Introductions to Amoraic Literature, Addenda to Variae Lectiones for the Yerushalmi, Pesachim
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
פסחים
פ"א
כז א
52 מבליח – בכ"י: מבליק (ותוקן עי"א).
53 בודק כל שהוא – בכ"י: בודק כל שהוא כל שהוא (ונמ' פ"א עי"א).
53–55 אף על פי… ואית דבעי מימר
[56 מתניתא אמרה – בכ"י: הדא אמרה, ונמ' הדא עי"א, ותלוי עי"א (כתב ג'): מתניתא. – מו"ר]
61 הלבנה – בכ"י: החמה, ונמ' עי"א, ותלוי: הלבנה. אלא – בכ"י: ולא, והוגה עי"א: אלא.
כז ב
[9 בשבתות – בכ"י: באבריות, ונ"ב עי"א (כ"י ג'): נ"א בשבתות, ונמ' "נ"א" עי"א. –
מו"ר, ועי' מ"ש בתרביץ ש"ה עמ' 263].
[9 ותהא, הכן היא – בכ"י: ותי, והכני, והוגה עי"א: ותה', ונמ' "והכני" עי"א, ותלוי: הכן
היא. – מו"ר]
13–14 כהנת אינה חופפת… וסורקת – נשמט ע"י שויון־סופות (ועי' להלן כט ג 41).
22 שלא חשו – בכ"י: שחשו, ותלויה "לא" עי"ע (?)
57–58 במה אמרו שתי שורות במרתף וכו'. – פיסקא שנוספה.
כז ג
2 בה – נשמטה בסוף שורה.
3 עליהן – תלוי עי"א. את הנר – ר על גרד, ונגרדו בסוף שורה כמה אותיות.
ודיו – בכ"י: ולווי, ונמ' עי"א ונ"ב: ודיו.
6–8 אם חושש את… מבית לבית – בכ"י: אם מעיר לעיר אין את חושש לא כל שכן מחצר לחצר אין את חושש לא כל שכן ממקום למקום אם ממקום למקום אין את חושש לא כל שכן מבית לבית. והוגה כבד"ו.
10–13 שאם מבית לבית… מעיר לעיר – בכ"י: שאם חושש את מבית לבית חושש את ממקום למקום. אם חושש את ממקום לק (!) למקום חושש את מחצר לחצר. אם חושש את מחצר לחצר חושש את מעיר לעיר, והוגה כבד"ו.
25 לא כל שכן – בכ"י נו': לא צורכה דלא. לא בדק בארבעה עשר יבדוק במועד צריך לבדוק שלשה פעמ'. מה אם בשעה שלא הגיע זמן ביעורו את אמ' צריך לבדוק שלשה פעמ' בזמן שהגיע זמן ביעורו לא כל שכן (ונמ' עי"א).
48–60 עשה ולא תעשה… חמה במערב (ובפנים: גרׄׄשׄ גו סנהדרין עד, ונמ' עי"א.)
כז ד
[27 שוהין – היה כתוב "שיׄׄה", ונ"ב עי"א: שוהׄׄין, ואח"כ הוגה כן בפנים עי"א. – מו"ר]
47 ועל כלי זכוכי' – בכ"י: ועל הזכוכית, והוגה עי"ע (?) כבד"ו.
47–48 רבי יודא אמר… על טהרת ידים
50–52 אלו הן ששה ספקות… שורפין תרומה
כח א
24–25 דברי רבי מאיר… משו' זוב – נשמט ע"י שויון־סופות.
כח ב
5–6 אמר רבי בון… לרבי יהושוע – כנ"ל.
28–29 ובשעה שאינו לרצון אתה רשאי ליתן בו מום – וכ"ה בתרומות פ"א מו ע"ב; אבל ליתא גם בקונ' אח' (שרידי 319).
פ"ב
כח ג
10, 11 אם לכלבו, אפילו לכלב אחרי' – בכ"י: אם לכלב אחרים, אפי' לכלבו (והוגה עי"א
כבד"ו).
29 לא תאכלו כתיב – נשמט (?) ע"י שויון־סופות.
46–47 לדין. מתניתא מסייעא – נשמט ע"י שויון־סופות.
כח ג
65, ד 1 ואת הבא עם אמו
כח ד
4 אם לא זכיתי (ובפנים: אינה כן. ונמ' עי"א).
10–11 וכן עזרא… ההר וגו'
17 ונותר אסור באכילה ובהנייה וחייבין עליו כרת – נשמט ע"י שויון־סופות.
23 ואינו בשריפה
32 אבל במקום שנהגו לאכול פת גוים – נשמט ע"י שויון־סופות.
36 בגליון שלמעלן בשתי שורות: לא מצאתי ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים
61 לא תאכל עליו חמץ (וכן בקונ' אח', שרידי 316), ובפנים: שבעת ימים מצות תאכלו, ונמ' עי"א.
כט א
6 אית תניי תני, ועי' בקונ' אח' (שרידי 319).
19–20 משורת הדין… אלא משחרר
35 עד איכן
48–50 אבל אם מירחו… על איסור. חמור – נשמט ע"י שויון־סופות.
כט ב
6 שאר מינין מניין
9 זעורא אמר – "אמר" תלוי עי"א.
[9 ואנא – בכ"י: ואבא, ונגרד והוגה: ואנא (והסופר התחיל לכתוב אל"ף, וגרד ראשה ועשאה וי"ו). – מו"ר]
18–19 שעורין שנפלו… מותרין – וליתא בכל ההקבלות (תרומות רפ"י מז ע"א, חלה פ"א נז ע"א, שבת פ"ג ה ע"ד). וכן ליתא בשרידי 102.
כט ג
[29 תני – נו' עי"א. – מו"ר]
32 מכל מקום – תלוי עי"א.
37–38 ומשמרן שלא יחמיצו – ואיתא נמי בשרידי 105.
41 כהנת אינה חופפת… וסורקת – נשמט ע"י שויון־סופות (ועי' לעיל כז ב 13–14)
ואיתא נמי בשרידי 105.
50–52 רבי חנינא… צריך את לבער – נשמט כנ"ל, ואיתא נמי בשרידי 106.
פ"ג
ל א
39 וזו אני רוצה לאכול – נשמט ע"י שויון־סופות.
4448– אמר רבי פינחס… שבאת לפני – נשמט ע"י שויון סופות.
ל ב
18 לכלבו – נ"ב עי"א.
38 לחזור ולבטל שאין (ובפנים: מהוא, ונמ' עי"א), ובשרידי 108: ולחזור לבער, מהוא.
[42 בקיסרין – בכ"י: בׄבבלׄ בקיסרין, ונמ' "בבבל" גם עי"א, אבל גם ב של "בקסרין" מתוקנת, ונראה שחסר כאן מעשה דשמואל (עי' אהצ"ו), ובחגי' פ"א עו ע"ג – גם בכ"י כבד"ו. – מו"ר.] ועי' מה שכתב בתרביץ ש"ה 266.
פ"ד
ל ג – מ"ט
[30 מתחת הנשרים בשבת – "בשבת" נו' עי"א, ועי' תרביץ ש"ו 54].
46 של כהנים ושל לוים ושל ישראלים – וכ"ה כשרידי 110 וקונ' אח' (שרידי (320).
ל ד
1 אינו, מנהג, אינו מנהג – תלויות עי"א, וכ"ה בשרידי 110 (ועי' להלן תענ' פ"א סד ע"ג 24–25).
5–6 דרבנן (שם: דרבנין) מהו מיעבד בהן עבודה
55–56 ברם הכא בהמתו של ישראל הוא והוא חשוד עליה – וכן בשרידי 113.
לא א
5–6 זכר שאינו יכול להתרפאו'
12 בעליו – תלוי עי"א, וכן בשרידי 114: את בעליו.
לא ב
34–35 מן הפרט – וכ"ה בקונ' אח' (שרידי 320).
37 דרבי מנא
37–38 אי איפשר שאי איפשר – וכ"ה בקוני אח' (שרידי 320), אבל בכ"י: איפשר, שאיפשר.
38–39 אין אתה יכול שלא יהא (ובכ"י: נמצא לוקח, והוגה: כלוקח), וכ"ה בקונ' אח' (שרידי 320).
פ"ה
לא ג
מ"י [50 והשלישית במקומה עומדת – "עומדת" נ"ב עי"א. – מו"ר] ועי' מ"ש בתרביץ ש"ו עמ' 54.
64 אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר
לא ד
6 כהדא דתני
8 כשהוא אומר יום יצא לילה
15 אחרי "מאבות למדו" נו' בכ"י: גרׄשׄ עד אׄעׄפׄכׄ לא הורידו אותו מגדולתו אלא מינו אותו, ונמ' עי"א. כנראה שהמגיה חשב להשלים את הענין בגליון מברכות רפ"ה ז ע"א–ע"ד, ונמנע מזאת מפני אורך הקטע.
23 ויקריב פסח תחילה ותמיד אחריו – בכ"י: תמיד תחילה ופסח אחריו, והוגה עי"א כבד"ו. בלבד – נ"ב עי"א.
[26 לבד – במקום "לבר" היה כתוב "לשר" (וצ"ל: לשן), והוגה עי"א: לבד, ונמ' ס"א שבגליון. – מו"ר] ועי' מה שכתב בתרביץ ש"ו עמ' 46.
31 מהו בכל ערב פסח – בכ"י: מהו בכל יום ויום (ונמ' גת"א עי"א) ערב…
32 דהדין – בפנים: דהן, ונמ' עי"א.
[33 לפסח ופסח – כך היה כתוב תחילה בכ"י, ונתקן בטעות עי"א (מן הבר' להלן): לקטורת וקטורת, ואח"כ מחקן וכתב בגליון: לפסח ופסח. – מו"ר]
56 אינו דין שיהא צריך – בכ"י: אינו צריך שיהא, והוגה עי"א.
לב א
[17 נעשה – בכי"י: וייעשה, והוגה עי"א. – מו"ר]
[18 כשר – נו' עי"א במקום פנוי שבשורה. – מו"ר]
[30 על דא אמר לי – בכ"י: על דא עלי, והוגה עי"א, אבל בשקלים: עליל. מו"ר]
38–39 ואין משנין דבר שהוא לאכילה בדבר שאינו לאכילה – נשמט ע"י שויון־סופות.
40 א"ר יוחנן על דאמר – בכ"י: אמ' ר' על דעלי, והוגה עי"א.
לב ב
34– לאוכליו ושלא לאוכליו את יכול לבור פסולו מתוך הכשירו – נשמט ע"י שויון־סופות.
18 לא נתכפר לאילו –־ נשמט ע"י שויון־סופות.
20 קודם לפסח פסול – בכ"י: קודם לחצות, והוגה עי"א. לאחר חצות – נ"ב עי"א.
53 בית שמאי אומדים
לב ג
3132– והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום – וכן בקונ' אחר' (שרידי 320).
34 תוקעין (פ"ב)
לב ד
7 הלכה ט'
8 נשנו – נו' במקום הפנוי בשורה. הלכה י' – בכ"י: ט', והוגה.
12 כולן כאחת – בכ"י: לעשות כולן כאחת, ונמ' עי"א.
[מ"ה 39 בין הערבים – בכ"י: מן בין, ונגרדה "מן". – מו"ר]
פ"ו
לג א
30 כיון שמינו אותו נשיא עליהן – נשמט ע"י שויון־סופות.
39–41 אבל קושרה… לצורך אחר פפולה – נשמט (?) ע"י הדומות, אבל לי' גם בשבת פי"ט יז ע"א.
לג ב
6–7 כך רבי ישמעאל… מן המובחר דוחה – נשמט ע"י שויון־סופות.
24 ואם בכלי כאן וכאן אסו'
59–60 עקיבא. ר' אלעז' אומר מאסקופת עזרה ולחוץ – בכ"י: אלעזר, ונמחק.
לג ג
2834– א"ר אלעזר (!)… לשם אימרי (!) צבור פטור – הכל מן המשנה.
[49 אין בעשייתו – בכ"י: יש בעשייתו, ונגררה "יש" ותלוי עי"א: אין. – מו"ר]
54 פטור דבר שאין בעשייתו מצוה – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ז
לד א
37 שני לה
62 מתכת ולא צלי – נשמט ע"י שויון־סופות.
63 אם מחית המכוה – כנ"ל.
לד ב
4 אית ליה פסח מצרים צלי אש – כנ"ל.
12 בשל וצריך הוא שיאמר – כנ"ל.
20 יקמוץ את מקומו
3031– בפסח דוחה את הטומא' אף מועדו שאמר בכולן – בפנים: כאן, ונמחק.
42–43 האימור'… (שם: האימרין נטמא האימורין)… הדם על – נשמט ע"י שויון־סופות.
49 והכא כמי שבא בטומאה – כנ"ל.
54 ואם לאו אין מתירין לו לזרוק את דמו הורצה – בכ"י נו': ואם אין לו לא הורצה, ונמ' עי"א.
5557– לא הורצה… בין שאין לו – נשמט ע"י שויון־סופות.
59–62 ר' לא בשם ר' יוחנן… מעתה לא יורק הדם בטומאה – בכ"י: ואמר אף בזריקה כן, ונמ' עי"א.
לד ג
9–10 שלא בכלי שרת… פעמי' כשיר'
18–19 ר' מאיר אומ' כל השבטי' – נשמט ע"י שויון סופות.
52 צריכין לעשות… ואין ידוע איזהו – כנ"ל.
לד ד
1011– כהדא דתנא… אחד ואחד – כנ"ל.
36 בהמה על גבי – כנ"ל.
לה א
5 פגול – תלוי עי"א.
6 הוא, נטמאו בעלים או שמתו
1722– אמר רב יוסי הגלילי… מרצה על היוצא – הכל מזבחים פ"ה מי"ב.
25 יפה עשיתם ש
26–27 אכול תאכלו אותה הא אם נכנס כל דמה לפנים – נשמט ע"י שויון־סופות.
38 דרבי יעקב
52–53 כמה דר' ישמעאל… בין בלילה (בפנים: כול', ונמ').
56 דתנינן תמן
57–61 עור חטרת (שם: חטרות!) גמל … יש להן עורות אמר – הכל מחולין פ"ט מ"ב (ובפנים: ר' יוחנן אמ', והוגה: אמר ר' יוחנן).
לה ב
15 בטהור
45–46 מצאו נעול… שאין שם אדם – ממש' תמיד פ"א מ'א.
59–60 רבי שמעון אומר אף אוכליו אוכלין אותו בשני מקומו'. – נשמט ע"י שויון־סופות.
פ"ח
לה ד
4 אבל אינו מפרישו אלא מדעתו – נשמט ע"י שויון־סופות.
42 הפסח אבל אומרי' (!) לו איפשי שתמנא (שם: שתמנה) על – כנ"ל.
לו א
41 כזית לכל אחד ואחד
56 מה מקיים רבי יוסי טעמ' דר' יודא
62 מקולקלין אין
לו ב
36 חייבין עליה – נשמט ע"י שויון־סופות.
37 אין חיובין עליה – כנ"ל.
[42 אף – היה כתוב "אמ' ", והוגה עי"א: אף. – מו"ר] מודה – תלוי עי"א.
פ"ט
לו ד 31–33 וכרבי ישמעאל… ומרורים בלבד – כ"ז נכפל בכ"י אות באות, ונמ' עי"א.
לז א 25 ימותו כיי ד־
פ"י
לז ב
62 ברגל – תלוי עי"א.
לז ג 13, 26 כוסות
17 יודא – תלוי עי"א, המוזג – תלוי על "הכוס".
27 שנ' (ושם: שנאמר – בסוף שורה).
לז ד
4–6 שבכל הלילות… רבי יוחנן
[49 אלא – נ"ב עי"ע: דלא, ונגרד עי"א. – מו"ר]
[10–11 רובה שהיא רבה עמו – בכ"י: דוכה דו רכה עימו, והוגה עי"א כבד"ו, מו"ר.] ועי' תרביץ ש"ה 270.
55–57 אמר רבי אבין… ויהא פסול – נשמט ע"י שויון־תחלות.