Introductions to Amoraic Literature, Addenda to Variae Lectiones for the Yerushalmi, Nazir
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
נזיר
פ"א
נא א
39 אלא מיכן שכינויי נדרים – "מיכן" תלוי עי"ע.
50 אמר לו שמור ושמעת אהא – בכ"י: אי¨הֵי (אלא שהיו"ד גדולה כרי"ש, ובזה יובנו מקורם של כמה חילופים בין רי"ש ויו"ד), ונ"ב עי"ע: אהׄׄא.
נא ב
13–15 ואית תניי תני כל עוף… מן דמר כל עוף… ומן דמר… קרוי ציפורין – נשמט ע"י שויון־סופות.
21 אפילו לא הזכיר ווין – "אפילו" תלוי עי"א.
26–27 תופשין אותו… לא אוכל לך – נשמט ע"י שויון־סופות.
28 מימר קנתה דכולבה – כ"י: מימר קולבה (ונמ' עי"א) קנתה דכולבה.
31 שבועה שלא אוכל ואכל – "ואכל" תלוי עי"ע.
39–41 רבי הילא בשם רבי אסי… אלא אחת לי"ב חדש – נשמט ע"י שויון־סופות.
43–44 אחת לשלשי' יום… כל עמא מודיי שמגלח – נ"ב עי"ע ("אׄחתׄ" – גם בפנים, ונמ' גם עי"א), ונשמט ע"י שויון־סופות.
נא ג
3 כנגד כ"ט פעמים – בכ"י: כ"ד (ונמ' עי"א, ונ"ב: כנגד כ"ט) פעמים.
7 כמה הוא גידול שיער פרע – בפנים: כמה הוא גידול פרע, ונ"ב עי"ע: שיעׄׄר (= גידול שיער, במקום "גידול פרע").
15–16 דהוה יכיל מימר… הריני נזיר יום אחד
25–26 הרי אני נזיר עולם… עד מקום פלוני וכו'. ובפנים: הרי זה נזיר, ונמ' עי"א.
30 ולא היה המקו' – בכ"י: המקום המׄקׄוׄםׄ.
31 על ידם – בכ"י: על ידם חטא (ונמ' עי"א).
31–44 והיו נודרים בנזיר… כשוחט חולין בעזרה (= נדרים פ"א לו ע"ד 42–55), ובפנים: גׄרׄשׄ דהל' קדמ֞ייתא דריש֞א דנדר֞ים עד֞ מטי סופ֞א דה֞יל', ונמ' עי"א.
פ"ב
נא ד
[22–23 דר' יוחנן נזיר על דעתיה – נ"ב עי"א. – מו"ר], ונשמט ע"י שויון־סופות.
23–24 דר' יוחנן נזיר על דעתיה – נשמט ע"י שויון־סופות.
37 אימר לו לא נזיר אתה – "לא" תלוי עו"ע.
47 כל הלשונות משמשין לשון ערכין חוץ מלשון דמים – נשמט ע"י שויון־תחלות.
52 אינו נדור ואינו ניזור – בכ"י: אינו (תלוי עי"ע) נדור ואינו נזור.
54 מאחר שאין גוים נוזרין – "מאחר" תלוי עי"ע.
נב א
52 איני יודע אם נזרתי – "איני יודע" תלוי עי"א.
62 (בדף זה 65 שורות!) תמן הוא אמר – "אמר" תלוי עי"א.
נב ב
11–12 תחילת היום מהו שיעלה לו ככולו – נשמט ע"י שויון־סופות.
13 הדא אמרה שתחילת היום – בכ"י: שבסוף, ונמ' עי"א ותלוי "שתחילת".
[30 לא תעלה לו ימי גמרו – נ"ב עי"ע: נ"ל נזירו, ונמ' עי"א. – מו"ר]
פ"ג
נב ג
14 מגלח את הראשונה יום שלשים ואחד – בכ"י: מגלח אחד לשלשים ואחד יום (ונמ' דת"א עי"א) את הראשונה, ותלוי עי"א: יום שלשים ואחד.
29 לנזירות אבל אם אמר אילו – נשמט ע"י שויון־סופות.
39 דר' יוחנן פליג – בכ"י: אלעזר, ונמ' עי"א ותלוי "יוחנן".
49 מה שנה בין נזיר – בכ"י: מה בשעה, ונמ' "בשעה" עי"א, ותלוי: שנה בין נזיר. לנזיר שפירש בשעה שנזר סתם – נשמט ע"י שויון־סופות.
50–51 ובשעה שפירש… עולה לו מן המניין – כנ"ל.
53 המטמא ביום מלאת – כנ"ל.
56 אם מטמא בתוך מלאת – בכ"י: ביום (ונמ' עי"א), ונ"ב עי"ע: בתוך.
59 רבי שמעון בן לקיש אמר – "אמר" תלוי עי"א.
64 ולא על התגלחת – בכ"י נכפל כאן "מחלפה שיטתיה דר' יוחנן… ולא על התגלחת" (שו' 60–64, אלא שחסר "ועל הטומאה"), ונמ' עי"א.
נב ד
11 יצא זה שאינו מוסיף חילול על חילולו – נשמט ע"י שויון־סופות.
17 יצא ונכנס טמא טומאת ערב – כנ"ל.
26–27 ואם בשנולד בנו… לנזירות בנו שני ימים. – כנ"ל.
35 סותר שלשי' – "שלשים" תלוי עי"א.
36 הלכה ו' מי שנזר כו' – בכ"י: מי שהיו כיתי עדים מעידות אותו כול', ונמ' עי"א, ונו' בריוח שבין "הל' ו' " לפיסקא: מי שנזר כו'.
39 הלכה ז' מי שהיו שתי כתי עדי' כו' – פיסקא שנוספה.
44 לא בטלה עדו' ור' יוחנן אמ' הכחש עדות בתוך עדות – נשמט ע"י שויון־סופות.
57 פתר לה רב עד בעד' – בכ"י: מן בעד, ונמ' "מן" עי"א ותלוי "עד".
פ"ד
נג א
44 הותר השני (פ"א) – תלוי עי"א, ונשמט בדרך הפלוגרפיה.
50 דיבורי נזיר – "נזיר" נ"ב עי"א.
59 הותר הוא (פ"ב) – נ"ב עי"א, ונשמט בדרך הפלוגרפיה.
נג ב
34 הפרה לא נראו להטען לחם – נשמט ע"י שויון־סופות.
[36 מתה אין אשמה קרב – לי' בפנים, ונ"ב עי"ע: נ"ל מתה אין אשמה קרב. – מו"ר]
50 עד תמן שמעית קל – בכ"י: שְׁמֵיעִת קָו֝ל (קו קצר על ו – סימן למחיקה).
51 א"ל יפלו לנדבה – "יפלו" תלוי עי"א.
נג ג
16–17 הלכה ו' האיש מדיר כו'.
32 קשיתה לשחיטת העוף – "לשחיטת" תלוי עי"א.
36 שטוח וישטחו להם – נשמט ע"י שויון־סופות.
39–40 אשכחיה אמר לא דו מודו לדו ולא דו מודו לדו – נכתב עי"א בחציה החלק של השורה בסוף הפרק.
פ"ה
נג ד
22 כשהוא אומר מוצא שפתיך תשמור ועשית הרי המוציא בשפתיו – נשמט ע"י שויון־סופות.
23 זה הגומ' בלב – "זה" תלוי עי"א. מאן דמר שמואל לקרבן – "דמר" תלוי עי"א.
28 אבל באומ' אילו – "אילו" תלוי עי"א.
35 הפריש שקלו וכו' ונמצא שאינו חייב – בכ"י: שאינו קדש (ונמ' עי"א) חייב.
50 אמ' ר' יוחנן בא לומר חולין ואמר עולה קדשה – נשמט ע"י שויון־סופות ונ"ב עי"ע.
59 לאו אמור
נד א
11 רבי יוסי אמר אין צריך להדיר הנייה – נשמט ע"י שויון־סופות.
21–22 משום ראש לשחורים – "משום" תלוי עי"א.
23 שור שעמד על האבוס – "שעמד" תלוי עי"א.
23–24 רבוץ ונמצא עומד – "רבוץ ונמצא" נ"ב עי"א.
47 היה יודע בו שהוא תשיעי וקריין (ושם: וקרייו) עשירי – נשמט ע"י שויון־סופות.
נד ב
19 כרבנן – נו' עי"א בריוח שבסוף שו' (וגם בראש השורה שלאחריה יש ריוח כדי תיבה).
[20 עמהן כזית דגן – נ"ב עי"א. – מו"ר]
26 שמעון הוא נזיר הוא – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ו
נד ג
48 דבר שאינו מעשה אינו מלמד – "מעשה" תלוי עי"א.
52 בבתי דינין הכתוב מדבר – ב של "בבתי" תלויה עי"ע.
נד ד
5 כדרך שאתה תולש מקרקע ואוכל – "מקרקע" תלוי עי"א.
13 לית כתיב אלא מחרצנים ועד זג – "אלא" תלוי עי"א.
29–30 רבי יוחנן אומר חייב שתים ורבי שמעון בן לקיש אמר – נשמט ע"י שויון.
נה א
15 אבל אם התרו בו משום משרה – נשמט ע"י שויון־סופות.
16 לא ישתה – בכ"י נו' (נשתרבב מלעיל 11–12): מה אכילה כזית אף שתייה כזית, ונמ' גם (?) עי"א.
נה ב
1 הא אם השלים – "הא" תלוי עי"א.
3 דהויתון קיימין בנזיר – "בנזיר" תלוי עי"א.
12 וגלח מהן (ושם: מהם) פעם אחת
20 בבריא – נו' עי"א בריוח (כדי ב' תיבות) שבשורה.
22–23 ר' שמעון בן לקיש אומר… אין מתרין בו על היין – נשמט ע"י שויון־סופות.
23 הלכה ה' – בכ"י רק "הל' " בלא סמון מספר, וכן עד סוף הפרק.
27–28 יש בה עשרה זתים
47 רבי יוסי בי רבי יהודה – "ר' " תלוי עי"ע, ושם: ביר'.
49–50 בשמיני אבל אם גילח… ביום הבאת קרבנותיו – נשמט ע"י שויון־סופות.
54 את ימי נזרו והביא – "והביא" תלוי עי"א.
נה ג
1–2 רבי אלעזר אמר… לאשמות – נשמט ע"י שויון־סופות.
17 מותר אוף רבי אושעיא (!) – נשמט מן "יאשיה" עד "יאשיה", שבעל הגליון שבשו ל"אושעיא".
22 מה תלמוד לומר ומזון – נשמט מן "ומזון" עד "ומזון" (וגו' – תוספתו היא?).
29 אבל אם צימיקו (ושם: צימקו) – נשמט ע"י שויון־סופות.
[29 יש טבל ביותר ממאתים – בכ"י: שבל (ונגררה ש לט' עי"א); ונ"ב: טבל, ונגרד עי"א. – מו"ר]
47–48 מן מה דאמר רב הונא… להעלות את התרומה – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ז
נה ד
45 מיטמא הו' למת מצוה – "מיטמא" נשמט בדרך הפלוגרפיה, ותלוי עי"א.
48 ושאינו מוזהר על קללת השם אינו מוזהר על מת מצוה – נשמט ע"י שויון־סופות.
נו א
6–7 אכריז רבי ינאי ואמ'… דרבי יודן נשייא – כנ"ל.
28 לנישאות כפים – בכ"י: לנשיאות.
28–29 גבילה אחוי דרבי בא… לנשיאות כפים – נשמט ע"י שויון־סופות.
[60 אמר רבי עקיבה – "עקיבה" בצד השורה עי"א. – מו"ר]
נו ב
[28 לא הוה צריך מישאל תינייתא – בכ"י: בתרייתׄׄא (ונמ' עי"א), ונ"ב עי"ע: תינייתׄׄא. – מו"ר]
43 מה נבילה – תלוי עי"א.
46, 47 אין לה רקב, אין לו רקב – בכ"י: יש, יש (ונמ' עי"א ותלוי: אין, אין).
58 וחכמים אומרים
59–60 והדא דרבנן הכין – בכ"י: דר' מאיר, ונמ' עי"א ותלוי "דרבנן".
נו ג
14–15 אין לו רקב… מן הארכוב' ולמעלן – נשמט ע"י שויון־סופות.
34 אם ללקות – בכ"י: אם לקיים, ונמ' ותלוי עי"א: ללקות.
42 תחת כרעי המטה – נ"ב עי"ע: נ"א מעי.
47 אמר רבי יוחנן… הנזיר מגלח – נו' עי"א במקום חלק (כדי ז' תיבות) שבשורה.
47–48 טומאה טמונה בקרקעו – "טמונה" נ"ב עי"א.
נו ד
6–7 מאחר שאילו אדם באדם… אלא על הראשון בלבד – נשמט ע"י שויון־סופות ונ"ב עי"ע.
12 פליג על רבי אלעזר – נ"ב עי"א: אילא. כלי שחציו מן האדמה – על "האדמה" תלוי עי"א: החלמה. חייבין עליו – נ"ב עי"א: נ"ל אין.
19 חייבין על ביאת מקדש – בכ"י: אׄיןׄ (ונמ' גם עי"א) חייבין (ונ"ב עליה) על.
[23 אין חייב עליהן – נ"ב עי"א: על ביאת מקדש. – מו"ר]
23, 30 וחצי לוג עצמות – על "לוג" תלוי עי"א: קב.
26 ופליג על ר' ירמיה – נ"ב: עליה.
26–27 שהנזיר מגלח עליה… וכל טומאה מן המת – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ח
נז א
28 שלשי' וזה נזיר – כנ"ל.
[41 ניטמא טומאת התהום – בכ"י: התחׄׄום, ונ"ב עי"ע: התהׄׄום. – מו"ר]
48 ושומרי צירים היו בירושלי' – "בירושלי' " נ"ב עי"א.
49 הלכה ב' – בכ"י רק "הל' " ונוס' המנין עי"א, וכן עד סוף הפרק.
52–53 אוכל בקדשי' אחר ס' יום – בכ"י: ע֞ד, ונ"ב עי"ע: אחׄׄר.
נז ב
22 שניהם ישחטו בצפון – "שניהם" תלוי עי"א.
28 או בנזיר שנצטרע פליגין – נשמט ע"י שויון־סופות.
30 ר' ירמיה – נ"ב עי"א.
40 לאחר מ"ד יום – בכ"י: י"ד. והוגה עי"א: מ"ד.
פ"ט
מ"ג בא בכ"י אחר מ"ד, והמגיה הגיה ד' במקום ג' וג' במקום ד' [וכתב בגליון "זאת המשנה הפוכה". – מו"ר]
נז ג
23 כדרבי אבהו – נו' עי"א במקום חלק (כדי ג' תיבות) שבשורה.
24 כרבי אחא. דאמר – "דאמר" תלוי עי"א.
25 שעשה שתי רשעיות
31 הוא לא את הוא – נו' עי"א במקום הפנוי (כדי חמש תיבות) שבשורה, ובפנים: לאחת (= לא את?), ונמ' עי"א. שגזרתה עליו – ש תלויה עי"א.
34–35 מהו בשכפפו רבו או בשלא כפפו רבו.
36 בשכפפו רבו אנן קיימין – "רבו" תלוי עי"א.
46–47 אוף רבי מאיר – בכ"י נו': מודה או' לא ישתה ר' יוסי או' ישתה, ונמ' עי"א, שנכפל בטעות מלעיל.
47–48 אוף ר' יוסי מודה… ושלא בפני אל תשתה – נשמט ע"י שויון־סופות.
49 הלכה ב' – בכ"י רק הל', והמנין נוסף עי"א, וכן בכל הפרק.
נז ד
7 הואיל והורעתה כחו – "הואיל" תלוי עי"א.
[10–11 בגליון נכתב עי"ע: לא מצאתי כתוב יותר, ונמ' עי"א. – מו"ר]
24 אין לך עושה קבר התהום – "אין" תלוי עי"א.
29 כל הנזרקין ספיקן טהור – בכ"י: טמא, ונמ' עי"א ותלוי "טהור".
32 ותימר כאן וכאן – ו של "ותימר" נו' עי"א. מהו טמא – לפני ט נגרדה אות (היה כתוב "יטמא"?)
34 וידיו על לבו – בכ"י: עליו, ונגרדו יו עי"א ותלוי "לבו" עי"א. אבל אם מצאו קמצוץ – ץ על גרד עי"ע (על גרד של ת?)
40 תפוסת קבר – בכ"י: תפוסתו (נקודת מחיקה על הוי"ו, ונגרדה עי"א).
51 בעשוי כמין היא – בכ"י: גם, ונמ' עי"א, ונכתב בצדו: היׄׄא.
55 תמן תנינן – בין השיטין נו' עי"א: פ' המוכר הבית.
56 והכא הוא אמר הכין – "אמר הכין" נ"ב עי"א.
נח א
29–30 שיתן דמי היד – בכ"י: העבד, ונמ' עי"א ונ"ב: היד. [ע' 150a–149b פנויים. – מו"ר]