איש תוכחות מקשה ערף. תוכל לפרש אותו על המוכיח או על המקבל תוכחת.

[ב-ג] איש אהב. יאבד. אפשר שהוא פועל יוצא ויהיה פירושו שהאדם שיהיה רועה זונות כלומר שיהיו לו זונות הרכה תחת ידו בני אדם יהיו נכשלים בהם ויוציאו ממונם עליהן, ועל זה הצד יהיה זה הרועה סבה לאיבוד ממון זולתו לא ממונו.

[ד-ו] בפשע איש. ושמח, על גזרת פעל וכמוהו ועלז בה, נבל ציץ, ואם עלה בדעתך לפרש שהצדיק הוא השומר על שהמוקש שיהיה בפשע הרשע ובסבתו אינו פירושו טוב.

[ז-ט] איש חכם. רמז לך שהחכם צריך לו שיהיה נוח בדיבורו ושלא יעשה בתוך דבריו תנועות משתנות ומרגיזות באיבריו ובידיו כמו שעושים הרבה בני אדם בדברם, עד שידברו עם איבריהם כלם ומעוותים צורותיהם ומרקדים ברגליהם ואפילו כשהם מדברים בדברי תורה הם עושים זה, ועל כן אמר שלמה כי כשיקרה לאיש חכם שיעשה אלו התנועות הזרות בדברו בדברי חכמה לא ימלט מהיותו נשפט אח איש אויל, או פירושו כשיהיה איש חכם נשפט את איש אויל כלומר במדרגה אחת שוה בשוה, ורגז ושחק כל האדם על זה המעשה ואין נחת כלומר בלא מנוחה, וכן אמר בקהלת ואיך ימות החכם עם הכסיל, ופירש הג' הוא שהאיש החכם כשהוא עומד בתוך עמי הארץ יהיה בתוכם אנשים כסילים שיהיו מלעיגים על חכמתו וירגזו וישחקו על דבריו כמו שאמר הפסוק אויל הנביא משוגע איש הרוח.

אנשי דמים. וישרים יבקשו נפשו ר״ל שאנשי דמים יכקשו ג״כ להמית נפש הישרים.

כל רוחו. וחכם באחור ישבחנה. ר״ל שהחכם כשישאלו לו בני אדם על דבר שיהיה בו סוד וצריך העלם הוא ישבח זאת השאלה כשישיבנה לאחור והוא שלא ירצה לגלותה.

[יב-יג] רש ואיש תככים. אחר שאמר בפסוק שעבר כי המשרתים הם ממין אדוניהם, אמר כי הפחותים מבני אדם ג״כ ממין אחר בהתיחדם ובהגשם יחד ועל כן אמר שהרש ואיש הנכאה כשימצאו זה לזה מתנחמים מדלותם.

[יד-יח] באין חזון. שאינו מענין נבואה אכל מענין יחזה וחזה, כלומר ראיית הנכון והישר שבענינים והמובחר שבהם, והוא שם מושאל מחזון של נבואה מפני שהנבואה הוא הדבר היותר ראוי והיותר נכון שבענינים עד שהשם ית׳ ירצה באותו היכר ויבחר בו.

[יט-כא] מפנק. תרגום מעדני מלך תפנוקי מלכין, ומנון מענין מנוי כמו מנה את מאכלכם, והנון נוספת ומשקלו שאון יגון גאון, ואם תשימנו מענין מוניך יהיה פירושו כי המפנק את עבדו לבסוף ימצא עצמו מרומה ממנו.

[כב-כה] חרדת אדם. כי זה החורד אינו כל כך חזק בבטחון על השם כמו אותו שנאמר בו ובוטח בה׳ אבל הוא רך ומפחד מן המקרים, כי אינו מאמין שיסורו מלפניו והוא עומד מסופק בהם. והשני שהוא בוטח בשם הוא כל כך חזק באמונת השם עד שאינו מפחד משום מקרה רע.

רבים מבקשים. כונה אחת עם מה שאמר דוד אם ה׳ לא יבנה בית. ובזה הפסוק ובפסוק הבא אחר זה חתם שלמה כל המוסרים והאזהרות ורמז לך שתאמין ותדע כי כל המציאות ומה שבו הולך אחר רצון השם ית׳ וכמו שגזרה חכמתו.

תועבת צדיקים. כלל לך גם בזה הפסוק כל מה שזכר בספרו בכלל ובפרט והוא שזכר הצדיק והרשע והעול והיושר. וזכור מה שאמרתי לך ששלמה חלק ספרו לג׳ חלקים, החלק הא׳ כלו נוטה אחר החכמה והמוסר, והחלק הב׳ יספר בו משלים על עניני בני האדם כפי מדותיהם ומוסריהם, והחלק הג׳ מדברי אגור עד סוף הספר עד שזכר אשת חיל כלו חכמת הטבע אבל בראשי פרקים, ורוב הנביאים לקחו זה הדרך.