Introductions to Tanaitic Literature, Introduction to Halakhic Midrashim, Rabbi Ishmael and the Disciples of Rabbi Ishmael
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
IV. ר' ישמעאל ותלמידי ר' ישמעאל
לא תמיד הלכו תלמידי ר' ישמעאל בעקבות רבם ובשיטת מדרשו. תלמידיו ר' יאשיה ור' יונתן חולקים עליו בכמה מקומות. ספרי נשא פיס' ב ומדר"י נזיקין רפ"ו 269 (שניהם), פסחא פ"ד 13 (שניהם שלא כר"י ולא כר"ע); ר' יונתן חולק עליו: מדר"י פסחא פ"ו 22 (לא תותירו), רפ"ו 18 (ונתנו), פ"ח 28 (אך), פט"ו 56 (המול לו) ועוד.
אבל ביחוד ר' יאשיה הרחיק מרבו ומשיטת מדרשו. ר' יאשיה דורש בשיטת ר"ע: "איש איש"¹; טמא יהיה לרבות שאר טמאים²; כל מכה נפש – "לגואל הדם שאין הורגו אלא בעדים"³; ומה ת"ל תקחו שלא יביא פסח דורות אלא מן הכשבים ומן העזים⁴; חולו של מועד מנין (שאסור במלאכה) ת"ל את חג המצות תשמור שבעת ימים מכל מקום⁵; לדורות מנין ת"ל זאת תורת⁶; זאת חוקת הפסח בפסח מצרים ובפסח דורות הכתוב מדבר⁷, והוא בשיטת בית מדרשו של ר' עקיבא⁸, הדורשים תמיד "זאת תורת" וכדומה⁹, והם דורשים גם "זאת תורת הקנאות"¹⁰ ו"זאת תורת הנזיר"¹¹; אבל ר' יונתן אומר¹²: כחותם הדברים. אלא שגם ר' יונתן דורש לפעמים בשיטת ר"ע וכמדרשו, למשל, במדר"י נזיקין פ"כ 335 (לא תבשל גדי בחלב אמו) כר"ע (שם וחולין פ"ח מ"ד) ולא כר' ישמעאל (שם¹³ ומ"ת 75).
footnotes: ¹ סוטה כד א – גם ר"ע דורשו בספרי נשא פיס' ז – ועי' סנהד' פה ב־ ² ספרי פיס' קכה. ³ שם פי' קסא. ⁴ מדר"י פסחא פ"ד 13, אבל ר' ישמעאל אומר בכגון זה: הרוגו להפסיק הענין, לעיל 535. ⁵ מדר"י פסחא פ"ט 30. ⁶ ספרי נשא פיס' כ ושם פיס' לח. ⁷ מדר"י פסחא פט"ו 52. ⁸ ספרא וס"ז ומכילתא דרשב"י. ⁹ מלבי"ם באילת השחר שלו סי' תקס"ט, הופמאן עמ' 10 ואלבק עמ' 18. ¹⁰ סוטה יח ב. ¹¹ נזיר מו ב. ¹² בספרי שם ושם. ¹³ בדפו' נשתבש "שמעון".
ברור אפוא, שמדרש של תלמידי ר' ישמעאל ("תנא דבי ר' ישמעאל") אינו יכול ואינו צריך להסכים ולהתאים לגמרי ובַכֹּל לדעתו של ר' ישמעאל רבם.
וכך אמרו מפורש בירוש'¹⁴ כשמצאו מדרש של "דבי ר' ישמעאל" ("תני ר' ישמעאל") הלומד "למד מן הלמד" ("לה מלה חפשי מחופשה"): בכל אתר לית ליה לר' ישמעאל למד מן הלמד והכא אית ליה לר' ישמעאל?! תני לה בשם חכ'. ז"א ש"תני ר' ישמעאל" זה נשנה בשיטת ה"חכמים" (ר"ע)!
footnotes: ¹⁴ קידושין פ"א נט ע"א.
וכך שאלו גם במקום אחר¹⁵: וכר' ישמעאל דאמר כל ביאות וכו'¹⁶ מודי ר' ישמעאל בחלה ובערלה ותני (כלומר: ר' ישמעאל) כן¹⁷ בבואכם לפי ששינה הכתוב משמעו שינו חכמים חיובו¹⁸ (בספרי: שינה הכתוב ביאה זו מכל ביאות שבתורה וכו' ללמדך וכו') ר' יונה בעי מחלפא שיטתיה דר' ישמעאל תמן הוא אמר היא הוייה¹⁹ היא הקמה, היא שבירה היא נפיצה ("נתיצה"), היא גאולה היא פדייה, והכא הוא משנה בין לישן ללישן. הירושלמי לא השיב כלום, אבל התשובה ברורה: תרי תנאי. ואמנם "תנא דבי ר"י" משתמש בשויון כזה גם לג"ש! "ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה"²⁰. וגם בספרי נשא פיס' כג שנוי סתם: והרי יין הוא שכר ושכר הוא יין אלא שדברה תורה שתי לשונות, כיוצא בו אתה אומר שחיטה היא זביחה וזביחה היא שחיטה, קמיצה היא הרמה הרמה היא קמיצה, עמוקה היא שפלה שפלה היא עמוקה, אות הוא מופת ומופת הוא אות²¹ אלא שדברה תורה שתי לשונות.
footnotes: ¹⁵ ירוש' ערלה פ"א ס ע"ד. ¹⁶ ספרי שלח פיס' קד, עי' להלן. ¹⁷ ספרי שלח פיס' קי: ר' ישמעאל אומר. ¹⁸ כזה בפי רבי, יומא פ' ריש ע"א: ששינה הכתוב במשמען ושינו חכמים בשיעורן. ¹⁹ וצ"ל: עשייה, ירוש' ע"ז פ"ד מד א: לא תעשו לכם – לא תקימו לכם. הגר"א: עזיבה, ולפ"ז היא שיטת ר' יאשיה במדר"י נזיקין פ"כ 326, ואולי צ"ל: היא הזייה (כ"י ר': הוזיה) היא הקרבה (ויקרא א ה, ועי' ספרא שם החולק). ²⁰ עירובין נא א וש"נ, ספרא מצורע פרשה ז ז. ²¹ רמב"ן לדברים יג ב.
אבל בספרי פנחס פיס' קלד שנו: בכולם הוא אומר ונתתם וכאן הוא אומר והעברתם. ובירוש' ב"ב (ריש פ"ח טו ע"ד): תני ר' ישמעאל שינה הכתוב נחלה זו מכל נחלות שבתורה שבכולן כתוב ונתתם וכו'. ולעומתו שנו במדר"י פסחא פי"ח 70: והעברת כל פטר רחם אין העברה אלא הפרשה וכה"א והעברתם את נחלתו לבתו²².
footnotes: ²² בספרי חקת פיס' קכח: וכי עפר הוא והלא אפר הוא מפני מה שינה הכתוב ממשמעו וכו' – נשנה בברייתא שבסוטה טז כ (ותמורה יב ב) בשם ר' שמעון: אמר ר' שמעון וכי עפר הוא וכו' (בכר Terminologie, 195). הג"ש גם בספרי נשא פיס' י' סתם.
וכך חולק "תנא דבי ר' ישמעאל" בתמורה כח ב על ר' ישמעאל²³, וכן תדר"י בפסח' ה ע"א שלא כר' ישמעאל²⁴ בברייתא שם²⁵. וכן תנא דבי ר' ישמעאל מפני מה האמינה תורה וכו', שבסוטה ג ע"א, שלא כר' ישמעאל בברייתא שבירוש' פ"ו כא רע"א, ודבי ר"י בספרי נשא פיס' ז²⁶ שהובא בשמו בירוש' שם כ סע"ד²⁷ [בניגוד לספרי שופטים פיס' קפח וסוטה פ"ו מ"ג].
footnotes: ²³ ספרא נדבה פרשה ב ח ותמורה שם כח א כגי' ר"ג, עי' לעיל. ²⁴ וכבר העירו ע"ז התוס' שם. ²⁵ מדר"י פסחא פ"ח 27 ונזיקין פ"ב 334. ²⁶ ושם פיס' קסא, מ"ת 115 ותוס' שבועות פ"ג ח. ²⁷ אלא שהבבלי, ב ע"ב, נדחק לפרשו בשיטת ר"ע.
וכך אמרו בזבחים נב א על החילוף שבין תנא דבי ר"י ור' ישמעאל שבברייתא שם²⁸ לפי פירושו של ר"פ – "תרי תנאי ואליבא דר' ישמעאל". וכן שם לז א על החילוף שבין הברייתא הסתמית (מנין לניתנין בזריקה שנתנן בשפיכה יצא ת"ל ודם זבחיך ישפך), שהיא דבי ר' ישמעאל²⁹, לדברי ר' ישמעאל שבברייתא שם³⁰: תרי תנאי אליבא דר' ישמעאל. הנה דברי "ר' ישמעאל" שבספרא נשנו בספרי קרח פיס' קיח בשם ר' יצחק: אינו צריך שהרי כבר נאמר ודם זבחיך ישפך על מזבח ה' אלהיך להביא את המעשר ואת הפסח שיטענו שפיכה אחת ומה ת"ל קודש הם להביא את המעשר [והפסח]³¹ שיטעון הקטר חלבים וכו', ודומה לו ב"מכילתא" דברים במ"ת 60 בשם ר' נתן: אינו צריך והלא כבר נאמר ודם זבחיך ישפך על מזבח י"י אלהיך והבשר תאכל מה תל' לו' ועשית עולותיך הבשר והדם אלא להביא את הבכור והמעשר והפסח שיטענו שפיכה אחת מה שלא שמענו בכל התורה (ובסתם מדר"י, כספא פ"כ 335: לא תזבח וכו' אין לי אלא זביחה זריקה מנין ת"ל דם זבחיך ישפך)³². אבל ר' ישמעאל דורש אחרת בספר' ראה פיס' עח: ומנין למעשר ופסח שלא ינתנו אלא במתנה אחת ת"ל ודם זבחיך ישפך ר' ישמעאל אומר בוולדות קדשים ובתמורת קדשים הכתוב מדבר וכו'. ודומה לו ב"תנא דבי ר' ישמעאל" שבנזיר כה א (בשם ר' ישמעאל) ו"האי תנא" בתמורה יז ב.
footnotes: ²⁸ ספרא חובה פ"ט ב. ²⁹ כברייתא הסתמית בסוטה טז א, שהיא "תני ר"י" בירוש' קידושין פ"א, נט ד, וכ"תניא אידך" שבעירובין כז סע"ב שהיא תני ר' ישמעאל בירוש' שם ובברייתא דר' ישמעאל, עי' לעיל, וכברייתא דת"ר בהוריות יב ב, שהובאה בברייתא השניה שם בשם "דברי ר' ישמעאל". ³⁰ ספרא נדבה פכ"ה: משם ר' ישמעאל אמרו! ³¹ ר"ה ויל', ובכי"ר – בין השיטין. ³² כ"ה בד"ר, ועי' מ"ע כאן, ובהוספות, דף קיח ב, אבל עי' בהו' הורוויץ.
ובדרכנו למדנו כי "משום ר' ישמעאל אמרו" שבספרא – הוא "תנא דבי ר' ישמעאל", ועי' להלן.
ונזכרו בבבלי גם שתי ברייתות חולקות זו על זו של תלמידי ר' ישמעאל: האי תנא דבי ר' ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי ר' ישמעאל³³.
footnotes: ³³ שבת כז א וקידושין לז ב.
והנה א) בשבת כו ב הביאו תנא דר"י: הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם ופרט לך וכו' – ברייתא המתאימה עם דעתו של ר' ישמעאל ובית ר' ישמעאל (לעיל עמ' 534), אבל הברייתא השניה (שם כז א): בגד אין לי אלא בגד צמר ופשתים, מנין לרבות צמר גמלים וכו' ת"ל או בגד (ויק' יא לב), – מתאימה עם דרך מדרשם של ר"ע וביתו, הדורשים "או" לרבות³⁴. אלא שאנו מוצאים גם "תנא דבי ר' ישמעאל" שדורש "או": או לרבות את השליח³⁵, ובירוש'³⁶: שבוייה מנין וכו', כר' ישמעאל? ר' ישמעאל כר' נתן, ר' נתן אומר או לרבות את השבויה³⁷.
footnotes: ³⁴ ר"ע, סנהד' לד ב; דבי ר"ע, ספרא אמור פ"ד ג ועוד, וכאן שמיני פרשה ו ח: מנין לרבות את הלבדים ת"ל או בגד. ³⁵ כתובות לב ב = מדרשב"י הו' אפשטיין־מלמד 190. ³⁶ שבועות פ"ח לח רע"ג. ³⁷ =בבלי צד ב. אבל במדר"י (נזיקין סוף פט"ז 306) לומד מג"ש, עי' בבלי וירוש'.
ב) ובקידושין שם (לז ב) "אידך תנא דבי ר' ישמעאל" ("הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם וכו' ") – נמצא במ"ת 170: כי תבוא אחר ירושה וישיבה הכת' מדבר אתה אומר וכו' או אינו מדבר אלא בכניסתן לארץ מיד ת"ל וירשתה וישבת בה היה ר' ישמעאל אומר הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם וכו'. ובמכילתא (קטע הגניזה) שבמ"ת 58 (פרשה כג פי' יד): ונתתה את הברכה על הר גריזים וג' אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר אתה אומר אחר ירישה וישיבה הכתוב מדבר אז אינו מדבר אלא בביאתם לארץ והלך³⁸ תל' לו' והיה כי יביאך י"י וגו' (וסיפיה: אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה [יא כט], וירשתם אותה וישבתם בה [שם לא]) הא אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר דברי ר' ישמעאל ר' עקיבא אומר בכניסתן לארץ הכת' מר' אתה או' [בכניסתן] לארץ הכ' מד' או אינו [מדבר אלא לאחר ירושה וישיבה ת"ל….|, מתאים לדבי ר"ע, ספרי ראה פיס' נה: אין והיה אלא מיד³⁹. וכן בדבי ר"ע לדברים ז י, מ"ת 259: והיה אין והיה אלא מיד וכו'. אבל בדבי ר' ישמעאל שנו⁴⁰ גם למטה: משתכבש ותירש ותשב מנה את המברכים וכו'. וכן שנו שם (מ"ת 58) פכ"ה פי' יג: אבד תאבדון אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר אתה אומר אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר אז אינו מדבר אלא מביאתן לארץ ולהלן ת"ל וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם וגו' אבד תאבדון אחר ירושה וג'.
footnotes: ³⁸ =והילך [ואולי צ"ל: ולהלן? – עצ"ם]. ³⁹ וכן תבא פיס' רצז: והיה בי תבוא אל הארץ אין והיה אלא מיד, ועי' אלבק, 13. ⁴⁰ במכילתא הנזכרת בהמשך שבתפארת ישראל 189.
וכן שם פרשה כו⁴¹: לשכנו תדרשו אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר אתה אומר וכו' ת"ל וירשתם אותה וישבתם בה וכו'. וכן מ"ת 103: וירשתה ויש' בה לאחר ירושה וישיבה וכו'⁴². וכן שנינו בספרי מסעי פיס' קנט: אחר ירושה וישיבה וכו' או אינו מדבר אלא בכניסתן לארץ מיד ת"ל כי יכרית ה' אלהיך את הגוים וגו' (דב' יט א) וכו'. וכך אמרו בירוש'⁴³: וכרבי ישמעאל דר' ישמעאל אמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר ארבע עשרה שנה נאמרו שבע שכיבשו ושבע שחילקו. ובספרי עקב פיס' מא שנינו: שומע אני שלא נתחייבו בתלמוד עד שנתחייבו במעשה ת"ל והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי [אשר אנכי מצוה אתכם היום]⁴⁴ מגיד הכתוב שמיד נתחייבו בתלמוד אין לי אלא מצות שנוהגות עד שלא נכנסו לארץ וכו' מצות שנוהגות משנכנסו לארץ כגון העומר והחלה וכו' מנין ת"ל וכו' אין לי אלא שאר מצות ("שנוהגות") עד שלא כבשו משכבשו וישבו וכו' מנין וכו'.
footnotes: ⁴¹ תפארת ישראל 191. ⁴² אבל ספרי פיס' קנו חולק. ⁴³ חלה פ"ב נח ע"ב וערלה פ"א ס ע"ד וסוטה פ"ז כא ע"ג. ⁴⁴ כנוס' מה"ג. וסיפיה דקרא: ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם.
ו"האי תנא דבי ר"י" (שם לז א) – נמצא בספרי שלח פיס' קז: כי תבואו אל ארץ מושבותיכם ר' ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך שלא נתחייבו ישראל בנסכים אלא מביאתן לארץ ואילך – ללמדך שבכל מקום שנא' מושבות⁴⁵ בארץ הכתוב מדבר⁴⁶ אמר לו ר"ע וכו'.
footnotes: ⁴⁵ כנו' כ"י ר' ול' ומ"ח, וכבבבלי. ⁴⁶ כ"י ל': אינו מדבר אלא בחוצה לארץ, וצ"ל: בארץ.
וזו מתאימה לגמרי עם מדר"י פסחא ריש פי"ב 39: והיה כי תבואו אל הארץ תלה הכתוב לעבודה זו ("פסח") מביאתן לארץ ולהלן⁴⁷.
footnotes: ⁴⁷ ועי' תוס' קידושין לז ב ד"ה הואיל.
אבל מתאימה במקצת עם דעתו של ר' ישמעאל שהובאה בדבי ר"ע, בברייתא שבזבחים קיא א: כי תבואו להטעינה נסכים לבמה גדולה וכו', ובס"ז 280: אין לי אלא בית הבחירה מנין לרבות במה וכו'⁴⁸.
footnotes: ⁴⁸ עי' להלן עמ' 543.
אבל בספרי שלנו נכנס כבר "אידך תנא" לתוך "האי תנא" ומפסיקו באמצע, עד שלא מצאו כל המפרשים את ידיהם; כי כל הפיסקא "אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר אתה אומר וכו' ת"ל וכו' הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם וכו' אלא לאחר ירושה וישיבה" שבספרי שלח שם, – הוא "אידך תנא" החולק על "מביאתן לארץ ואילך" של "האי תנא". והכניסוהו כאן ע"פ הבבלי שם: בנסכים ביאה ומושב כתיב בהו ה"ק ללמד שכל מקום שנאמר ביאה ונישיב אינו אלא לאחר ירושה וישיבה. וע"פ זה הוגהה כבר הברייתא בבבל והביאוה (לז א): שכל מקום שנאמר בו מושב אינו אלא לאחר ירושה וישיבה, אבל עיקרה: אינו אלא בארץ, כנוסח הספרי.
וכך הם עיקר דברי אביי שם: "מאן תנא דפליג עליה דר' אליעזר ר' ישמעאל הוא" "האי תנא דבי ר"י מפיק וכו' ", אלא שהבבלי הביא את הברייתא כמו שהיתה לפניו מוגהת.
והנה מדרשי ר"ע הדורשים "אין והיה אלא מיד" – דורשים "כי יביאך", "כי תבוא"; עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תיכנס לארץ⁴⁹. וכך הובא בבבלי (קידושין לז ב) בשם "תנא דבי ר"י": ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור וכו' לכדתנא דבי ר' ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ. = מכיל' דרשב"י (הוצ' אפשטיין־מלמד 38, 42): והיה אין והיה אלא מיד. כי יביאך עשה וכו'. וזהו כנראה "האי תנא".
footnotes: ⁴⁹ ספרי פיס' נה ורצ"ז, ועי' אלבק, 16.
ובחולין מב א מובאות שתי ברייתות של ר' ישמעאל, שאמנם אינן מתנגדות בפירוש זו לזו, אבל האחת הולכת בשיטת ר"ע: דתנא דבי ר' ישמעאל זאת החיה אשר תאכלו מלמד שתפס הקב"ה מכל מין ומין והראה למשה ואמר לו זאת אכול וזאת לא תאכל. ואידך נמי ("האומר טריפה חיה") מבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל, אין ה"נ, אלא טרפה חיה מנא ליה נפקא ליה מאידך תנא דבי ר' ישמעאל דתנא דבי ר' ישמעאל בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל אלו שמנה עשרה טרפות שנאמרו [לו] למשה מסיני.
הראשונה – כסתם ספרא (שמיני פרשה ב ב): זאת החיה אשר תאכלו מלמד שהיה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם זו תאכלו וזו לא תאכלו, ודרשה זו היא בשיטתו של ר"ע, שכן שנו כמותה בשמו במדר"י פסחא פ"א 6 ובספרי בהעלתך פיס' סא: ר"ע אומר זה אחד משלשה דברים שנתקשה [בהם]⁵⁰ משה והראהו המקום (את) כילו⁵¹ באצבע כיוצא בדבר אתה אומר וזה לכם הטמא (ויקרא יא כט) וזה מעשה המנורה (ובמדר"י עוד: ויש אומרים אף בשחיטה נתקשה משה וכו'), והכל בבבלי מנחות כט א: תנא דבי ר' ישמעאל שלש[ה] דברים היו קשין לו למשה וכו' ואלו הן מנורה ור"ח ושרצים וכו' וי"א אף הלכות שחיטה וכו'⁵². כלומר: במכילתא ובספרי במדבר בשם ר"ע.
footnotes: ⁵⁰ כי"י, דפו' לי'. ⁵¹ כך צ"ל במכיל', במקום "כולן" וכבספרי. [כי"מ במדר"י: כולו. "כילו" נשתבש ל"כולו", ו"כולו" ל"כולן". – עצ"מ]. ⁵² ועי' מא"ש מבוא LV.
והברייתא השניה היא כנראה מבית־מדרשו של ר' ישמעאל, אע"פ שדומה לה שנינו בספרא סוף שמיני: צריך לומר בין צבי לערוד והלא הם כבר מפורשים א"כ למה נאמר בין החיה הנאכלת וכו' בין טריפה כשירה לטריפה פסולה, אבל למעלה בספרא שמיני פ"ג ה: [דבר אחר]⁵³ אך את זה לא תאכלו וכו' יש לך במעלה הגרה ובמפריסי הפרסה שאי אתה אוכל ואילו הן הטריפות וכו'.
footnotes: ⁵³ כ"ה בפי' הראב"ד, וכצ"ל.
ויש "תנא דבי ר' ישמעאל בדבי רשב"י⁵⁴, ז"א שדבי רשב"י שנו במדרש שלהם: משום ר' ישמעאל אמרו. ומן המקומות שציינתי (בהערה) חולקים שנים על "תנא דבי ר"י", והתלמוד העיר על זה, שתלמידי רשב"י משכו דברי ר"י לדעתם:
footnotes: ⁵⁴ חולין נט א, לנו' ה"ג ד"ו קלב א וד"ב 548; חולין סט ב; יומא נט א = זבחים נג א, זבחים קיט ב.
ביומא נט א: תנא דבי⁵⁵ ר' ישמעאל זה וזה (חיצוניות ופנימיות) יסוד מערבי ר' שמעון בן יוחי⁵⁶ אומר זה וזה יסוד דרומי וכו', תנא דבי ר' ישמעאל בדבי רשב"י זה וזה יסוד דרומי וסימניך משכוה גברי לגברא ("תלמידי ר' שמעון משכו את ר' ישמעאל לומר כדבריהן").
footnotes: ⁵⁵ כ"ה בכ"י ל' ביומא, ובזבחים קיט ב, עי' בסמוך. ⁵⁶ דבי ר' ישמעאל שונים תמיד: ר' שמעון בן יוחי, כרגיל במכילתא וספרי במדבר.
וכן בזבחים קיט ב: ת"ר וכו'⁵⁷. תנא דבי ר' ישמעאל זו וזו שילה רשב"י אומר זו וזו ירושלים וכו' תנא דבי ר' ישמעאל ברבי שמעון בן יוחי⁵⁸ זו וזו ירושלים וסימניך משכינהו גברא לגברי.
footnotes: ⁵⁷ תוס' סוף זבחים, וכזה בספרי ראה פיס' סו. ⁵⁸ דאמר, מיותר בט"ס, כי"מ: "אומר", וג"ז טעות.
ז"א שבברייתא, ששנו דבי ר' ישמעאל, שנו: זה וזה יסוד מערבי, רשב"י אומר⁵⁹ זה וזה יסוד דרומי, וכן שנו: זו וזו שילה רשב"י אומר זו וזו ירושלים⁶⁰, אבל דבי רשב"י שנו בשם דבי ר"י ("משום ר' ישמעאל אמרו"): זה וזה יסוד דרומי, זו וזו ירושלים, ועי' להלן.
footnotes: ⁵⁹ =תוס יומא פ"ג. ⁶⁰ דומה לו הזכירו בספרי שלח פיס' קז: אמר אחד מתלמידי ר"י וכו' רשב"י אומר וכו'.
ויש "תנא דבי ר' ישמעאל בדבי ר"ע", ז"א שדבי ר"ע שנו: משום ר' ישמעאל אמרו, חול' נט א (לנו' ה"ג שם): תנא דבי ר"י בדבי ר"ע ואת החזיר וכו'.
ו"משום ר' ישמעאל אמרו" נמצא באמת כמה פעמים בדבי ר"ע:
ספרא נדבה פ"כ ה (עי' לעיל), ספרא נדבה פי"ט ד וצו פרשה ה ה (לנו' מ"ח), מצורע פרשה ז יא, אחרי פרשה א ה, פ"ז ד⁶¹.
footnotes: ⁶¹ [מו"ר זצ"ל ציין כאן גם מדרשב"י הוצ' הופמן 116=151, אבל בכ"י אין (עי' הוצ' אפשטיין־מלמד 157 ו־211). וכן ציין הוצ' הופמן 134–135, אבל גם שם בכ"י (הוצ' אפשטיין־מלמד 186): ר' יוסי אומר מש' ר' ישמעאל, כמו בתוס' ב"ק פ"ו יח, ועל־פי מדרשב"י הגיה רבנו במדר"י נזיקין רפ"י, 280 שו' 13: מה שור האמור בשבת (במקום "בסיני" שבכל הנוס'), ועי' דבריו להלן, עמ' 551.]
והנה "משום ר' ישמעאל אמרו" שבספרא (אחרי פ"ז ד) מובא בבבלי (יומא עד ב) אחרי הברייתא של הספרא (פ"ז א–ג) בשם: דבי ר' ישמעאל תנא. הבבלי הביא כאן אפוא "משום ר' ישמעאל אמרו" שבספרא בציון "דבי ר"י תנא", ז"א "תנא דבי ר' ישמעאל בדבי ר"ע", אבל בירוש' (פ"ח מד ע"ד) הכל כמו בספרא.
וראינו כבר כי "משום ר' ישמעאל אמרו" שבספרא נדבה פ"כ ה – לא ר' ישמעאל עצמו אמר כן, אלא תלמידיו אמרו כזה⁶², וא"כ גם "משום ר' ישמעאל אמרו" זה הוא "דבי ר"י"⁶³.
footnotes: ⁶² ר' יצחק, ספרי, קרח קיח, 139, ועוד. ⁶³ בספרי נשא פיס' לא: משום ר' ישמעאל אמרו אף זה מעכב וכו' (כנו' כ"י ל' ר' ורבה), – אינו ר' ישמעאל שלנו אלא בנו של ריב"ב, בבלי נזיר יח ב–יט א ובבבלי שם כ"פ ר' ישמעאל סתם.
ו"דבי ר"י" מובא גם במדרשים מבית ר"י שלנו בלשון "אמר אחד מתלמידי ר' ישמעאל": א) ספרי שלח פיס' קז, אחרי "ר' ישמעאל אומר בא הכתוב ללמדך שלא נתחייבו ישראל בנסכים אלא מביאתן לארץ ואילך וכו' ": אמר אחד מתלמידי ר' ישמעאל בא הכתוב ללמדך שלא נתחייב היחיד בנסכים אלא מביאתן לארץ ר"ש בן יוחי אומר בא הכתוב ללמדך על הנסכים שיהו קרבים בבמה. כל זה מ"דבי ר' ישמעאל", כעין "תנא דבי ר"י" שביומא נט א וזבחים קיט ב (עי' לעיל), וגם כאן "משכוה גברי (תלמידי רשב"י) לגברא". כי בס"ז 280 נמסר בשם ר' ישמעאל כדעתו של רשב"י: אין לי אלא בית הבחירה מנין לרבות במה ת"ל בכל מושבותיכם לרבות במה אלו דברי ר' ישמעאל רע"א וכו', ובברייתא אחרת מדבי ר"ע (שבבבלי זבחים קיא א): כי תבואו להטעינה נסכים לבמה⁶⁴ גדולה הכתוב מדבר וכו' דברי ר' ישמעאל רע"א וכי תבואו להטעינה נסכים לבמה⁶⁵ קטנה וכו'⁶⁶.
footnotes: ⁶⁴ כ"י מ' וילקוט שלח, דפי': בבמה. ⁶⁵ כ"י מ' וילקוט שלח, דפי': בבמה. ⁶⁶ רש"י בקידושין לז א טרח להשוות בין "דבי ר"י" לברייתא זו אבל "תנאי נינהו".
ב) המקום השני הוא במדר"י, ויקהל פ"א 346⁶⁷: או [לא]⁶⁸ יהא רשאי להדליק לו נר או להטמין לו את החמין או לעשות לו מדורה ת"ל לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר מערב שבת לשבת. דבר אחר לא תבערו אש בכל מושבותיכם לפי שנאמר אש תמיד וגו'⁶⁹ וכו' במושבות אי אתה מבער אבל אתה מבעד בבית המקדש. אמר אחד מתלמידי ר' ישמעאל⁷⁰ (הרי הוא אומר)⁷¹ לא תבערו אש למה נאמר לפי שהוא אומר וכי יהיה באיש חטא וגו' (דב' כא כב) שומע אני בין בחול בין בשבת וכו' ת"ל לא תבערו אש וגו' שריפה בכלל היתה וכו' רבי יונתן (נ"א⁷²: נתן) אומר לא תבערו אש למה נאמר וכו' ועדיין אני אומר עד שיעבור על שתים ("חריש וקציר") ואם לאו אינו חייב ת"ל לא תבערו הבערה היתה בכלל ויצאת ללמד וכו'. ר' נתן אומר לא תבערו אש למה נאמר לפי שהוא אומר ויקהל משה⁷³ שומע אני [לא] יהא רשאי להדליק לו את הנר ולהטמין לו את החמים ולעשות לו מדורה ת"ל לא תבערו אש ביום השבת ביום השבת אי אתה מבעיר אבל אתה מבעיר ביום טוב (כצ"ל לפי מה"ג)⁷⁴.
footnotes: ⁶⁷ והשוה נזיקין פ"ד 263/4. ⁶⁸ [כנוס' היל': "לא" לי' גם בכי"י.] ⁶⁹ ספרא צו פ"ב י: תמיד אף בשבת. ⁷⁰ בנזיקין: אמר תלמיד אחד וכו', ביבמות ו ב: משום ר' ישמעאל אמר תלמיד אחד. ⁷¹ לי' בילקוט, במדרש חכמים לעיל: הרי נאמר. ⁷² כך במדרשב"י ממה"ג וביבמות ע ע"א, וגם בברייתא השניה בשבת ויבמות שם: ר' נתן אומר לחלק יצאת. והגר"א מגיה כאן: נתן, ולהלן: יונתן. ⁷³ במכיל' דרשב"י (ממה"ג): לפי שהוא אומר אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם, כצ"ל. ⁷⁴ ירוש' ביצה, פ"ה סג ב, ועי' שם.
"אמר אחד מתלמידי ר' ישמעאל" הוא כאן ציון ל"דבי ר"י" אחר, שממנו העתיק המסדר האחרון גם דברי ר' יונתן (ר' נתן), שהם באים כאן אצל נוסח אחר של דבריו (תרי תנאי אליבא דר"נ).
ג) המקום השלישי הוא במדר"י נזיקין פ"י 282 (סקול יסקל): אין לי אלא בשרו עורו מנין היה ר' ישמעאל אומר ק"ו ומה חטאת וכו' נבלה תוכיח וכו' היא תוכיח על שור הנסקל שאע"פ שבשרו אסור בשחיטתו דין הוא שיהא עורו מותר במיתתו (וא"כ נשבר ק"ו). אמר אחד מתלמידי ר' ישמעאל לא אם אמרת בנבילה וכו'.
ונזכר במדרשי בית ר' ישמעאל:
ר' חייא בר נחמני⁷⁵ אמר משום ר' ישמעאל⁷⁶:
footnotes: ⁷⁵ תלמידו של ר' ישמעאל, ברכות מח ב. ⁷⁶ מדר"י פסחא פט"ז 60, ומכילתא שבמ"ת 56, (במכילתא יתרו בחדש, פ"ג 211 – ר' ישמעאל).
זהו היחס שבין ר' ישמעאל ל"תנא דבי ר"י" ו"תני ר' ישמעאל" מצד אחד, ובין "תנא דבי ר"י" ל"תנא דבי ר"י", או "תנא דבי ר"י" ומדרשים שלנו מצד שני.
ובזה אנו באים למדרשים שלנו מבית ר' ישמעאל: מכילתא וספרי במדבר.
המדרשים, או קטעי מדרשים, שהם מבית מדרשו של ר' ישמעאל, שישנם בידינו הם:
א) מכילתא (דר' ישמעאל). ב) ספרי במדבר. ג) ספרי דברים פיס' א–נד. ד) הקטעים מן הגניזה שבמ"ת הו' הופמן עמ' 56–62, 69–71 ובתפארת ישראל 189–192, וחלק מן הקטעים שאסף הופמן במ"ת ממדרש הגדול. ה) ברייתא דר' ישמעאל שבתחלת הספרא. ו) מכילתא דמילואים (צו–שמיני). ז) מכילתא (מגילתא) דעריות שנוסף בספרא פ' אחרי מות פי"ג, וקדושים פ"ט–פי"א. ח) הקטע שבתוספתא שבועות פ"א ה–ז (ואולי כבר לפני ה') ופ"ג כולו. ט) הציטטים מדבי ר' ישמעאל שבבבלי ("תנא דבי ר' ישמעאל") ושבירושלמי ("תני ר' ישמעאל").