משקין

פ"א

פ ג

40 ונולד לפסיון מחיה או שער לבן – השלמה מנגעים פ"ד מ"י; אבל בפנים: ועוד (ופסת כגריס ועוד, מ"ט סיפא), ונמ' עי"א.

56 ומה ביניהון – בכ"י נו': ערב היה לו שמוע פטור מפי כהן שעה אחת, ונמ' עי"א.

פ ד

36–37 שאינו שמחה היא לו – בכ"י: ששמחה (וכן בשרידי 193: שהוא שמחה לו), ונמ' ש

עי"א ותלוי "שאינו".

פ"ב

פא א 47–48 מי שהפכן פעם אחת אבל אם הפכן ושניין דברי הכל מותר – בכ"י: מי שהפכן ושניין אבל אם הפכן פעם אחת דברי הכל אסור, והוגה עי"א כבד"ו.

19–50 מי שהפכן ושניין. אבל אם הפכן פעם אחת דברי הכל אסור – בכ"י: מי שהפכן פעם אחת. אבל אם הפכן ושניין דברי הכל מותר, והוגה עי"א כבד"ו.

פא ב

12 בשם רבנן – בכ"י: בשם ר' יסא (ונמ' עי"א) רבנן.

13 הדא שיירתא – בכ"י: הא, ונ"ב עי"ע: הדא.

15–17 אמ' רבי יוסי בר בון… ואי לא לא יזבן – נשמט ע"י שויון־סופות.

23 בשם ר' לא – בכ"י: בשם ר' לָא.

24 כך אנו אומרים, ובשרידי 196: כן אנו אומרים.

43 ולא מדירה כאורה – בכ"י: ולא מדירה נאה, ונמ' "נאה" עי"א, ונ"ב: כעורה.

47 לבזוי (פ"ב) – בכ"י: למבוזה, ונ"ב עי"ע: לבזוי.

פ"ג

פא ד

[1 אמר חרוביתא – בכ"י היה כתוב כנראה: אי, והוגה עי"א: אמ'. – מו"ר]

4–5 ולית ר' אלעזר ידע שאחרי רבים להטות – נשמט ע"י שויון־סופות, ואיתא גם בשרידי 198.

21–23 לא נמצאת… מכשלן (!) לעתיד לבא – נשמט ע"י שויון־תחלות.

60–61 וכן מי שנשאל לחכם והותר – כפול בכ"י, ונמ' פ"א עי"א.

פב א

6 ואית תניי תני מותר

14–15 שפם ונטילת צפורנים… ובאבל מותר – נ"ב עי"ע.

30 מה הן – בכ"י: מַהֶן.

פב ב

1 ואחד. רבי

פב ג

4 אפילו ברביעי – בכ"י: בשישי, ונמ' עי"א ותלוי: ברביעי.

[24 גמליאל – בכ"י: גמלייל, והוגה עי"א: גמליאל. – מו"ר]

58 ואין לו – ו תלויה עי"א.

פב ד

53 כמין כוכבא (כ שניה – על גרד של ר?) ואפסקון (נ"ב עי"ע) ודמך.

פג א

45 קם רבי ירמיה – בכ"י: קם ר' יודׄהׄ (ונמ' גם עי"א) ירמיה.

46 אמרין כל תלמידוי – בכ"י: מן, ונמ' עי"א, ונ"ב: אמרין.

[1 קרובין – כך גם בכ"י, ותלוי עי"א: הכל. – מו"ר]

פג ב

19–20 אפילו בדבר אחד. ובכ"י: ומה האיר עיניו במשנתו, ונמ' עי"א, ובשרידי 202 אין מקום לא לגליון ולא לנוס' כה"י.

פג ג

1 ויחזק דוד בבגדיו – "בבגדיו" נ"ב עי"א.

46–47 ומה אנים ליה – בגליון עי"ע: פי' הנייה.