Introductions to Amoraic Literature, Addenda to Variae Lectiones for the Yerushalmi, Kiddushin
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
קידושין
פ"א
נח ב
41–42 בכסף ובעלה מגיד נקנית – נשמט ע"י שויון־סופות.
45 ת"ל כי יקח – בכ"י: ת"ל ובעלה, ונמ' עי"א ותלוי "כי יקח".
45–46 ובעלה מגיד שהיא נקנית בביאה
47 שהוא מוציא להקדיש – בכ"י: להקדֵיש.
נח ג
3 אין תימר בדיני ישראל – "בדיני ישראל" תלוי עי"א.
5 ושלא בהתרייה. ובסיף – בכ"י: ובסוף. ונגרדה ו לי', ולפני ו ראשונה אות גרודה (א?).
6 בהונקו מפני עצמו מה טעם כי דם באדם – נו' עי"א במקום פנוי שבשורות (בסוף שורה – כדי תיבה א', ובשורה שניה – כדי שליש שורה),
18 רבי יוחנן דצפרין – בכ"י: ר' יוחנן אמ' דיופריך, ונמ' "אמ' " עי"א וחוברו יו לצ', ונגרדה ך לן'.
19 וגו' עד – בכ"י + וגו' ע֞ד.
30–31 מן דאמר – בכ"י: מן דא ( =דא' = דאמר), ונמ' עי"א ותלוי: דאמר.
31–32 ומן דמר מקודשת מגורשת חברייה אמרין לחומרין
33–34 בשם רבי יעקב בר אחא – בכ"י: בשם ר' יוחנןׄ (נמ' עי"ע) יעקב.
[34–35 איסור הנייה מדבריהם ומן דמר אינה מקודשת – נ"ב עי"א. – מו"ר] ונשמט ע"י שויון־תחלות.
48–49 מיכן שנמכרה בכסף – בכ"י רק "כסף", ולפניה מקום פנוי כדי ב' אותיות, ונו' עי"א: שנמכרה ב.
51–52 מגרעת במעה… שאם בקש' ליגרע – נשמט ע"י שויון־סופות.
[52–53 וסוף גירועיה בפרוטה אלא תחילת גירועיה במעה וסוף גירועיה בפרוטה. – מו"ר] – כנ"ל.
נח ד
[11 רבי יוחנן בשם רבי ינאי – בכ"י: ר' ינאׄׄי בשם ר' ינאי, ונ"ב עי"ע: יוחנׄׄן. – מו"ר]
29 בימי ר' סימאי – נו' עי"א במקום חלק (כדי ג' תיבות) שבשורה.
37 תני רבי חייה סילעא ארבע דינרין – "ארבע" תלוי עי"א.
39–40 שש מעה כסף… והתני רבי חייא – נשמט ע"י שויון־סופות.
49 אמר רבי חונה קרייה אמר – "אמר" (פ"ב) תלוי עי"א.
נט א
6 שהיא יוצאה בגט מיהא – "מיהא" על גרד (רשמי "ותה" ניכרים), ולשון בבלי הוא.
6–8 דא]"ר חיא בשם ר' יוחנן… פשיטא שהיא יוצאה בגט מיהא דאמר – נשמט ע"י שויון־סופות.
[15 דרבי ישמעאל אמ' שפחה כנענית הנשואה לעבד עברי הכתוב מדבר – נ"ב עי"א, ושם נו': פשיט' לרבנן דק־רין (ונמ' עי"א). – מו"ר]
20–21 בשטר מנלן – "מנלן" תלוי עי"א.
22 דאית ליה למד מן הלמד – "דאית ליה" נ"ב עי"א.
23 להא מילה – בכ"י: לה (?, ונגרד עי"א, ונכתב: להא) מִילָה.
24 והכא אית ליה לרבי ישמעאל – בכ"י: אשכח תני (ונמ' עי"א) והכא אית…
40–41 כיצד עובד יכול יוצא – בכ"י: עובד כל שש ויוצא, ונמ' "כל שש" עי"א ונגרדה ו' של "ויוצא", ותלוי "יכול".
50 אפילו כמאן דאמר – בכ"י כפול, ונמ' פ"ב עי"א.
57 כותבין לו איגרת מרד – בכ"י: לה (?) ותוקן (עי"ע?): לו.
57–58 והתני רבי חיא… מרד על כתובתה – נשמט ע"י שויון־סופות.
נט ב
20 לשיעבוד משלים ויוצא – בכ"י: מַשְׁלִם
26–27 אמר ליה שנייא היא… חדשים ושני' ויוצא – נשמט ע"י שויון־סופות.
29 אילו כן הייתי אומר – בכ"י: אלא (?), ותוקן עי"א: אילו; ונ"ב עי"ע: נ"ל אילו, ונמ' עי"א.
41–42 מה נפקא מביניהון… כסף לייעודים (ושם: ליעודים) – נשמט ע"י שויון־סופות.
62 בעא קומיה רבי זעירא – בכ"י: קומֵה (= קומי. וכ"ה בקונ' אח', שרידי 339).
נט ג
17 ולמה לית רבי יוסי – כ"י נו': בׄיר' יׄהודהׄ (ונמ' גם עי"א).
20–21 ועל ידם היא נעשית חלוצה – בכ"י: היא¨חלוצה, ונ"ב עי"ע: נעשׄׄית. – מו"ר]
38–39 ועונה לא תניי גוף הוא – בכ"י: מה, ונמ' עי"א ותלוי "ועונה".
47 אף לא שפחות אחר שפחות – בכ"י: אבל, ותוקן עי"א: אף.
47–49 פעם אחת… בבגדו בה – נשמט ע"י שויון־סופות ונ"ב עי"ע.
60 בהענק דתני אילו שמעניקין – "דתני" תלוי עי"א.
נט ד
21 אף אין לי אלא מקום כינוס שער ובנראה – נשמט ע"י שויון־סופות. כדלעת – נו' עי"א במקום חלק (כדי ג' תיבות) שבסוף הדף, וחסר שם שומר הדפים (ושם: בדלעת?).
27 יותר מכל איבריו – "יותר" תלוי עי"א.
53 מתני' (צ"ל: אית מתני') אמר (שם: אמ') עבדים כקרקעות.
55 אית מתני א"ר – בכ"י: אית מתני אמ' רׄ (נקודת מחיקה).
59 רבי יצחק ורבי אימי – ו נו' עי"א.
ס א
17–18 ר' אומר אף על פי… לזכות לו על ידי אחרי' – נשמט ע"י שויון־סופות.
23 הוא יד האשה כיד בעלה – בכ"י: הוא יד אשה הוא יד בעלה, ונמ' "הוא" (פ"ב) עי"ע, ותלויות ה (של האשה) וכ' (של כבעלה) עי"ע.
24–25 א"ל ולא כל שכן היא מה אם שהיא כזכה מדעת אחר – נשמט ע"י שויון־סופות.
29 מרבו לעצמו – בכ"י: מאחׄׄר לעצמו, ונ"ב עי"ע: מרבׄׄו.
ס ב
[11 עד שלא מדד – בכ"י: ולׄׄא מדד, ונ"ב עי"ע: עד שלׄׄא. – מו"ר]
21 ולד שפחתו של חבירו לא עשה כלום – נשמט ע"י שויון־סופות.
52 כתב לה נדר ושבועה – בכ"י: ונדבה (!), ונ"ב עי"ע: ושבועׄׄה.
ס ג
4 שעל בנותיהן – נו' עי"א במקום חלק (כדי ג' תיבות) שבשורה.
5–6 רבי אימי אומ' העושה… העושה קטלא לביתו
11 מהו לגבות מן העבדים בקרקעות – בכ"י: מהו לגבות בעבדים מן הקרקעות, ותוקן עי"א כבד"ו.
15 ולא מתים – בכ"י: שישלם למיתה, ונמ' עי"א ונ"ב "ולא מתים".
20 דתני בועז נותן לגואל – "בועז" תלוי עי"א.
24–25 אשה שאינה הוגנת לו – "לו" תלוי עי"א.
36 וחכמים אומרים – בכ"י: אלמא (ל מתוקנת עי"א מן ו?), ונמ' עי"א, ונ"ב "וחכמים אומרים".
51 וההוא אזיל בדא – בכ"י: לׄאׄ (ונמ' גם עי"א) אזיל. וההין אזיל בדא – נשמט ע"י שויון־סופות.
ס ד
19–20 שמואל אמר לא קנה… כל שהו' קנה – כנ"ל.
52 ובא בעל הפרה – בכ"י: החמור, ונמ' עי"א ותלוי "הפרה".
[53 ונמצא שמתה החמור – בכ"י: הפרה, ונ"ב עי"ע: נ"ל החמור. – מו"ר]
סא א
4–5 סמיכה גבי חדא – בכ"י: סרא (?), ותוקן עי"א: חדא.
[5 פריטייא – בכ"י: פרזיטה, ונ"ב עי"ע: נ"ל פריטׄייא. – מו"ר, ועי' תרביץ ש"ו עמ' 38.] קיים עביד הכא – בכ"י: עבידׄׄ קייםׄ הכא (הנקודות – סימן לחלוף סדרן של תיבות).
13 ויסף חמישית כסף – בכ"י: ויסף כׄסףׄ (ונמ' גם עי"א) חמישית כסף.
23 מה למצו'. או לעיכוב – "או" תלוי עי"א.
27 תמן תנינן האב זכה – "תנינן" תלוי עי"א.
28 בנוי מניין ייראה – בכ"י היה כתוב: בנאוי (?), ותוקן עי"א: בנוי.
32–33 ואילו הן מאכיל ומשקה מלביש מנעיל מנהיג.
60 ולא סותר את דבריו – בכ"י: ולא סותת את דבריו ולא סותר את דבריו, וכ"ה להלן ע"ב שו' 45 וכן במה"ג (הוצ' רבינוביץ עמ' 472): ולא סותר את דבריו ולא סותת את דבריו, וכ"ה בכי"ר בפיאה פ"א טו ג 55 (ונשמט שם "ולא סותר את דבריו"), ונמ' "ולא סותת את דבריו" עי"א בב' המקומות!
סא ב
5 א"ר חזקיה – "חזקיה" נו' עי"א במקום חלק שבשורה.
9 ואשכח לאבוי דמך – "דמך" תלוי עי"א.
17–18 שכרן של עושה מצות בגוים – "מצות" נ"ב עי"א.
[27 ויאות אילין טחונייא – בכ"י: ואית (ונמ' עי"א), ונ"ב עי"ע: נ"ל ויאׄׄות. – מו"ר]
62 וההיא דרבנין – נו' עי"א במקום חלק (כדי ד' תיבות) שבשורה. בשרידי 226: וההיא דרב מנה.
סא ג
19 נאמר לא תאכל עליו חמץ – "נאמר" תלוי עי"א, ואי' בשרידי שם.
30 איסי או' אף משום – נו' עי"א במקום חלק (כדי ב'־ג' תיבות) שבשורה, ובכ"י: אפי' משלא, ונמ' "אפי' " עי"א ונגרדו מש. בשרידי 226: אסי אמ' אף מש' בל יקרחו.
40 כגריס אף כאן כגריס… מ"ט אמור, ואיתא בשרידי שם, ושם נו' אחרי "ממל": חייה ר' אחא בש' ר' לעזר.
סא ד
[26 כבדרכיו הלכו – נ"ב עי"א. – מו"ר], ובשרידי 228: כבדרכו הלכו.
פ"ב
סב א
56–57 ואית מתני' אמרה שאין שלוחו של אדם כמותו – נשמט ע"י שויון־סופות.
58 אלא שמיעט הכתוב
סב ב
39 אמר רבי אלעזר – בכ"י נו': דר' שמע' בן אלעזר היא, ונמ' עי"א.
42 אמר רבי אלעזר – בכ"י: אמ' ר' אׄבון לא כן סברנן מימרׄ אלעזר, ונמ' "אבון… מימר" גם עי"א.
51 שמא נותן שוה פרוטה על שוה פרוטה – "נותן" תלוי עי"א.
סב ג
29 נש ערבונא יהיב לחבריה – נו' עי"א במקום חלק (כדי ד' תיבות) שבשורה.
סב ד
29 כעור בזה ובזה מום בזה ואין מום בזה אבל דבר שהוא – נשמט ע"י שויון־סופות.
סג א
4–5 אפילו לאחר שחיטה מה מקיים ר' יהושע בן לוי והיה לך – כנ"ל.
[14 דהוא שמע הדא דר' לעזר – בכ"י: דהוה (ותוקן: דהוא – עי"א?) שמע¨ר' לעזר, ונ"ב עי"ע: הדׄׄא דר' לעזר. – מו"ר]
[39 פטר חמור וכו' – נ"ב עי"א: והכי תנן במסכת מכות. – מו"ר]
[43 בחייו לא כל שכן – נ"ב עי"א: וכן אפסיק' הלכתא. –מו"ר]
52 עריפה עריפה – נ"ב עי"ע: נ"ל יליף (=יליף עריפה עריפה), ונמ' עי"א.
סג ב
15 עיים תהיה – בכ"י: עיין, והוגה עי"א: עיים.
פ"ג
סג ג
22–23 והיא אומר' לראשון השיני – בכ"י: לראשון חׄזקה לראשוןׄ (ונמ' גם עי"א) ו"השיני" תלוי עי"ע.
31 ומכרה בתוך שלשים – בכ"י: לאחר (ונמ' עי"א ותלוי "בתוך").
53 הרי זו מכורה. הילך – בכ"י: הרי זו מכורה – בסוף שורה, ושורה פנויה, ובסופה – תיבת "הילך".
54 הראשון ביום וביומיים ואית תניי תני – השלם משו' 56 (עי' בסמוך).
56 ביום וביומיים – בכ"י נו': אית תניי תני הראשון ביום וביומיים, ונמ' עי"א.
58 מ"ד זה וזה אינו ביום וביומיים (כפול הוא, שישנו בפנים!)… אית תניי תני לא תאכל [2 חד תלמיד בעא – בכ"י: תלמׄׄיד, ונ"ב עי"ע: דויׄׄד. – מו"ר]
סג ד
8 מה נפשך מה שקנה בה קנה – "מה" (פ"ב) ו"בה" תלויות עי"ע.
27 אמר ליה זיל הב
29 אין היא חזרת בה – בכ"י: חַוזְרַת
42 לא יאות הוה רבי הילא – "יאות" נ"ב עי"ע.
52 רבי מנא אומר סימפון
60–61 באו ואם לאו (ושם: לא, ומיותר).
סד א
6 והן אם לא כי לא אחד הוא – נו' עי"א במקום חלק (כדי חמש תיבות) שבשורה.
30 כבר זבנון אמרין לון – נשמט ע"י שויון־סופות.
54–55 מחלפא שיטתיה דר' יוסי… פקעה מהן קדושתן – כנ"ל.
63 שמואל אמר בעניותינו – בכ"י: שהוא, ונמ' עי"א ותלוי "שמואל".
סד ב
6 ודיבר עליה לשלטון – "לשלטון" תלוי עי"א. ולי' גם שרידי 230.
50–51 ותופסין קידושין… בלא שידוכין לוקה – נשמט ע"י שויון־סופות. ובשרידי סוף עמ' 230: ר' נחמיה בר מר עוקבן בש' שמואל.
52 הלכה יא' – בכ"י רק "הל' ".
סד ג
38 אמר ליה חייך ההין (בשרידי 232: חיין) יהבית לך – "אמר ליה" תלוי עי"א, ואי' בשרידי שם.
47–48 יש לה קידושין על אחרים והוולד ממזר אף כל שאין (ושם נו': שאין) לה, ובפנים: אם היה, ונמ' עי"א. בשרידי 232 מעין נוסח הגליון (ע"ש).
סד ד
15–16 לית הכא אמר – בכ"י: אמ', ונמ' עי"ע ותלוי: אתר, ונמ' "אתר" עי"א.
23 שמל ולא טבל – בכ"י נו': טבל ולא מל, ונמ' עי"א.
[24 מטומאה חמורה – בכ"י: לטומאה, ונ"ב עי"ע: מטומאה. – מו"ר]
[38 הורי כפר ספורייא – הסופר כתב: בפרס, והוגה ב' לכ' ונמ' ס' עי"א ונו' במקום חלק שבשורה (כדי ב' תיבות): ספורייא. – מו"ר], בשרידי 234: בפרוספ….
פ"ג
סה ב
2 וכי אזרים ותומים היו בבית שני אלא
13–14 גירי על שם
32 ולא מצא אחד מהן – "אחד" תלוי עי"א
34 מהו אשר משפטו פעלו – נשמט ע"י שויון־סופות.
50 שנ' והנתינים יושבים בעופל – "שנ' " תלוי עי"א, ולי' גם שרידי 236.
סה ג
1 גרורים – האותיות גר על גרד.
6 בימי רבי לעזר בן עזריה ביקשו לקרבן – בכ"י: רצׄׄה, ונ"ב עי"ע: בקשׄׄו.
11 ויאמר איש ישראל אל החוי – "ויאמר" נ"ב עי"א.
29 אחד עשר שבממזר – בכ"י נו': יש' (= ישראל), ונמ' עי"א.
54 העבודה שאני מכירן – בכ"י: שאנו מכירָין (ונגרדה יו"ד שניה).
סה ד
24–25 ונמצ' בן בני כשר… לבת גיורת מצרית – נשמט ע"י שויון־סופות.
סו א
1 ובת גרים – נ"ב עי"א ונשמט בדרך הפלוגרפיה.
41 נכייה דברי – נו' עי"א במקום חלק (כדי ב' תיבות) שבשורה.
51–52 ואין שורפין על החזקות… כך שורפין על החזקות – נשמט ע"י שויון־סופות.
54 ואת אמר הורגין אף הבא הורגין – ו של "ואת" נו' עי"א, "אף" תלוי עי"א, ובכ"י: והכא, ונמ' ו עי"א.
סו ב
30 הכשר שבגוים הרוג – נ"ב עי"ע: בשעת מׄׄלחמה / הרוג. / הכׄׄי איתׄׄה במׄׄס' / סופרׄׄים.