Introductions to Amoraic Literature, Part III (Introduction to Talmud Yerushalmi), Babylonian Sugiyot in the Yerushalmi
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[י. סוגיות בבליות בירושלמי]
וכשם שיש בבבלי¹ מחלוקת רבא ור' זירא, שהובאה בבבלי בשם "אמרי במערבא", כך יש אף בירוש' שלנו דברים של אמוראי א"י, שמפורש בהם שנאמרו "תמן" (בבבל) בשמם:
footnotes: ¹ ביצה ח ע"ב, עי' לעיל.
- ערלה ספ"ג, סג סע"ב: והכלאים מדברי סופרים. שמואל אמר בכלאי הכרם. הא בכלאי זרעים מותר. רבי יוחנן אמר בכלאי הכרם הא בכלאי זרעים אסור ("מן התורה") אמר רב (כי"ר: א"ר) חונא בר (צ"ל: כד)² נחתון מערביא דתמן אמרונא בשם רבי יוחנן וקיימנוה את חקותי תשמורו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים [ובגד כלאים]³ שעטנז לא יעלה עליך. הקיש כלאי זרעים לכלאי בגדים וכלאי בהמה וכו'.
footnotes: ² כי"ר: בר נחתום! ³ כ"י רומי.
ואעפ"כ אמרו בקידושין לט א: "א"ר אסי א"ר יוחנן לוקין על הכלאים ("בחו"ל") דבר תורה א"ל רבי אלעזר לרבי אסי⁴ והאנן תנן הכלאים מדברי סופרים, לא קשיא (תירוץ הבבלי הוא?) כאן בכלאי הכרם כאן בהרכבת האילן כדשמואל דאמר שמואל את חקותי תשמורו וכו' אף שדך בהרכבה וכו' אף שדך נוהג בין בארץ בין בחו"ל, ואלא הכתיב שדך, ההוא למעוטי זרעים שבח"ל. וכו'. רב יוסף (רבו של ר חונא שבירוש'!) מערב ביזרני וזרע א"ל אביי והאנן תנן הכלאים מדברי סופרים א"ל לא קשיא כאן בכלאי הכרם כאן בכלאי זרעים וכו', הדר אמר רב יוסף לאו מילתא היא דאמרי דרב זרע גינתא דבי רב משארי משארי וכו'.
footnotes: ⁴ כי"מ ושאיל' ורא"ש, דפו': בר' יוסי.
- ר"ה ספ"ד, נט ע"ד (ברכות ספ"ד, ח סע"ג): רבן גמליאל אומר שלוח הציבור מוציא את הרבים ידי חובתן. רבי חונה רבה דציפורין בשם ר' יוחנן הלכה כרבן גמליאל באילין תקיעתה. רבי זעורה ורב חסדא הוון יתיבין תמן⁵ בתקיעתא מן דצלון את[ת]⁶ צלותא קם רב חסדא בעי מצלייה. א"ל ר' זעירא לא כבר צלינן. א"ל מצלינא וחזר ומצלי דנחתון מערבייא ואמרון תמן⁷ בשם ר' יוחנן הלכה כר"ג באילין תקיעתא ואנא דלא כוונית וכו'.
footnotes: ⁵ "תמן" הוא מלשון מסדר הירוש', ולא מלשון רב חסדא, באכר. ⁶ כ"ה בברכות. ⁷ בברכות: דנחתין מערביא לתמן ואמרין, כי"ר: דנחתון מערביה מן ואמרון, ובמלחמות ר"ה ודרשת הרמב"ן: דנחתון מערבייא מן תמן ואמרין, שרי"ר 151 ליתא "תמן".
בבבלי ר"ה לד ב לה א: והאמר רבי הונא⁸ ציפוראה א"ר יוחנן הילכתא כר"ג הילכתא מכלל דפליגי וכו' כי סליק רבי אבא מימי⁹ פירשה מודין חכמים לרבן גמליאל בברכות של ראש השנה וכו' איני והאמר ר' הונא¹⁰ ציפוראה א"ר יוחנן הלכה כר"ג בברכות של ר"ה וכו'.
footnotes: ⁸ כי"י וראשונים, דפו': חנה. ⁹ כ"י מ"ב: רב אבימי, רש"י כ"י: ר' אמי מימי, ואולי הוא ר' אבודמא דציפורין בר ר' אימי, ביצה ס ע"ד. ¹⁰ כצ"ל, כלעיל.
ועי' סוכה פ"ד, נד ע"ג (חגיגה פ"א, עו סע"ב): רבי זעורא עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר שלמי חגיגה ששחטן מערב הרגל אינו יוצא בהן ידי חובתו ברגל. התיב רבי בא והתני חגיגת ארבעה עשר יוצאין בה משום שמחה ואין יוצאין בה משם שלמים (חגיגה"). אמר רבי זעורה תפתר בששחטה ברגל. אמר רבי בא וכו'. אמר רבי זעורה עד דאנן ("דאנא") תמן שמעתנה. עולא בר ישמעאל בשם רבי לעזר ("כדלעיל"), כד סלקינן ("סלקית") הכא שמעתנה. רבי חייה בשם רבי לעזר והיית אך שמח לרבות לילי יום טוב הראשון (בחגיגה. האחרון)¹¹ לשמחה. או יכול אף לילי יום טוב האחרון (שם: הראשון, וכצ"ל) ת"ל אך, אך חלק. רבי חייה בשם רבי לעזר ושמחת בחגך משאת מתחייב בחגיגה את מתחייב בשמחה. התיבון והתנינן ההלל והשמחה שמונה, וכו'.
footnotes: ¹¹ וכצ"ל, וכן בבבלי פסח' עא א וסוכה מה א, אבל בספרי ראה פיס' קמב כבירוש' סוכה.
בבבלי פסח' ע סע"ב: אמר עולא א"ר אלעזר שלמים ששחטן מערב יו"ט אינו יוצא בהן לא משום שמחה ולא משום חגיגה וכו' לימא מסייע ליה והיית אך שמח לרבות לילי יו"ט האחרון לשמחה וכו' מתיב רב יוסף חגיגת ארבעה עשר יוצא בה משום שמחה ואינו יוצא בה משום חגיגה וכו' אמר רב אידי בר אבין שעיכב ושחטה וכו' מתיב רבא ההלל וכו' אמר רב הונא בר (יה דרב)¹² יהודה (בירוש', רב אבודמי נחותה) משמחו בשעירי הרגלים וכו'. כי אתא רבין א"ר אלעזר שלמים ששחטן מערב יו"ט יוצא בהן משום שמחה ואין יוצא בהן משום חגיגה וכו'.
footnotes: ¹² כ"י מינכן וא"פ ור"ח.
ולא ידעו בא"י את דברי רבין בשם ר' אלעזר, ובבבלי - את דברי ר' חייה בר אבא בשם ר' אלעזר. ואף נראה שלא ידעו בא"י את דברי עולא עד שבא ר' זעירא. ועי' ירוש' פ"א, ס סע"ב: עולא בר ישמעאל (אמר) מְצַוֵית דעתיה על דרבי לעזר ("מחבר דעתו עם זו של ר' אלעזר ואומרם יחד") ולא שנייא, היא שחלקו וכו', ואמנם רוב ההלכות שמסר עולא בב"ק יא איב מורחבות ואינן מתאימות לדברי ר' אלעזר בירוש' שם. ועי' ברכות לח ב: ארנב"י קבע עולא לשבשתיה כרבי בנימין בר יפת (בשם ר' יוחנן), תהי בה ר' זירא וכי מה ענין ר' בנימין בר יפת אצל ר' חב"א ר' חב"א דייק וכו' ור' בנימין בר יפת לא דייק וכו'.