**א) [סעיף א'] על שמועות וכו'**ודוקא ששמע מפי אדם נאמן שראה הדבר. ס"ח סימן תתמ"א. מט"מ סימן שס"ט. מ"א סק"א. ואפילו אם שמע מפי נאמן כגון ראובן שגזל ממנו ושמע שנתפס הגזלן וישוב הכל אל יברך עד שישיב לו. ס"ח שם מט"מ שם. עו"ת ססי' רכ"א. א"ר אות א':

ב) מישהוכרח מחמת עניות לקחת אשה עשירה שלא בחפצו מברך הטוב והמטיב ודיין האמת. ס"ח סימן שפ"ב. מ"א שם. א"ר שם. מיהו עיין א"א אות א' שכתב דהיום ממעטין בברכות אלו כמ"ש סימן רכ"ג בהגה סעיף א' יעו"ש וע"כ נראה דיש לברך בלא שו"מ:

**ג) שם על שמועות וכו'**הא דנקט שמועות טובות ובשורות לשון רבים אפשר דאפילו באו לו הרבה בבת אחת או בזה אח"ז סגי בברכה אחת. הלק"ט ח"א סימן קצ"ט י"א בהגה"ט. וכ"כ לעיל ריש סימן רי"ט יעו"ש:

**ד) שם ואם הם טובות לו ולאחרים וכו'**היינו דוקא כשהם שותפים באותה טובה עצמה כיון ילדה אשתו זכר דסי' רכ"ג וכגון שירש את אביו ויש לו אחים כמבואר שם אבל אם אינם שותפים באותה טובה אעפ"י שאלו השמועות הם טובות לו ולאחרים אינו מברך אלא שהחיינו מאמ"ר אות א':

**ה) [סעיף ב'] על שמועות רעות וכו'**ואין חילוק בין לו לבדו ובין אם הרעה גה לאחרים. עו"ת אות א':

**ו) שם על שמועות רעות וכו'**ודוקא כשמצטער על על אותו שמועה. ח"א כלל ס"ג אות י"ב:

**ז) שם דיין האמת.**על עשב בקמה ונקבה בבניו אין לו לברך דיין האמת כי לא נהפכו החטים לעשבים והבן לא נהפך לנקבה שאם לא רצה הבורא לתת לו הכל חטים והכל זכרים אין לו לברך על מה שלא נתן לו הבורא כ"א על מה שנתן לו ונתקלקל או נאבד. א"ר אות א' בשם הרד"א:

**ח) [סעיף ג'] כדרך שמברך בשמחה וכו'**שיחשוב כי הכל כפרת עוונותיו. תר"י. א"ר אות ב':

**ט) [סעיף ד'] מברך על הטובה וכו'**יהא אדם זהיר כשבא לו בשורה טובה לומר בזריזות הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. וכתב השל"ה אע"ג שהוא הנאה מועטת יהיה בעיניו כמרובה וישבח לה' עליו. מנחת יוסף דף מ"ח ע"א משם אזהרת הקודש. יפ"ל אות ב':

י) מישבא להגיד בשורה טובה לחבירו אם מצאו במרחץ או במקום הטנופת ויודע שאם יגיד לו מיד יברך ואינו חושש על הזכרת השם במקום הטנופת ימתין עד שיצא וירחץ ידיו ויאמר לו. ואם הוא צדיק יאמר לו מיד כשיבא וכשיצא יברך. ס"ח סימן תתמ"ה. א"ר רסי' רכ"ג. ואם היא בשורה טובה הרבה יאם יאמר לו מיד אפשר שמרוב שמחתו יבעת ויכנס בסכנה יש לומר לו אותה בשורה מעט מעט במדרגות עד שתתישב דעתו:

**יא) שם אעפ"י שירא וכו'**והטעם בפי' המשניות להרמב"ם לפי שעתידות ההם אפשר שיהיו או שלא יהיו. א"ר אות ד':

**יב) שם כגון שמצא מציאה וכו'**וכגון דאיכא אחרים עמו באותה מציאה דאם לא כן שהחיינו בעי לברוכי כמ"ש, בריש הסימן וכ"כ בהדיא הרד"א והביאו ד"מ בהגה"ט אות א' יעו"ש: