה כי אם השונא יהיה צריך לה יהיה גודל שנאתו בעבור ההלואה, או פירושו שאם מתוך המשא והמתן שיהיה בין שני חברים או בין שני שותפים האחת מהם יהיה שונא את חברו בשנאה מכוסה והשנאה ההיא תהיה שנאת חנם אז ראוי לגלות דעתו בקהל ולביישו וליסרו על זה.

לשון שקר. שונא לכל מי שתופש עליו ומדכא אותו בדברים, אבל מי שיש לו פה חלק ר״ל דברים טובים וחלקות לשון דוחה בו מיני ההזק.