קיצורים וראשי תיבות¹

footnotes: ¹ קיצורים וראשי תיבות, השגורים בספרות התלמוד, – תמצא פתרונם במלונים וספרי עזר (למשל ב"אשנב התלמוד" לעצ"ם).

א"א = אי אפשר, אשת איש, "אות אמת"

אהצ"ו = "אהבת ציון וירושלם"

אה"ת = "הגדות התלמוד"

אוה"ג = "אוצר הגאונים"

אוה"פ = "אוצר הפירושים"

אוה"ת = "אוצר התשובות"

או"ז = "אור זרוע"

א"ח = "אורח חיים"

איכ"ר = "איכה רבתי"

א"מ = "אבני מלואים"

אמ"ד = אמשטרדם

וא"ס = ואין ספק

א"פ = כתב יד אוכספורד

וא"צ = ואין צריך, ואינו צריך

ב"ב = "בבא בתרא"

Bar־Bahlul (מילון סורי)

בז(יליא)

ביה"ש = בין השיטין

בכ"מ = בכל מקום, בכמה מקומות, ב"כסף משנה"

בל"א = בלישנא אתרינא

במה"מ = במלאכת המשכן

במק"א = במקום אחר, במקומות אחרים

ב"נ = "בית נתן"

בנ"י = ב"נמוקי יוסף"

ביס =,בן סיראי

בס"י = בספרים ישנים

בת"א = שתי תיבות אלו

ג(ינצבורג), גינצ(בורג) = "שרידי ירושלמי"

גד"פ = Gottesdienstlichen Vorträge

גי(רסת)

ג"ק = "גנזי קדם"

הגרי"ב = הגאון ר' ישעיה ברלין

ג"ש = "גנזי שכטר"

גת"א = שלש תיבות הללר

ד(פוס)

ד(פוס) שונצ(ינו)

ד' פ"פ = דפוס פרנקפורט

ד"ב = דפוס ברלין

דאמ"ד = דאמשטרדם, ד' אמשטרדם

דדו"ד = "דור דור ודורשיו"

ד"ו = דפוס ויניציא

דוה"ר = "דורות הראשונים"

ד"ז = דפוס זיטומיר

ד"ח = דפוסים חדשים

ד"י = דפוסים ישנים

ד"ל = דפוס לבוב

ד"ס = דברי סופרים, "דקדוקי סופרים"

ד"פ = דפוס פיזרו, ארבע פעמים

דפו(סים)

דפוי"י = דפוסים ישנים

ד"ק = דפוס קושטא, דפוס קראקאו

ד"ר = דפוס ראשון

דת"א = ארבע תיבות אלו

הג"א = "הגהות אשריות"

הגמי"י = "הגהות מיימוניות"

הו(צאת), הוצ(את)

הו(צאת) צוק(רמנדל)

ה"ע = "הליכות עולם"

ה"פ = "הלכות פסוקות"

הפ"פ = הפרנקפורטי

זיט(ומיר)

ח"ה = חלק ה'

ט"ד = טעות דפוס

טה"ד = טעות הדפוס

ט"ס = טעות סופר

ט"ע = (ר' יוסף) טוב עלם

יל(קוט שמעוני)

יתו"א = "יחוסי תנאים ואמוראים"

כא"ד = כאיכא דאמרי

בכד"ו = כבדפוס ויניציא

כ"ה = כך הוא

כו"פ = "כפתור ופרח"

וכ"ז = וכל זה

כ"י = כתב־יד

כי"י = כתבי יד

כי"א, כ"י א"פ = כתב יד אוכספורד

כ"י ב' = כתב יד ברלין

כ"י ג' = גינצבורג, שרידי ירושלמי

כ"י ו' = כתב יד וינא

כ"י ל', כי"ל = כתב יד ליידן, כתב יד לונדון

כ"י מ', כי"מ = כתב יד מינכן

כי"מ ב', כ"י מ"ב = כתב יד מינכן ב'

כי"י מ' = כתבי יד מינכן

כ"י פ' = כתב יד פריז, פלורנץ, פרמא

כ"י פלו', פל' = כתב יד פלורנץ

כ"י ק', כי"ק = כתב יד קופמן, קהיר

כ"י ר', כי"ר = כתב יד רומי

כי"י ר' = כתבי יד רומי

כ"י ר' א' = כתב יד רומי א'

כי"י = כתבי יד

כי"ג = כיש גורסים

כ"כ = כך כתב, כך כתוב

וכל(שון) הכתוב

כל"ק = כלישנא קמא

כ"מ = "כסף משנה", כמה מקומות

כ"פ = כמה פעמים

כת"י = כתב יד

ול(שון)

ל"ב = לישנא בתרא

לב"א = לבת אחת

ל"ג = לא גרסי, לא גרסינן

לידז(ברסקי)

לכ"נ = לכך נראה

ל"ל = למה לי, "לשון למודים"

לע"ע = לעת עתה

ולפ"ז = ולפי זה

ל"ק = לישנא קמא

מ' = כתב יד מינכן

מ' ב' = כתב יד מינכן ב'

מא"ש = מאיר איש שלום

מג"ס = "מגלת סתרים"

מה"ג = "מדרש הגדול"

מהדו"ב = מהדורא בתרא

מהדו"ח = מהדורא חדשה

מה"פ = "מראה הפנים"

מונטס(שריפט).

מ"י = "מנחת יהודה"

מ"כ = "מתנות כהונה"

מל"מ = "משנה למלך"

מ"מ = "מגיד משנה"

מנוה"מ = "מנורת המאור"

מ"ס = "מסכת סופרים"

מסה"ת = "מסורת התלמוד"

מ"ע = "מגדל עוז"

במק"א = במקום אחר

מרה"ג = מרב האי גאון

מ"ש = "מלאכת שלמה"

מ"ש, מש"כ = מה שכתבתי, מה שכתב

מ"ת = "מדרש תנאים"

ן' מיגאש = (ר' יוסף) אבן מיגאש

נ"א = נוסח אחר, נוסחא אחרינא

ונ"ב = ונכתב בצדו

נו(סח), נו(סף)

נוע"י = "נועם ירושלמי"

נ"י, נמק"י = "נמוקי יוסף"

ונמ(חק)

נ"ס = נוסח ספרר

נ"צ = נוסח צרפת

נתח(חבר)

ס"א = ספרים אחרים

ס"א, ס"ב… = ספר א', ספר ב'…

סא"ר = "סדר אליהו רבה"

סד"ה = סוף דבור המתתיל

סה"מ = "ספר המצות"

ס"ז = "ספרי זוטא"

ס"י = ספרים ישנים

סמ"ג = "ספר מצות גדול"

ס"ע = "סדר עולם"

סע"א, סע"ב… = סוף עמור א', סוף עמוד ב'…

ס"פ = סוף פרק

ס"ר = "סדורא רבא"

סרע"ג = סדור רב עמרם גאון

מס' ס"ת = מסכת ספר תורה

סתו"א = "סדר תנאים ואמוראים"

ע(רך)

ע"ד = על דבר, עמוד ד'

עה"ת = על התורה

עה"ש = "ערוך השלם"

עי(ין)

ע"י = "עין יעקב"

עי"א = על ידי אחר

עי"ע = על ידי עצמו

עכ"ל = עד כאן לשונו

ע"פ = על פי, ערבי פסחים

פ(לורנץ), פ(ריז), פ(רמא)

פ"א = פעם אחת, פעם ראשונה

פ"ב = פעם שנייה

פטב"ג = פטרבורג

פי' ר"א = פירוש רבנו אליקים (ליומא)

פיה"מ = פירוש המשנה

פיה"ת = פירוש התורה

פיר"ח = פירוש רבנו חננאל

פ"מ = "פני משה"

פסידר"כ = פסיקתא דרב כהנא

פסידר"כ = "פסיקתא דרב כהנא"

Payne Smith (מילון סורי)

פפד"מ = פרנקפורט דמיין

פ"ק = פרק(א) קמא

צוק(רמנדל)

צ"ע = צריך עיון

קה"ז = "קהלת זוטא"

קו(נטרס), קונ(טרס), קונט(רס)

קונ(טרס) אח(רון)

ק"ע = "קרבן עדה"

ק"פ = קרבן פסח

קרו(טושין)

ר' = רבי, רבים, כתב יד רומי

רא"ה = ר' אהרן הלוי

רא"פ = ר' אליהו פולדא

רב"א = ר' בצלאל אשכנזי

ר"ג = רבנו גרשום

ר"ה = רבנו הלל

ר"ז = ר' זירא, ר' זעירא, ר' זרחיה

רז"ה = ר' זרחיה הלוי

רזו"ו = ר' זאב וולף

רז"פ, רז"ף = ר' זכריה פרנקל

ריבמ"צ = ר' יצחק בר מלכי צדק

רי"ן מיגש = ר' יוסף אבן מיגש

ריצ"ג = ר' יצחק בן גיאת

רמא"ש = ר' מאיר איש שלום

רמ"ה = ר' מאיר הלוי

רמ"ע = ר' מנחם עזריה (מפאנו).

רמ"ש = ר' מתתיהו שטראשון

רנ"ג = רב נסים גאון

רס"ג = רב סעדיה גאון

רע"א, רע"ב… = ראש עמוד א', ב'…

רעק"א = ר' עקיבא איגר

רפ"ז = ראש פרשה ז'

רצה"ח = ר' צבי הירש חיות

רש"ג = רב שרירא גאון

רש"ס = ר' שלמה סירילין

רש"ש = ר' שמואל שטראשון

ש"א, ש"ב… = שנה א', שנה ב'…

שבנמ"י = שב"נמוקי יוסף"

שה"ג = שאר הגירסאות, "שלטי הגבורים"

שכ"ה = שכן הוא

שמ"ק = "שיטה מקובצת"

וש"נ = ושם נסמן

שע"צ = "שערי צדק"

שעת = "שערי תשובה"

ת"ג = "תשובות גאונים קדמונים"

תה"ג = תשובות הגאונים

תוה"א = "תורת האדם"

תוה"ב = "תורת הבית"

תו"א=("יחוסי) תנאים ואמוראים"

תו"י = תוספות ישנים

תוא"י = "(שערי) תורת ארץ ישראל"

תוס(פתא), תוס(פות)

ת"ח = "תורת חיים"

ותי(רץ)

ת"י = "תרגום יונתן", "תוספות ישנים"

תר"י = תלמידי רבנו יונה

תש"ר = "תורתן של ראשונים"

תתו"א = "תולדות תנאים ואמוראים"