Introductions to Amoraic Literature, Addenda to Variae Lectiones for the Yerushalmi, Gittin
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גיטין
פ"א
מג א
48 בידי שמים… לקלקלה – נשמט ע"י שויון־סופות ונ"ב עי"ע.
63–64 "ר אלעזר מ"ד יאות א"ר אלעזר – נשמט ע"י שויון סופות.
מג ב
[1–2 ומ"ד לא א"ר לעזר יאות… ופסולים לזה – נ"ב עי"א. – מו"ר]
2 עד שיאמר בפני נכתב – "בפני" תלוי עי"א. ונחתם ביום – בכ"י: בלילה, ונמ' ותלוי עי"א: ביום.
3 שיהא מכיר שמותן – בכ"י: שיהא עדים שלשמותן, ונמ' "עדים של" עי"א (והשאיר "שמותן"!), ותלוי "מכיר" עי"א.
3–4 שמותן (!) של עדים בשעת חתימתן
19 והא תנינן האשה עצמה… הבעל קבלה.
[21 א"ל לית צרי' מחלפ' שיטתיה דר' יהושע בן לוי – נ"ב עי"א. – מו"ר] ונשמט ע"י שויון־סופות.
29 לשעבר אבל בתחילה אוף ר' יהושע בן לוי – נשמט ע"י שויון־סופות.
37–38 תמן לא הוכח פסול הכא הוכח פסול – כנ"ל (?).
44 ולא מצאה בחוצה לארץ – כנ"ל.
מג ג
6 בשלשה עשר דבר דברי רבי אבל חכמים לא הודו לדבר – בכ"י: ב… (מקום חלק כדי ג' תיבות) ר' או' לא חזרו לדבר, ונו' עי"א בשורה: שלשה עשר דבר, ונמ' "או' " עי"א, ונ"ב עי"א: דברי חכמים, ו"חזרו" תוקן עי"א ל"הורו".
47 היא (!) ערר שבגופו ערר שחוץ לגופו – נשמט ע"י שויון־סופות.
מג ד
22 שמא אינו מכור… מדעתה – נשמט ע"י שויון־סופות והתחלות ונ"ב עי"ע.
41 זכה מנה זה – "זה" תלוי עי"ע.
47 אמרין לו אנן בעי תקימינון טבאת (!) – נו' עי"א במקום חלק (כדי ג' תיבות) שבשורה, "טבאת" – נ"ב.
53–54 ברם ההוא דיכיל מיקמה טבאות – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ב
מד א
64 מעתה תחוש לגיטין – "תחוש" נ"ב עי"א.
מד ב
1 לא אמר – בכ"י נו': ר' שמעון יוחנן לא אמ', ונמ' עי"א שכפל בטעות הוא.
26 אלא מרחיב לפניהן את הקרע – "אלא" תלוי עי"א, ולי' גם שרידי 223.
50 אף כל דבר שאין בו רוח חיים – נשמט ע"י שויון־סופות, ואיתא בשרידי שם.
54 כתב טרפו בטופס פסול – נ"ב עי"ע: תרפו, וכ"ה בשרידי שם גם בשו' 53.
62 ניכר הוא, ואיתא נמי בשרידי 224.
מד ג
7 אלא אל יקבל הא אם, ובשרידי שם לי' "אלא".
פ"ג
56 תמן לא נכתב לשם גט – "תמן" תלוי עי"א, ואי' בשרידי שם.
58–59 מהו יתר מכאן תמן לא נכתב לשמו ולא נכתב לשמה – נשמט ע"י שויון־סופות. ובשרידי שם:…. תמן נכתב לשמו.
מד ד
[9–10 תמן זה כרות לשמה וזה כרות לשמה (וכ"ה בשרידי שם) – בכ"י: זה כתוב לשמה, ונמ' "כתוב" עי"א, ונ"ב: כרות לשמה וזה כרות. – מו"ר]
21 אינו פוסל בכתב – "אינו" תלוי עי"א, ואי' בשרידי שם.
30 בגין דאתפלגי עלה אלא בגין – נשמט ע"י שויון.
30–31 מפקין עובד מיניה – בכ"י: ימיניה, ונגרדה יו"ד עי"א.
37 אילו כתב כולו לשמה – בכ"י: כאילו, ונ"ב עי"ע: נ"ל כולו.
59–60 הלכו ולא היכרהו (!) והשיאו את אשתו – נשמט ע"י שויון־סופות.
מה א
2 הלכה ד'
4 שהקיפוה כרקום – בכ"י: כרכום, ותוקנה כ לק' עי"א. איזהו כרקום – תלוי עי"א.
24 רבי אבין בר כהנה… כל שליחתו (!) – נשמט ע"י שויון־סופות.
32 ויש מכר לעני – "ויש" תלוי עי"ע.
36 חיליה דרבי זעירא – "חיליה" נ"ב עי"א בסוף השורה.
43 הדא אמרה יכול הוא לחזור בו – בכ"י: הדא היא המלוה יכול, ונמ' "היא המלוה" עי"א, [ונ"ב עי"א: אמרה. – מו"ר]
60 קולא על ר' יודה – בכ"י: קולא וחומרא (ונמ' עי"א).
מה ב
5–6 ודאי יין מיכן ואילך ספק – "יין" ו"ספק" תלויים עי"א.
11–12 מכאן ואילך ספק
פ"ד
מה ג
10–11 אין תעבדינה… מצוי לקדש – נשמט ע"י דמיון־סופות.
14–15 ואמרין בשם ריש לקיש שלא תהא יושבת עגונה
17 והוא ביטל – בכ"י נו': וׄבא אחר וקידשהׄ (ונמ' גם עי"א).
19 שלא תופסין בה קידושין – בכ"י: שתופסין, ונגרדה ש עי"א ותלוי "שלא".
32 ולו שני שמות אחד ביהודה ואחד בגליל – נשמט ע"י שויון־סופות.
[34 אבל אם היה מיהודה וכתב לגרש ביהודה – נ"ב עי"א. – מו"ר]
38–39 צריך להזכיר שלשתן – "להזכיר" נ"ב עי"א.
60 מפני מה התקינו זמן בגט – "מה" תלוי עי"א.
מה ד
1 אלא ממצות התלויות בארץ – "אלא" תלוי עי"א.
33 הפיל שני שיניו כאחת יוצא לחירות בראשונה – "בראשונה" תלויה עי"א.
41 והיו שם עבדים – "עבדים" תלוי עי"ע.
43–44 אפילו גדולים אמר רבי בא גדולים על ידי שיש בהן דעת… שאין בהן דעת
45 הלכה כאבא שאול – בכ"י נו': אפי' גדולים. אמ' ר' אבא גדולים על ידי שיש בהן דעת, ונמ' עי"א.
50 אמתיה דרבה בר זוטרא ערקת – ער על גרד עי"א (והיה כתוב: טלקת?)
55 מי משתחרר – "מי" תלוי עי"א, ולפני "משתחרר" אות גרודה (מ?).
56 רב אמר
63–64 משתחרר וחוזר ומשתעבד – בכ"י: משתחרר אלא משתעבד, ונ"ב עי"ע: חוזר, ונו' ו עי"א, ונמ' "אלא" עי"א.
מו א
8 של רבו של רבו ביום – נשמט ע"י שויון־סופות.
17 לגוי אפי' בארץ ישראל
[18–20 ובחוצה לארץ אפילו ישראל… והשני משחררו – נ"ב עי"א. – מו"רן] ונשמט ע"י שויון־סופות.
35 ואין מבריחין – בכ"י: ריברין (או: ניברין), וחוברו ב' האותיות הראשונות עי"א למ', ותלויות "חי" עי"א.
[41 נמצאו הדברים כדאי' – בכ"י: בדאוים, ונ"ב עי"ע: בדאׄׄים. – מו"ר]
62 לית כאן רבי יהודה – "יהודה" תלוי עי"א.
מו ב
6 הקיש עבדי' לאחוזה. מה – בכ"י נו': אחוזה אתם קונין מהן אף, ונמ' עי"א.
7 אף אחוזה אתם קונים מהם והם אינם קונים מכם
13 מהו קניין נכסים – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ה
מו ג
1 קל וחומר להקדש
10 מעתה לא תגבה – בכ"י: גבתה, ותוקן עי"א: תגבה.
16–17 והלך הוא והזיק… הנזק להקדש – נשמט ע"י שויון־סופות.
[20 כסף. תלמוד לומר – נ"ב עי"ע. – מו"ר] – כנ"ל.
27 יפה לפני הניזוק – בכ"י: ינזק, ונמ' עי"א ותלוי "יפה". ושומה לה כמוה – בכ"י: ושׁמַה (ואולי קמץ?).
45 כפרנות אינה נשמטת – "אינה" תלוי עי"א.
51–52 עידית היא בינונית שלו יפה… משל כל אדם – נשמט ע"י שויון־סופות.
55 ניזקין דוחין לבעלי חוב – "דוחין" תלוי עי"א.
מו ד
15 וכתובת אשה – בכ"י: וּכְתֻבָּת.
16 הלכה ב' – בכ"י רק: הל'
18 לוי גובה קרן ממשועבדין של ראובן – "של ראובן" נ"ב עי"א.
20 וגובה את השבח – בכ"י נו': מׄמשונׄ (חצי עי"ן), ונמי גם עי"א.
21–23 אמ' והוא שקדם מקחו… רבי יוחנן אמר – נשמט ע"י שויון.
33–34 ולא הספיק לכתוב טרפו עד שמת – "עד שמת" נ"ב עי"ע.
מז א
12 אלא כאן ביתום גדול – בכ"י: כָן.
20 אפטרפוס שמינהו אבי – בכ"י: אפי, ונמ' עי"א ותלוי "אפטרפוס".
23 דרבי יוחנן כרבנין
26 מה חדתין – "מה" תלוי עי"א.
27 יימרון – בכ"י: יֵומְרוּן (ונ"ב עי"א: יימרון – בצלום מטושטש!)
31 שאפילו במזיד יהא פטור – בכ"י: חייב, ונמ' עי"א ונ"ב: יהא פטור.
32 אפילו שוגג
39 וסבור לומר ומותר לטמותה – בכ"י: ומותר לטמוטה, ותלוי עי"ע סבור לומר (= וסבור לומר מותר לטמותה).
53 לשמור קידושיה – בכ"י: לשמור גׄיטהׄ (ונמ' גם עי"א) קידושיה.
5 דאפילו נודעה לרבים תכפר – "תכפר" תלוי עי"א.
מז ב
6 וכמה הם רבים
[18 המטלטלין אין בהם משום סיקריקון – בכ"י: יש, ונ"ב עי"ע: אין. – מו"ר]
[20–21 ארבע שבתות לאחר שנים עשר חדש – בכ"י: עד שנים עשר, ונמ' "עד" גם עי"א, ונ"ב עי"ע: ארבע שבתות לאחר. – מו"ר]
[40–41 ויתנה אל הכהנים בני לוי וגו' – נ"ב עי"א. – מו"ר]
52 לשנים אומר כהנים – ל נו' עי"א.
53 שלא תאמר איש פלוני – "פלוני" תלוי עי"ע (?), ולי' גם בקונ' אח' (שרידי 341).
מז ג
2–3 כל עמא מודה… ברם כרבנן דהכא… אף לעצמו לא
6 בנו ובתו הקטנים ולא על ידי – נשמט ע"י שויון־סופות.
19–20 הא בפירושא לא – "לא" תלוי עי"א.
20 אמר ליה וסתמו לאו – בכ"י: אמר ליה לׄאוׄ (ונמ' גם עי"א) וסתמו לאו.
27 שהוא עושה בטומאה
29 כאן לתרומה
37 שהן כלין ועוברין מן העולם – בכ"י: כלין והולכין, ונ"ב עי"ע: ועוברין.
40 שאתם מגלגלין עלינו – בכ"י: שאתם מׄגלין עלינוׄ (ונמ' גם עי"א) מגלגלין עלינו.
פ"ו
מז ד
23 התקבל כהולך – בכ"י נשתרבב כאן מלקמן: צווחת להתגרש אני או', ונמ' עי"א.
27 הבא לי גיטי – א תלויה עי"ע.
33–34 מעתה אפילו הגיע גט לידה אינו גט – "אינו גט" נ"ב עי"א.
37–38 ואמרה לו התקבל לי – ו נו' עי"א.
38 אמרה התקבל לי – נשמט ע"י שויון־סופות.
[39 אין לי אלא בידה – נ"ב עי"א. – מו"ר]
56 אית לך מימר במתנה – "במתנה" נ"ב עי"ע.
מח א
34–35 המעשרות (צ"ל: על המעשרות) קח לי… מפלוני אינו נאמן – נשמט ע"י שויון־סופות.
36 ואני נותן מעות – בכ"י: איני, ונו' ו עי"א, ונגרדה י.
39 והכא אפילו אמר לו מפלוני – "מפלוני" תלוי עי"א.
[48 אתאפק למקטלא – בכ"י: לקטלה, ונ"ב עי"ע: למקטלה. – מו"ר]
53–54 אם לא נתן בחייו לא נותן – "נותן" תלוי עי"א.
מח ב
10–11 ואם לאחר זמן… דחתו הרי זה גט – נשמט ע"י שויון־סופות.
[12–13 פוסלת ריש לקיש אומר אין המחשבה – נ"ב עי"א. – מו"ר] ונשמט ע"י שויון־סופות.
[14–16 פוסלת במוקדשין כו'. ופיגול ונותר… אמר ליה פיגול ונותר… אבל אם שחטה… לעבודה זרה אין. – מו"ר], ובפנים: ופיגול ונותר, ונמ' עי"א.
פ"ז
מח ג
23–24 קורדייקוס אין בו אחד מכל אלו – בכ"י: קורדייקוס אין במחובר מה שנותנין לו אחת מאילו, ונמ' עי"א "במחובר… לו" שנשתרבב מן השורה הקודמת, ועמו נמחק גם "אחת מאילו", ונ"ב עי"א: בו אחד מכל אלו.
48–49 ואחרים מקיימים כתב ידו – בכ"י: ואחרים מקיימים על ידו, ונ"ב עי"ע: כתב, ונמ' "על" עי"א.
מח ד
19 ר' יוסי אסורה לינשא, וצ"ל: ר' יוסי אמ'.
23 אוף אנן כן אית לן – בכ"י: אוף אנן כן אלא (ונמ' עי"א) אית לן.
26 תריהון אמרין דברי ר' דהכא – "דברי ר' " תלוי עי"ע.
35 לשייר לו אגופה – בכ"י לשייר לו אׄכילת פירותׄ (ונמ' גם עי"א) אגופה.
40 דרבי מובקרת על דעתין (שם: דעת') – נשמט ע"י שויון־סופות.
44 אם מתי מחולי זה – בכ"י: אם מת החולי זה.
45–46 ונפל עליו גל או שנשכו נחש
52 בעילה ואין חוששין לה משום – נשמט ע"י שויון־סופות.
מט א
3 ברורה מביא אשם תלוי ומאן דאמר בעילתה – כנ"ל.
9–10 בשאבדה באונס… א"ר יוסה
פ"ח
מט ב
31–32 רבי יצחק בר חקולה… אין לי בנכסייך – נשמט ע"י שויון־סופות.
37 זכתה גיטה מידו – בכ"י: וכתב, ונמ' עי"א ותלוי: זכתה.
39–40 היה נשוי את בת אחיו אפי' כתב כמי שלא כתב – נשמט ע"י שויון־סופות.
40 נתן לה אחר מתנה – "לה" תלוי עי"א.
56 כמה הוא קרוב – "קרוב" תלוי עי"א.
56–57 אמר רבי אלאי היורש ארבע אמות – נשמט ע"י שויון־סופות.
[57–58 ותנינן בפישוט ידיים רבי בא רבי ירמיה בשם רב בפישוט ידיים – נ"ב עי"א. – מו"ר] ונשמט ע"י שויון־סופות.
מט ג
1 אבא כהן בר דלא – נ"ב עי"ע: דל֞ית, ונמ' עי"א. אם זכה במציאה – בכ"י: הכא (ונמ' עי"א ותלוי "אם זכה") במציאה.
13 מה שאין כן במתנה – בכ"י: בגיטין, ונמ' עי"א ותלוי "במתנה".
19–20 שכן אם אמר לו – נשמט מן "א"ל" עד "א"ל".
25–26 ושאין לו מעקה והוא שירד לאחר שלשה – נשמט מן "ושאין" עד "שהן".
27 לעניין שבת – בכ"י: גיטין, ונמ' ותלוי עי"א "שבת".
28 שהן סמוכין למחיצה – "למחיצה" תלוי עי"א.
50–53 בסתם רבי אלעזר חשש… ר' זעירא אומר
63–1 צריכה הימנו גט שני… אינון דאמרין – נשמט ע"י שויון־סופות. ובפנים: אׄינהׄ מׄגורשת (ונמ' גם עי"א).
מט ד
22–23 ולמעלן שנים ושלשה למעקן פסול ואחד משלשה – נשמט ע"י שויון־סופות.
29 הי"ל. – בכ"י: היל' גׄיטיןׄ, ונמ' "גיטין" גם עי"א.
32 כל עמא מודיי שהוא יכול לעשותו פשוט אם בשקשרו וחתמו מבחוץ – נשמט ע"י שויון־תחלות.
[33–34 אלא כן אנן קיימין… יכול הוא לעשותו פשוט. – נ"ב עי"א. – מו"ר] ונשמט ע"י שויון־סופות.
35 לעשותו פשוט – בכ"י נו': השיב ר' על דברי חנניה בן גמליאל גופו של גט אם בשקושרו וחותמו מבחוץ כל עמא מודיי שאינו יכול לעשותו פשוט אלא כן אנן קיימין בשקישרו מבפנים ואחר כך חתמו מבחוץ ברם ר' חנניה בן גמליאל או' יכול הוא לעשותו פשוט ורבנין אמרין אין יכול לעשותו פשוט, ונמ' הכל עי"א. חלק מקטע זה נמצא בגליונות, וחלק כפול ("השיב ר' על דברי… גופו של גט", "ורבנין… פשוט").
פ"ט
נ א
[54 מותר לאחד (שם: לאחר) מותר לכל אדם. – נ"ב עי"א. – מו"ר]
נ ב
2 למה זה דומה – כפול בכ"י, ופ"ב נמ' עי"א.
12–13 והכא הוא זרק לה גיטה… זהו ספק גירושין – נשמט ע"י דמיון־סופות.
14 ביתו שניסית לשוק – בכ"י: דהו (?), ותוקן עי"א: בתו.
19 והכא מפני שהוא פסול – "שהוא" תלוי עי"ע.
31 שקיבלו עליהן לשקר לחתום – "לשקר" תלוי עי"א.
32–33 היא מה חמית… כל ההין פרקא דרבי מאיר – נשמט ע"י שויון־סופות.
34–35 תננייה(!) דרבנן לפום כן צריך מימר דר' מאיר היא – נ"ב עי"א. – מו"ר] ועי' מ"ש בתרביץ ש"ג עמ' 110.
36 דלא תסבור מימר אוף הכא לפום כן – תלוי עי"א, ובפנים: ר' יוחנן בשם ר' ינאי דברי חכמ' פסול, ונמ' עי"א, שכפול הוא מלקמן.
59–60 כללו של רבי מאיר – בכ"י: פרטו, ונמ' ותלוי עי"א: כללו.
61 ופרטו של רבי יהודה כללו של רבי מאיר
נ ג
17–18 אמר ליה לכן צריכה… שאול בן ברוך. – נ"ב עי"ע ונשמט ע"י שויון־סופות.
[18 שלא מגופו כשר – נ"ב עי"א. – מו"ר]
24 קרא ערער על חתימת ידי עדים – "ערער" תלוי עי"א. ועל חתימת ידי הדיינין – בכ"י: קרא (בסוף שו', ונמ' עי"א) על (ונו' ו עי"א).