Introductions to Tanaitic Literature, Introduction to Halakhic Midrashim, The Midrash attributed to Rabbi Ishmael's School to Deuteronomy
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
[VII. דבי ר' ישמעאל לדברים]
א. ספרי דברים פיס' א–נד
א. ספרי דברים פיס' א–נד, הוא כמו שהכיר הופמן¹ מבית מדרשו של ר' ישמעאל: שונה הוא בכמה דברים מספרי דברים:
footnotes: ¹ בספרו עמ' 66 יאהרבוך ח"ו 314.
א) פיס' יא: ויברך אתכם כאשר דבר לכם, כחול ימים וכצמחי אדמה וכדגי הים וככוכבי השמים = ספרי בהעלותך סוף פיס' פד = מכילתא דברים שבמ"ת 71 (אבל ע"פ כה"י!): כאשר נשבע לאבותיך [כד]גי [הים] וכחול [הים] וככוכבי השמים וכצמחי האד[מה].
אבל לא כן בספרי ראה פיס' צו.
ב) פיס' ו': אמר להם כשאתם נכנסים לארץ צריכים אתם להעמיד עליכם מלך ולבנות לכם בית הבחירה² – כר' [יונ]תן במכיל' דברים, תפארת ישראל 192: המלך קודם לבית הבחירה ובית הבחירה קודם להאבדת עמלק, בניגוד לספרי ראה פיס' סז בשם ר' יהודה.
footnotes: ² ואין לבנון וכו' שבספרי כאן, ממש כמו בפיס' כח; ד"א ליתא כאן במ"ת, ואין מקומו כאן.
ג) פיס' מד ושמתם³, בניגוד לפיס' נט אלה החוקים⁴.
footnotes: ³ מובא בלשונו בירוש' קדושין מ"א סא ע"ג. ⁴ בבלי קידושין לז ע"א.
וכבר תחילת פיס' נה: והיה כי יביאך אין והיה אלא מיד היא בשיטתו של ר"ע ובית מדרשו ("בכניסתן לארץ הכתוב מדבר") בניגוד לר' ישמעאל ("אחר ירושה וישיבה הכתוב מדבר").
ואמנם כן קטע המכילתא של הגניזה (16,88 T–S.) שנדפס ראשונה ע"י שכטר (695 XVI JQR) ואחריו במ"ת 65 והלאה⁵, שהוא בוודאי מבית מדרשו של ר' ישמעאל (עי' להלן), מתאים בתחילתו (עד פרש' כג) לפיס' נד שלנו, אבל משם והלאה הוא מדרש אחר לגמרי: כאן בתחילת פיס' נה הוא אפוא מקום־התפר; מכאן ולהלן אצלנו דבי ר"ע, ובקטע – דבי ר' ישמעאל.
footnotes: ⁵ [ומו"ר פירסמו מחדש ב"מאמרים לזכרון ר' צבי פרץ חיות ז"ל".]
והטרמינולוגיה של פיס' א–נד היא ברובה (עי' להלן) הטרמינולוגיה של ספרי במדבר, וגם שמות התנאים הם אותם הרגילים במדרשי ר' ישמעאל.
וישנם גם ציטטים אחדים בתלמוד בשם "תנא דבי ר' ישמעאל", הנמצאים כאן:
- פיס' ו: משל הדיוט אומר עבד מלך מלך הדבק לשחון וישתחון לך = שבועות מז ב: דבי ר' ישמעאל תנא עבד מלך (כ)מלך.
- פיס' מ: שנאמר ציה גם חום יגזלו מימי שלג שאול חטאו, מעשים שעשיתם עמ(ד)י בימות החמה שלא הפרשתם תרומות ומעשרות [מנעו] מכם את הגשמים = שבת לב ב (תענית ז ב): תנא דבי ר' ישמעאל בשביל דברים שצויתי אתכם בימות החמה ולא עשיתם יגזלו מכם מימי שלג בימות הגשמים⁶.
footnotes: ⁶ אין בספרי כאן תדר"י שבתענית ו' א' ותדר"י שבדף ז סע"ב, ואולי נשנו במקום אחר.
- פיס' כד: אפשר וכו' משל הדיוט הוא מה דבלבך על רחמך וכו' = תנחומא בובר שלח, הוספה עמוד 84: (אמר) ר' יוסי בר' חנינה שונה אותה בשם ר' ישמעאל משל ההדיוט אומר מה בלבך וכו'.
וישנם כאן גם סתמות כר' ישמעאל:
א) פיס' כ': בערבוביא וכו' – במ"ת 11 (ממכילתא אחרת, עי' להלן): ר' ישמעאל אומר למה נאמר לפי שנאמר הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם לשעבר וכו'.
ב) פיס' מג: נאמר כאן אף וכו' – במכיל' נזיקין סוף פי"ח, וחרה אפי: ר' ישמעאל אומר נאמר כאן וכו'.
ג) פיס' לה, וקשרתם וכו' הרי ארבע⁷ – כר' ישמעאל בסנהד' ד ב (עי' לעיל מכילתא).
footnotes: ⁷ =מכיל' דר"י פסחא פי"ז 66.
אלא א) שאין כל החלקים שבפיס' א–נד ממקור אחד ומעור אחד, ב) ואין הם מתאימים בכמה מקומות לקטעים הנמצאים במדרש־הגדול (וממנו במ"ת).
ההתאמה למ"ת כיצד?
- גם פיס' נד אינה דומה לגמרי לקטע המכילתא, שבו הדברים מפורשים יותר וארוכים יותר, וגם הלשון שונה קצת.
- במ"ת 1 1 (המאמר הראשון, שהוא כנראה "מדרש־תנאים"!): אלה הדברים. אמר הקב"ה חביבה עלי תוכחת משה לישראל כעשרת הדברים, שנמצא שם במה"ג (מ"ת) למטה בציטט של מדרש־אגדה ("מהו אלה הדברים"!) בשם ר' ישמעאל: אמר ר' ישמעאל דברים הללו שקולים כנגד עשרת הדברים וכו' – אינו בספרי, אבל נרמז כנראה⁸ בסוף פיס' ב': דבר משה אל כל ישראל וכי לא נתנבא משה אלא עשר דברות וכו' (במ"ת 4: אלא אלה הדברים בלבד).
footnotes: ⁸ עי' הופמן, יאהרבוך, פפד"מ, עמ' 311 הערה 1.
- בפיס' ד: בעבר הירדן, יש כאן במה"ג (כ"י ירושלים) חוץ מדברי ר' יהודה (שהם סתם בפיס' כז) – דברי ר' נחמיה: ר' נחמיה אומר אין הואלה אלא לינה שנ' הואל נא ולין וייטב לבך, ואחרי דברי חכמים – דברי ר' יהושע: ר' יהושע אומר אין הואלה אלא תוכחת שנ' ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב, ובמ"ת 4 ע"פ כ"י ברלין⁹ חסר כאן.
footnotes: ⁹ עי' הופמן 258 הערה א'.
וכעין זה במ"ת 11 ויחפרו, שאינו בספרי.
- בפיס' כ: ותקרבון אלי כולכם, בערבוביא, ולהלן הוא אומר ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם (דב' ה כ) ילדים מכבדים וכו', אבל במ"ת 11 כב (כמו שהעירותי כבר): ותקרבון אלי כולכם, ר' ישמעאל אומר למה נאמר לפי שהוא אומר (דב' לא כח) הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם לשעבר הילדים וכו'.
כאן וודאי לפנינו מבילתא אחרת, שמביאה מעין דברים אלה בשם ר' ישמעאל.
- מ"ת 13 (שיש שם בכלל מדרשים שאינם בספרי), מב: ויאמר ה' אלי לא תעלו [ולא תלחמו] לפי שהוא אומר להלן למה זה אתם עוברים את פי ה' … אל תעלו (במ' יד מא–מב) שומע אני משה אמר להן מפי עצמו ת"ל כאן ויאמר ה' אלי אמר להם לא תעלו לימד שעל פי שכינה אמר להן נמצאת אומר דברים סתומין להלן ומפורשין כאן. כל זה אין אצלנו בספרי כאן; לעומת זאת רגיל בספרי כמה פעמים: לא מעצמי אני אומר לכם אלא מפי הקודש¹⁰. ואע"פ שהדברים שוים בתכנם אין סגנונם שוה¹¹.
footnotes: ¹⁰ פיס' ה, ט, יב, יט וכ"ה. ¹¹ בספרא שמיני פ"א ח': ולא מעצמי אני אמסר לכם, ובבלי יומא ה ע"ב הובא: ולא מאלי (תו"י, וריטב"א ואה"ת ומ': מלבי) אני אומר, ועי' להלן.
זאת אומרת אפוא ששני דבי ר' ישמעאל הם: ספרי שלנו פיס' א–נד מצד אחד, וקטע הגניזה וקטעי בעל מה"ג מצד שני.
ואמנם גם הדרשות לדברים, שנאמרו דרך אגב בספרי פנחס פיס' קלד–קלו– אינן מתאימות לספרי פיס' כז–כט¹² ולא למכילתא דעמלק פ"ב.
footnotes: ¹² סוף פיס' כח: ולמה נקרא שמו לבנון וכו' = תני רשב"י, ויק"ר פ"א, מימרא דר' יצחק בן טבלאי, יומא לה ב, ועי' לעיל עמ' 625 הע' 2.
וסתם שבפיס' כד: ותרגנו וכו' מלמד וכו' – הוא ר"א (בן יעקב, בס"ז) בספרי בהעלותך פיס' פה, ו"ד"א" ותרגנו (שם) – ר' יהודה שם.
ומקורות החלקים שבפיס' א–נד כיצד?
I. פיס' א–כה הוא קובץ אחר.
הטרמינולוגיה שלו שונה במקצת. רגיל בו "מלמד", אצל "מגיד" (פיס' כב), "מגיד הכתוב" (פיס' כא, כב, כג); "יכול" (פיס' יג); "שאין ת"ל – ומה ת"ל" (פיס' א, ח).
ואצל תנאים המצויים בדבי ר' ישמעאל: רשב"י¹³, ר' בנאה¹⁴, אבא יוסי בן חנין [איש ינוח] משום אבא כהן ברדלא (פיס' ב)¹⁵ – אנו מוצאים: ר' שמעון¹⁶.
footnotes: ¹³ פיס' א ודי זהב, פיס' ג והנכם. ¹⁴ פיס' א ודי זהב, ב' אחר עשר, ויהי בארבעים. ¹⁵ ע"ד ר' יוסי בר' חנינה, עי' להלן עמ' 630. ¹⁶ פיס' כ [ספרי במדבר פיס' פב: רשב"י] ופיס' כג.
ופיס' א: אל כל ישראל אלו הוכיח מקצתם וכו' – מובא בדברים זוטא, בובר 13¹⁷ בשם "תני רשב"י".
footnotes: ¹⁷ בית תלמוד ח"ד 249.
ורגיל בו (עי' לעיל): לא מעצמי אני אזמר וכו': איני אומר לכם לא מאוֹמד ולא משמועה (פיס' ז ופיס' יט).
אע"פ שמצד אחר מובאים פיס' ו וכ"ד בשם דבי ר' ישמעאל, ובפיס' טז (שמוע): כך היה מדתו של ר' ישמעאל¹⁸.
footnotes: ¹⁸ ועי' לעיל עמ' 626 סתמות.
II. פיס' כו–ל – גם הוא מקור אחר.
פיס' כו מתחילה: זה שאמר הכתוב – ממש כסגנון מדרשי־אגדה שלנו!
באותו ענין להלן: ר' שמעון אומר, ולהלן: לאמר וכו' – כעין ספרי במדבר פיס' קה–קלח ופיס' קלד (עי' שם).
סוף פיס' כח: ולמה נקרא שמו וכו' – תני רשב"י (ע' לעיל).
לעומת זאת יש בפיס' כז–כח כמה דברים שוים לספרי במדבר פיס' קלד–קלה ומכיל' דעמלק פ"ב.
ישנם אפוא בשני אלה גם דברים ממקורות שאינם דבי ר"י, אבל הם בכללם דבי ר"י¹⁹.
footnotes: ¹⁹ והלשון "ולא מעצמי אני אומר לכם" שנמצא בספרא פעם אחת, אין בכחו להכריע בדברים כאלה (בניגוד לאלבק עמ' 84, עי' שם הערה 1).
III. פיס' לא–נד הוא דבי ר"י אופיי:
יש לו כל סימני דבי ר"י: למה נֹאמר לפי שנאמר, לפי שהוא אומר, אתה אומר – או אינו (או יכול, פיס' מ', יכול, פיס' לד), שומע אני, מגיד הכתוב ועוד.
ויש בו כמה דברים דומים למכילתא דר"י:
א) פיס' לב ובכל נפשך = מכיל' דר"י בחדש פ"י.
ב) פיס' לה וקשרתם לאות וכו' (כל הפיסקא) = מכיל' דר"י פסחא פי"ז 66 ואילך.
ג) פיס' לו על מזוזות – כמחלוקת שבספרי חקת פיס' קכד ומ"ת 93 ט, 163 ג.
ואע"פ שיש בהם גם דברים שהובאו בשם "תני רשב"י"²⁰ – הנה פיס' מ הובאה בבבלי בשם "תנא דבי ר' ישמעאל", פיס' לה ומ"ג – סתם כר' ישמעאל (עי' לעיל); וכמה דברים נמצאים, כמו שאמרתי, בלשונם במכילתא דר"י (חוץ מאלה שהזכרתי עוד): פיס' מג ועבדתם אלהים אחרים – מכיל' דר"י בחדש פ"ו 223; סוף פיס' נב כאשר דבר = מכיל' דר"י פסחא ריש פי"ב, 39–40; אבל בפיס' עה כאשר דבר – שלא כמכיל' שם 40, וכן פיס' קטז: כאשר דבר לך – שלא כמכיל' שם, אבל מ"ת שם, 81 שוה למכיל' שם.
footnotes: ²⁰ פיס' לו מזוזות = תני רשב"י בשהש"ר ב ו; פיס' לז: שכל מלך ושלטון וכו' = תני רשב"י בב"ר ס"פ פה, מכיל' דרשב"י 168 [הוצ' אפשטיין־מלמד 249] בשמו, ארשב"י בקטע מדרש, גנזי שכטר, כרך א', 101, אבל עי' פיס' שנג (יחדיו).
גם שמות התנאים הם לגמרי הרגילים בדבי ר' ישמעאל²¹.
footnotes: ²¹ חוץ מר' נתן בן יוסף, לעומת ר' יונתן שבמכיל' (עי' לעיל): היה ר' שמעון אומר בפיס' מח, ט"ס ובמ"ת: ר' ישמעאל.
ב. ספרי דברים פיס' שד–שנז
פיס' מג ואכלת ושבעת וכו' – נמצא בפיס' שיח (ושם מקוצר ומצוין: כולה ברייתא באלה הדברים).
כי גם פיס' שד–שנז אינו דבי ר"ע.
אמנם הופמן בספרו חושב פיס' שד–שנז כעיקר ספרי (עמ' 67); אבל חזר בו במאמרו שבס' השנה VI 307 (ושם 312 למ"ת), ואומר שוודאי גם חלק זה כחלק האגדי הראשון (א–נד) מדבי ר' ישמעאל הוא (שיח = פיס' מג: כולה ברייתא באלה הדברים, כולה ברייתא).
התנאים שנזכרו כאן הם:
ר' בנאה, פיס' שו (ב"פ).
אבא דורש, שח, שנב.
דורשי רשומות, שלח (מ"ת).
ר' דוסתאי בר יהודה, שו, שט, שיח, שכ (אבל כאן עי' מ"ת).
ר' יאשיה (משום אביו), שנה.
ר' יהודה, רגיל בהאזינו וברכה.
ר' יהודה בן חנניה, פיס' שו.
ר' יעקב ב"ר חנינה לרבי (לרבינו), פיס' שו.
רבינו, גם של"ה (ראב"ש [מ"ת 205] ור' יוסי בר' יהודה, חבריו).
רבי, רגיל.
ר' נחמיה, פיס' שה, ורגיל האזינו וברכה. (ר' יהודה ור' נחמיה).
ר' נתן, פיס' שה.
ר' סימאי, שו, ד"פ במדרש, גם שבת פח א, מגילה ח א וסנהד' קיא א.
ר' שמעון בן אלעזר, רצב, שו, שנג (מ"ת 218).
ר' שמעון בן חלפתא, פיס' שט.
ר' שמעון בן יוחאי, ריש פיס' שד, שו (כי שם), שיח (מ"ת), שמו, שנג (מ"ת, רש"א).
והטרמינולוגיה:
שומע אני (שמה, שנב)²².
footnotes: ²² בב"ר מצ"ט: יכול.
אצל: יכול (שמג – באמצע ענין).
מגיד הכתוב (שמג ויאמר, שם אש דת, שנג – במ"ת 216 ב"פ – אצל "מלמד").
אצל: מלמד (שמח ג"פ, שנא ב"פ, שנב; שנג, שנד, שנה, שנו ושנ"ז כ"פ).
למה נאמר לפי שנאמר (שנד, שנה, ד"פ, שנז)²³.
footnotes: ²³ ריש פיס' שמט משובש, והנכון כבפס"ז ומ"ת.
ועדין תלי בדלא תלי (שיב, שלג [ב"פ], שמב).
נמצינו למדים (שו, שמב).
הטרמינולוגיה מעורבת אפוא, מפני שהמסדר השתמש כאן במקורות שונים (עי' פיס' ש"ו יערף, כונס דברי תורה כללים בשני "ד"א" רחוקים). ביחוד השתמש הרבה בדבי רשב"י:
ריש פיס' שד מתחיל כבר: ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות, רבי שמעון בן יוחי אומר ברוך דיין האמת אדון כל המעשים (כ"י ר' ומ"ת) שאין עוולה ומשא פנים בפניו וכו' (פתיחת רשב"י במדרשו!) משיב משה לפני הקב"ה וכו' משיב הקב"ה ואומר (כ"י ר') למשה וכו' – דיאלוג מעין זה שבמכיל' דרשב"י ([הוצ' אפשטיין־מלמד 3]²⁴.
footnotes: ²⁴ עי' מש"כ בזה הופמן שם 312 למ"ת.
וכמה מדרשים סתמיים הובאו במק"א בלשון "תני (אמר) רשב"י":
פיס' שו (רשב"י אומר) = תני רשב"י, ב"ר פ"א.
פיס' שיג (אלא אף נפשו וכו') = תנחומא בובר שלח כז: אמר ר' שמעון בן יוחי.
פיס' שלו: תדע שכן וכו' = ב"ר פפ"ב יד: תני רשב"י.
פיס' שנב הסתמות מובאים בשם ר"ש; אבל בית הגדול וכו' ומסורס = מ"ת 216: ר' שמעון אומר; וכן אתה מוצא כשחלק וכו' = פיס' פב ומ"ת בשם ר' שמעון; ואי אפשר לומר חמשים וכו' = מדרש שמואל פל"ב: תני רשב"י.
פיס' שמג (מימינו) = שהש"ר פ"א (ישקני) בשם רשב"י.
פיס' שמז (יחד) = עיקרו במ"ת 213 בשם רשב"י (אצל סתם שלנו!), ועי' גם הסתם שבריש פיס' שמג.
פיס' שנה: אמרו לא הניח וכו' – במ"ת: אמר רשב"י מעיד אני עלי שמים וארץ שלא הניח וכו'.
המדרש לפרשיות אלה של ספרי דברים (פיס' א–נד, שד ואילך), לא נסדר בימי ר' יוחנן שישיבתו היתה בטבריא, כמו שרצה הופמן²⁵ להוציא מתוך מ"ת: ד"א ומלא ברכת ה' זה ביהמ"ד הגדול של טבריה, ובספרי פיס' שנה (כנו' בן ז"א): ד"א, זה ב"ד של טבריא, שהרי ביהכ"נ וביהמ"ד שבטבריא נזכר כבר בזמן חברי ר"ע ותלמידיו²⁶. ור' יוסי בר' חנינא, שנזכר בפיס' א' (ודי זהב, וחסר אצלנו, עי' מ"ת 2: ר' יוסי בן חנינא אומר הרי הוא אומר ועשית כפרת זהב טהור יבא זהבה של כפרת ויכפר על זהבו של עגל ר' יהודה אומר הרי הוא אומר) הנה בירוש' שקלים רפ"א מה ע"ד: תנא רבי יוסה בן חנינה הדא מתניתא ועשית כפורת וכו'. ריב"ח שנה אפוא ברייתא זו "דבי ר"י" כמו ששנה²⁷ ברייתא אחרת דספרי דברים פיס' כד²⁸. ונוסף בספרי, ואין כל יסוד לומר²⁹ שנסדר בבית מדרש של תלמידיר' יוחנן³⁰.
footnotes: ²⁵ מ"ת 220 בהערה ד'. ²⁶ ריה"ג, ס"ז חקת 302; ראב"י, ס"ז 305; ר"א ור' יוסי, יבמות צו ב. ²⁷ תנחומא בובר 84: ר' יוסי בר' חנינה שונה אותה בשם ר' ישמעאל. ²⁸ עי' לעיל עמ' 626 פרט 3. ²⁹ כדברי הופמן במ"ת שם הערה ג'. ³⁰ עי' גם איינלייטונג 24, 71, אבל עי' להלן.
וכן הנמצא בספרא קדושים פ"ו א: ור' יוסי בר חנינא אמר אזהרה וכו', בבבלי סנהד' סג א³¹: ואמר ר' יוסי בר חנינא אזהרה וכו', וא"כ מימרא היא שנוספה בספרא³², וליתא בכ"י ר'.
footnotes: ³¹ כי"מ וק' ויד רמ"ה. ³² בילקוט: ד"א אזהרה לבן סורר ומורה, אבל הילקוט מקצר, ובלק"ט ליתא.
וחוץ מזה נראה שהיה גם ריב"ח תנא³³.
footnotes: ³³ תוס' ערכין פ"ה ט = סוכה מ ב וקידושין כ א, ועי' נזיר כט א בתוס' ד"ה ה"ג ובגליון שם. ועי' תמורה ג סע"א: א"ר יצחק א"ר יוחנן ר' יהודה אומר משום ר' יוסי הגלילי וכו' משום ר' יוסי בר' חנינא אמרו וכו' (ומשם ד' א יוצא שהוא האמורא בר פלוגתיה דר' אלעזר).
אבל נראה שנתחבר בימי תלמידי "רבי" ("רבינו", לעיל).
ג. תדר"י לדברים שבתלמוד³⁴
footnotes: ³⁴ עי' הופמן, 77.
בתלמוד ישנם כמה ציטטים מדבי ר"י (תני ר"י) לדברים, והם מצוינים אצל הופמן 18 (פרידמן 64), ו"תני ר"י" שבירוש' גטין רפ"ח מט ע"א מוקבל שם לברייתא דבי ר"ע דספרי תצא פיס' רסט (בידה). אבל גם כמה ברייתות סתמיות שבבבלי ניכרות כלקוחות מ"תני דבי ר"י" ע"פ שמות התנאים (ר' יאשיה ור' יונתן, איסי, איסי בן יהודה, – בן עקביא, אבא חנן, ר' נתן, ר' אחי בר יאשיה) וע"פ סגנונם. יוצא אפוא שהיה תנא דבי ר"י לדברים כלשמות ולבמדבר.
ואמנם נמצאים חלקים ממנו בקטעי המכילתא לדברים של הגניזה ושל מה"ג.
ד. מכילתא לדברים ומדרש־תנאים³⁵
footnotes: ³⁵ [השלמתי את דברי מו"ר זצ"ל בסעיף זה ע"פ הקדמתו ל"ממכילתא לפרשת ראה".]
[ממכילתא לדברים נשׂרדו לנו שלשה קטעים:]
- קטע קמברידג' (16 88.T.S) – פירסמו תחילה שכטר ב־JQR חט"ז (1904), עמ' 695, ואחריו – הופמן במדרש תנאים שלו (עמ' 56–58 ועמ' 69–71)³⁶.
footnotes: ³⁶ אבל הופמן לא ראה את גוף כה"י, אלא סמך על שכטר, שלא דקדק כאן בקריאתו, וביחוד יצא הדף השני משובש; והופמן שטרח לתקנו – השלימו והגיהו בכמה מקומות בניגוד לכתב־היד. [ומו"ר זצ"ל הוציא שנית את הקטע ע"פ צילומים ב"מאמרים לזכרון רצ"פ חיות ז"ל", עמ' ס–עא.]
- קטע א"פ (18.c.heb) פירסמו שכטר ב־JQR שם עמ' 446; ואחריו – הופמן במ"ת 58–62.
- קטע קמברידג' – פירסמוֹ שכטר בתפארת ישראל, 189–192.
שלשת הקטעים נכנסים זה בתוך זה ומשלימים זה את זה: אחרי דף א' של קטע א' בא דף א' של קטע ג'³⁷, ואחריו – דף א' של קטע ב', ואחריו – דף ב' של קטע ג', ואחריו – דף ב' של קטע ב', ואחריהם – דף ב' של קטע א'.
footnotes: ³⁷ שבסופו שייך כנראה מד' הל' מדבי ר"י (ר' יאשיה!) – "תניא" שבסוטה לז א.
חשיבותו הגדולה של קטע א' ניכרת גם בזה, שהוא מראה לנו בדיוק את מקום התפר של ספרי דברים דבי ר' ישמעאל (פיס' א–נד) עם ספרי דברים דבי ר' עקיבא (פיס' נה–שג)³⁸.
footnotes: ³⁸ עי' הופמן בספרו, 66 ואילך וביאהרבוך ח"ה 314.
כי קטע זה הוא בוודאי דבי ר' ישמעאל³⁹, שכן אנו מוצאים בו כמה דברים, שנשנו בשיטת ר' ישמעאל ודבי ר"י:
footnotes: ³⁹ עי' הופמן, מ"ת IV Vorwort ויאהרבוך ח"ה עמ' 308 ואילך.
- פרשה כג הלכה א' (מ"ת 56): שלש בריתות וכו' – כעין דברי ר' ישמעאל במדר"י כספא פ"כ: ר' ישמעאל אומר⁴⁰ מפני מה נאמר לא תבשל וכו' כנגד ג' בריתות וכו'.
footnotes: ⁴⁰ ככל הנוסחאות, רק בדפו': ר' שמעון.
- ה"ב–ה"ג = מדר"י בחדש פ"ג.
- הלכה ה' (מ"ת 57): ר' ישמעאל אומר וכו' = תני ר' ישמעאל בויק"ר פ"ו ה⁴¹.
footnotes: ⁴¹ אלא שמכיון שזה מובא בקטע בשם "ר' ישמעאל אומר", אין "תני ר' ישמעאל" זה מוכרח להיות "דבי ר' ישמעאל".
- ו' = מכיל' דר"י פסחא פי"ב.
- ט' = מכיל' שם רפי"ד סתם.
- י"ד (מ"ת 58) אחר ירושה וכו' דברי ר" ישמעאל וכו' = ירוש' סוטה פ"ז כא ע"ג: וכר' ישמעאל. וכך שנוי סתם בהמשך שבקטע ג' (189 18): משתכבש ותירש ותשב מנה את המברכים וכו', בניגוד לספרי פיס' נה (תחילתו של דבי ר"ע!): אין והיה אלא מיד.
- ההמשך בקטע ג' (191): [כתוב אחד אומר מכל] שבטיכם וכו' = ספרי במדבר פיס' פא.
- שם 13: לשכנו תדרשו אחר ירושה וישיבה וכו' – כדבי ר' ישמעאל.
- שם: בית הבחירה קודם למלך וכו' – בניגוד לספרי פיס' סז.
- פרשה כ"ז (כצ"ל) והבאתם שמה וכו', עי' ספרי במדבר פיס' קנב ועי' ספרי ראה כאן.
- קטע ב' בברייתא י"ג (58) אחר ירושה וישיבה וכו'.
- ברייתא כ"ט (60) = מכיל' דר"י נזיקין ספי"ז.
- שם פרשה כו ב: כלה והשחת וכו' = מכילתא קדושים פ"י ו'.
- פרשה ל ברייתא י"ו: ר' יהושע אומר וכו' – עי' ירוש' פסח' פ"ז לד רע"ג: ר' יוחנן ר' ישמעאל בשם ר' יהושע.
- ברייתא י"ח: ר' נתן אומר וכו' – עי' ת"כ ויקרא נדבה פ"כ ה: משם רבי ישמעאל אמרו, ועי' ספרי קרח פיס' קיח (ר' יאשיה ור' יצחק) וזבחים לז א (עי' לעיל).
- פל"א ברייתא ב' (61): נמצינו למדין שהקרקעות נקנין בחזקה = תנא דבי ר"י בקידושין כו א.
בכל הקטעים האלה גם הטרמינולוגיה היא של בית ר' ישמעאל:
אתה אומר – או (57, ז', 58, י"ד, שם בקטע ב' י"ג, קטע א' 69 י', תפארת 189 ב"פ, 190 ב"פ, 191 ב"פ).
שומע אני (קטע ב' 59 כ"ב, כ"ד, 60 ב', ט"ו, י"ו, קטע א', 69 ט', 70 י"ז, י"ח, כ"ג, כ"ד).
מגיד (61 כ"ד, תפארת 100 6 ולמטה 24, 191 7, 192 24).
מלמד (56 והקללה = ספרי).
למה נאמר לפי שהוא אומר (שנאמר) 61 י"ט, שם ד', 69 ט', 70 י"ז, י"ח, תפארת 192 9, 22.
משמע מביא – ומביא – (70 י"ג).
אני אקרא – ומה ת"ל (61 ד' ומ"ת 112, תפארת 192 24).
אלו היה בכלל ויצא מוצא מן הכלל ללמד על הכלל (59 י"ח).
גם השמות הם "דבי ר"י": ר' חייא בר נחמני משם ר' ישמעאל, ר' ישמעאל, ר' נתן, ר' יצחק, אבא חנין (משום ר' ליעזר), ר' יאשיה ור' יונתן (69), ר' בניה (6 ג'), ר' יוסה בן יוסי (תפארת 189), רשב"י רגיל (חוץ מן 59 כ"א: שמעון, סוף של "מיכן אמרו"; תפארת 189 13 – 14, ג"כ ציטט).
והנה ספרי שלנו פיס' נד מתאים⁴² ברובו לתחילת קטע א' (עד סוף "פרשה כ"ב"); אבל מתחילת "פרשה כ"ג" ולהלן שונה המדרש לגמרי, שונה וחולק: כאן, בתחילת פיס' נה, הוא אפוא מקום התפר שבין ספרי דבי ר"י לספרי דבי ר"ע.
footnotes: ⁴² אע"פ שישנם שינויים קטנים בלשון ובסגנון.
בעל מדרש הגדול לא השתמש⁴³ לא בדף א' של קטע א ולא בקטע ב' ולא בקטע ג'. אבל השתמש בדף ב' של קטע א'. ז"א, שהספר שלפניו היה חסר דפים אלו. ומשימושו בדף ב' של קטע א' אנו למדים לדעת בדיוק את ערכם של הציטטים שבמדרש הגדול ואת דרך השתמשותו במכילתא: הוא משנה את הציטטים לפי הברייתא שבבבלי ולפי מסקנת הבבלי, משלים ספרי במכילתא ומכילתא בספרי או בברייתא שבתלמוד או ברמב"ם, ומעתיק בכלל הרבה מן התלמוד והרמב"ם, עד שבברייתא שישנה בתלמוד או בלשון שישנו ברמב"ם ואין לנו עדות נאמנה אחרת – אין הציטט שבמה"ג מספיק כלל כדי לומר עליו, שהוא "מכילתא"⁴⁴; מערבב הוא מקורות במקורות⁴⁵; בוחר הוא לפעמים בזה ולפעמים בזה – הכל לפי טעמו; ומעביר גם ממקום למקום.
footnotes: ⁴³ כמו שהעיר כבר הופמן ביאהרבוך שם 313. ⁴⁴ [פרטים על כך ימצא הלומד בהערות מו"ר זצ"ל לקטע א', שפירסם ב"מאמרים לזכר רצפ"ח ז"ל". ועי' גם דברי ע"צ מלמד ב"מבוא למדרשב"י", הוצ' אפשטיין־מלמד, עמ' מו–נח.] ⁴⁵ למשל מ"ת עמ' 100 (לדב' יז ה): והאיש ההוא זה מזיד דברי ר"ע || או את הא' הה' לא אנוסה וכו'!
זאת אומרת אפוא א) שבדברים שישנם או בספרי או בתלמוד צריכים אנו לזהירות יתירה בשימושם. ב) שלא כל דבר שאינו בספרי לקחו בעל מה"ג ממכילתא. ג) ושלא כל דבר שאינו במה"ג לא היה גם במכילתא. בכל דבר צריכים אפוא להכריע סימנים פנימיים: השיטה, שמות התנאים והטרמינולוגיה. אם נביא את כל אלה בחשבון בנוגע לציטטים שבמ"ת – תקטן כַּמוּתם בהרבה ותועמד על החצי, אבל בכל זאת נשארים לנו הרבה מאד קטעים מדבי ר"י שנשׂרדו לנו ע"י בעל מדרש הגדול.
אחרי חלק א'⁴⁶ מתחילים הקטעים בעיקר מדברים יג ז (64)⁴⁷ והולכים ונמשכים עד פ' וילך (=פיס' שד) אצל ציטטים מספרי ומברייתות שבתלמוד; משם והלאה הם שוים לגמרי לספרי.
footnotes: ⁴⁶ המקביל לפיס' א–נד (עי' לעיל). ⁴⁷ עי' יאהרבוך, 312. מן דברים יב א עד יג ו אין לו למה"ג אלא ספרי ותלמוד, אבל לא מכילתא. המכילתא שלו חסרה אפוא. אבל הדרשות שבמכיל' פל"א א–ד העתיק בעל מה"ג בדברים יט א (112) מפני שנשנו שם במכיל'.
כמה דברים ממכילתא נכנסו אח"כ לספרי שלנו ע"י סופרים ומעתיקים; הרבה מהם ישנם גם בדפוסים שלנו, ויותר – בכ"י ר' ועוד, ויש מהם שישנם גם במ"ת; אלה נתקצרו ע"י סופרים ונכנסו שלא במקומם, עד שאפשר להכירם ע"י מקומם, הטרמינולוגיה שלהם ושמות תנאיהם⁴⁸.
footnotes: ⁴⁸ ונשוב אליהם להלן (עמ' 711 ואילך) בספרי דבי ר"ע.