Introductions to Tanaitic Literature, Introduction to Mishnah and Tosefta, First Mishnah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
II. משנה ראשונה ¹
footnotes: ¹ דרכי המשנה לר' זכריה פרנקל 210, ושם 138; הופמן, המשנה הראשונה, 37.
כמה פעמים נזכר במשנה ותוספתא "משנה ראשונה", וכמה מהן (בשם ר' יוסי) בניגוד ל"משנת ר' עקיבא"; זו משנת ר"ע – משנה ראשונה.
- סנהד' פ"ג מ"ד: זו משנת ר"ע אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכו' בלשון הכתוב "או דודו או בן דודו יגאלנו" (ויק' כה מט)²; תוס' מע"ש פ"ב י"ב (למשנה פ"ג מ"ז): אמר ר' יוסי זו משנת ר"ע משנה ראשונה בש"א וכו', וכן בתוס' ערכין פ"ה טו (בירוש' מע"ש שם, נד ע"ב: אבל דברי חכמים וכו'); כיוצא בו בתוס' מע"ש שם ריש פ"ב א:… דברי ר' יהודה (=מע"ש פ"ב מ"ג) ר"מ אומר בש"א וכו' א"ר יוסי זו משנת ר"ע לפיכך הוא אומר (חלה פ"ד מ"ט!) יתננו לכל כהן וחכמים לא הודו לו.
footnotes: ² ועי' פי' הר"מ, ועי' ספרי שופטים פיס' קצד ופיס' קצה.
או שדברי ר"ע מוקבלים ל"משנה ראשונה"; נזיר פ"ו מ"א: משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין רע"א אפילו שרה פתו וכו'³.
footnotes: ³ בתוס' נזיר שנויים דברי "משנה ראשונה" זו בשם ראב"ע, בבבלי לח ב בשם "ת"ק": ת"ק לא מדמי וכו', ועי' ירוש' שם ותוס' שם.
- בלי הקבלה למשנת ר"ע. א) עדיות פ"ו מ"ב: העיד ר' צדוק וכו' שמשנה ראשונה חגבים וכו', ובתרומות פ"י מ"ט שנויה "משנה ראשונה" זו בתור ת"ק סתם: חגבים וכו' העיד ר' צדוק וכו'. ב) כתובות פ"ה מ"ג: זו (מ"ב) משנה ראשונה ב"ד של אחריהן אמרו וכו', ובמ"ב שם נחלקו בהגבלת "משנה ראשונה" זו: ר"ע ור"ט⁴, ו"ב"ד של אחריהן" זה נזכר בפי ר' יהודה בן בתירה מנציבין בשם "חכמים": אבל מה אעשה שהרי אמרו חכמים וכו' (ספרי קרח פיס' קיז)⁵; ב"ד "אחרון" זה קדם אפוא לר"י בן בתירה. ולא עוד אלא שבירוש' כתובות שם⁶ נזכרת "משנה" קודמת ל"משנה ראשונה" שלנו – בשם "משנה ראשונה": מתניתא לא כמשנה ראשונה ולא כמשנה האחרונה אלא כמשנה האמצעית דתני בראשונה היו אומרים ארוסה בת ישראל אוכלת בתרומה וכו' חזרו לומר לאחר י"ב חודש וכו' ב"ד של אחרון אמרו וכו', משנה האחרונה שלנו קדמה אפוא לריב"ב מנציבין, ז"א שהיא קודמת לחורבן, ומשנה ראשונה ("בראשונה") של הברייתא, שקדמה ל"משנה ראשונה" שלנו, קודמת אפוא לה בשני דורות⁷; גטין פ"ה מ"ו: זו משנה ראשונה ב"ד של אחריהן אמרו הלוקח מסיקריקין וכו'. משנה ראשונה נשנית בזמן המלחמה והחורבן וסמוך לו.
footnotes: ⁴ אבל הם לא נכללו במשנה ראשונה זו, ולא כרז"פ שם. ⁵ תוס' כתובות פ"ה א, וירוש' כתובות שם פ"ה כט ע"ד, ובבלי קידושין י ע"ב. ⁶ נרמז גם בתרומות רפ"ח מה ע"א. ⁷ בתוס' כתובות שם פ"ה א: זו משנה ראשונה רבותינו אמרו אין בת ישראל אוכלת וכו'.
- סתם⁸ המשנה של כתובות פ"ה מ"ז נקרא בתוס' שם (פ"ה ז)⁹ בשם "משנה ראשונה" בניגוד ל"רבותינו": זו משנה ראשונה רבותינו התקינו שיהו מתרין בה וכו'; בפרה פ"ה מ"א שנויה מחלוקת ר' שמעון ור' יוסי, ומחלוקת זו שנויה בתוס' שם ריש פ"ד ונוסף עליה: ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון: בש"א מן הסדר השלישי ובה"א מן הסדר השני, וזו משנה הראשונה, רבותינו אמרו פותח ונוטל ואינו נמנע (גם במצאו פתוח); "משנה ראשונה" זו שבתוס' אינה מחלוקת ר' יוסי ור' שמעון¹⁰, אלא מחלוקת ב"ש וב"ה, שהרי ר' יוסי ור' שמעון נחלקו כאן באמת בנוסח המחלוקת של ב"ש וב"ה; ר"ש שנה בדברי ב"ה: מן הסדר השני, ור' יוסי שנה בדברי ב"ה: מן הסדר השלישי, ושניהם פסקו כב"ה¹¹.
footnotes: ⁸ אבל רק הסתם ולא דברי ר' יהודה שחולקים רק בפרטים, ובהו' צוק' רק: המורדת על בעלה זו וכו'. ⁹ ירוש' שם פ"ה ל ע"ב. ¹⁰ כדעת רז"פ בדרכי המשנה, 210. ¹¹ הופמן שם, 37.
כאן, כמו בתוס' כתובות פ"ה א ופ"ה ז, מקבילה התוס' את "רבותינו" בניגוד ל"משנה ראשונה"; אבל כמו שבכתובות פ"ה א "רבותינו" של התוס' הם "ב"ד שלאחריהן" של המשנה, והם חכמים קדומים, כך "רבותינו" שבתוס' פרה, ואולי גם שבכתובות פ"ה ז, אינם התנאים שבדורו של רבי ואחריו (כסתם "רבותינו" שבתוס') אלא תנאים קודמים.
במה"ג בראשית 733: ר' יהושע בן לוי בשם ר' שמעון בן יוחאי תנינן החשוד בדבר לא דנו ולא מעידו זו משנה ראשונה; אפשר וכו'¹²; בב"ר פצ"ח ד, 1254 ליתא "זו משנה ראשונה"; בבכורות פ"ד מ"י: זה הכלל כל החשוד על הדבר וכו', ושם פ"ה מ"ד: ר' מאיר אומר החשוד על דבר וכו', אבל מכיון שרשב"י אומר זה, אפשר שעיקרה משנה עתיקה; אלא שר' יהודה בר סימון בב"ר שם מוסר אחרת: ר' יהודה בר סימון פליג עליה (על ר' אבהו) רבי¹³ יהושע בן לוי משום רשב"י לאחד וכו', וא"כ הדברים "משנה ראשונה" הם מדברי "ר' חייא רבא" שם.
footnotes: ¹² ושם 539 מקוצר: דתנן במשנה ראשונה החשוד וכו'. ¹³ כנו' כ"י ו'.
השימוש בבבלי וירוש' אחר קצת: בירוש' כתובות פ"ה כט ע"ד, שהזכרתי, קורא ל"בראשונה" של הברייתא – "משנה ראשונה", וכיו"ב בירוש' ברכות פ"ג ו ע"ב (סנהד' פ"ב כ ע"א) – "משנה ראשונה" היא משנת סנהדרין פ"ב מ"א, המתאימה ל"בראשונה" של הברייתא שם, ומשנת ברכות פ"ג מ"א נקראת "משנה אחרונה", שנשנית לאחר תקנת ר' יוסי (עי" פ"מ). ובירוש' יבמות פי"ב יג ע"א וכתובות פ"ד כח רע"ג וכן בבבלי כתובות סד א נקרא "בראשונה" של בכורות פ"א מ"ז: "משנה ראשונה", ו"משנה אחרונה" נקרא "ועכשיו – אמרו" של משנתנו. כיוצא בו קורא רב הונא בבבלי ע"ז נה ב "משנה ראשונה" ל"בראשונה" של הברייתא ו"משנה אחרונה" ל"חזרו לומר" שלה; בבבלי פסח' פח א קורא הבבלי "משנה אחרונה" ל"חזרו ב"ה להורות כדברי ב"ש" (שהוא כמשנה שלנו בפסחים) ו"משנה ראשונה" לדעת ב"ה שלפני חזרה. ובירוש' ביצה פ"א ס ע"א (ע"ז פ"ב מא ע"ג) קראו "בראשונה" שבדברי ר' יוחנן שם: "משנה הראשונה" (משנה שלפני חזרת ר' יהושע), ואת "חזרו לומר" של ר' יוחנן – "משנה האחרונה".
הירוש' והבבלי משוים אפוא "משנה ראשונה" ו"בראשונה"¹⁴, כי גם "בראשונה היו אומרים" (– "חזרו לומר"; – "התקינו", וכדומה)¹⁵ אינו שונה בעיקרו מן "זו משנה ראשונה – משנת ר"ע" (ור' יהודה היה שונה כרגיל: בראשונה היו אומרים – עד שבא ר"ע, ובכמה מהם מעיר ר' יוסי: הן הן דברי ב"ש וב"ה
footnotes: ¹⁴ עי' גם הופמן, 38. ¹⁵ שביעית פ"ד מ"א, שקלים פ"א מ"ב, פ"ז מ"ה, גטין פ"ד מ"ה, נדה פ"י מ"ו, וכדומה הרבה, עי' רז"פ 138–142.
ור"ע הכריע כדברי ב"ה¹⁶. ז"א ש"בראשונה" זה הוא משנת ב"ש); כי גם "בראשונה היו אומרים" – ציטאט הוא של הלכה קבועה וקצובה ומסוגננת, אלא שחלוקים הם בזה, ש"בראשונה היו אומרים" היא הלכה יחידה, אבל "משנה ראשונה" – ציטאט הוא מקובץ של הלכות¹⁷, כ"משנת ר"ע" המקבילה לה.
footnotes: ¹⁶ עי' להלן "ר' יהודה". ¹⁷ ולא כדברי אלה האומרים, שגם זו, "משנה ראשונה", הלכה יחידה היא.
ואשר לזמנם – הנה למשל בנדה פ"י מ"ו שהזכרתי, נחלקו כבר ב"ש וב"ה בנוסחאתו של "חזרו לומר" זה. ובתוס' שבת רפט"ו נחלקו ב"ש וב"ה ב"חזרו והתירו" האחרון, ואת ה"בראשונה" מייחס ר' חנינא (בר חמא). שבת קכג ב, לזמנו של נחמיה (אנשי כנסת הגדולה הראשונים): בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו. ובשקלים פ"ז מ"ה: בראשונה – חזרו – התקינו ב"ד – ; כאן "התקינו" הוא כבר מדרגה שלישית, וכולן בפני הבית.
"משנה ראשונה" קדומה למשנת ר"ע מצד אחד, ומצד שני שנויים בה במשנה זו דברי ב"ש וב"ה¹⁸, ז"א שמשנה ראשונה זו נסדרה סמוך לחורבן הבית ע"י אחד מבית־הלל, "שהיו שונין דבריהן ודברי ב"ש" ו"מקדימין דברי ב"ש לדבריהן" (ירוש' סוכה פ"ב נג רע"ב ובבלי עירובין יג ב).
footnotes: ¹⁸ תוס' מע"ש פ"ב ותוס' פרה פ"ד–ה, עי' לעיל.
אלא שבכל־אופן אין פירושו של "משנה ראשונה" זה אלא "משנה קדומה", קדומה ל"משנת ר"ע", אבל לא ראשונה במובן אבסולוטי.
מעין ההקבלה של "משנת ר"ע" ל"משנה ראשונה" היא גם ההערה ה"מוסיפה" למשנה הסתמית: הוסיף ר"ע¹⁹, שהיא הוספה למשנה הראשונה²⁰, מעין תוספתא למשנה²¹. ועי' לעיל למשנת חגיגה: מוסף עליהן.
footnotes: ¹⁹ כלאים פ"א מ"ג, פסחים פ"א מ"ו (עדיות פ"ב מ"א), עדיות פ"ח מ"א (ועי' זבחים פ"א מ"ג, ובריל, צונץ יובלשריפט, 97 ואילך). ²⁰ הופמן, 38. ²¹ עי' בריל שם.
וישנן שורות של משניות סתמיות, שנחלקו בפירושן ובהגדרתן בית־שמאי ובית־הלל²².
footnotes: ²² עי' הלוי ה"א ג, 206 ואילך.
אהלות פ"ב מ"ג: אלו מטמאין במגע ובמשא וכו' השדרה והגלגולת שחסרו. כמה הוא חסרון בשדרה בש"א – ובה"א – ובגלגולת בש"א כמלוא מקדח ובה"א כדי וכו' באיזה מקדח אמרו בקטן של רופאים דברי ר"מ וחכ"א בגדול של לשכה (א"כ יש כאן פירוש לפירושם של ב"ש, ועי' כלים פי"ז מי"ב).
שם פ"ז מ"ג: המת בבית ולו פתחים הרבה כו' חשב להוציא באחד מהם וכו'. בש"א והוא שחשב עד שלא ימות ובה"א אף משמת וכו'.
שם פי"א מ"א: הבית שנסדק טומאה בחוץ כלים שבפנים טהורים וכו'. בש"א עד שיהא בסדק ארבעה טפחים ובה"א כל שהוא.
כלים פט"ו מ"א: השידה והתיבה וכו' והן מחזיקין ארבעים סאה בלח וכו' טהורים. (פי"ח מ"א) השידה בש"א נמדדת מבפנים ובה"א נמדדת מבחוץ.
שם פ"כ מ"ו: סדין שהוא טמא מדרס ועשאו וילון טהור וכו'. מאימתי הוא טהרתו בש"א משיתבר בה"א משיקשר וכו'.
קידושין פ"א מ"א: האשה נקנית וכו'. נקנית בכסף ובשטר ובביאה. בכסף בש"א בדינר וכו' ובה"א בפרוטה וכו'.
מקואות פ"ד מ"א: המניח כלים תחת הצינור וכו' פוסלין את המקוה. אחד המניח והאחד השוכח כדברי ב"ש וב"ה מטהרין בשוכח; ב"ש סוברים "המניח" לאו דווקא וב"ה סוברים מניח דווקא.
פסחים פ"א מ"א: ובמה אמרו שתי שורות במרתף מקום שמכניסין בו חמץ. בש"א שתי שורות על פני כל המרתף ובה"א שתי שורות החיצונות וכו'.
שם פ"י מ"ח: לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל וכו' ונאמר לפניו הללויה. (מ"ו) עד היכן הוא אומר בש"א עד אם הבנים שמחה ובה"א עד חלמיש למעינו מים.
והרבה כאלה (אף שלא כל אלה שהביאם הלוי באים בחשבון?).
וישנן משניות שכבר ציטט אותן ר' יהושע, וקרא אותן משנת "חכמים":
תרומות פי"א מ"ב: א"ר יהושע לא מנו חכמים שבעה משקין (מכשירין פ"ו מ"ד!) כמוני פטמין: משנת "שבעה משקים" היתה אפוא כבר לפניו בצורתה זו; פסחים מג א בברייתא: א"ר יהושע וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח (פסח' פ"ג מ"א) למה מנו חכמים (שם) את אלו (כותח הבבלי וכו') כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן; פסח' לח ב²³: אמר ר' אילעאי וכו' באתי ושאלתי לפני ר' יהושע ואמר לי הרי אמרו (פסח' פ"ב מ"ה) חלות תודה ורקיקי נזיר וכו'.
footnotes: ²³ תוס' חלה פ"א בשינויים!
(על דבר משנת טבול יום פ"ד מ"ו, עי' להלן: משנת ר' יהושע, עמ' 63).
כיוצא בו ציטט גם רבן גמליאל (דיבנה)²⁴: אר"ע דנתי לפני ר"ג וכו' (אמר לי) [הא] אין לך אלא מה ששנו חכמים²⁵ (זה הכלל) תפח וכו'.
footnotes: ²⁴ פסח' מח ב. ²⁵ פסח' פ"ד מ"ד.
כל אלה מוכיחים למדי שהיתה בעולם משנה קדומה, סדורה ומסוגננת.
ואמנם דבר זה יוצא גם מן שׂרידי קבצים ישנים, שנשׂרדו עוד במשנתנו, שכמה מהם בודאי לכל המאוחר מסוף זמן הבית הם.