א) [סעיף א'] איןלברך שום ברכה כשחולץ תפילין וכו' פי' לאפוקי מבני מערבא שהיו מברכין אקב"ו לשמור חוקיו כשהיו חולצין התפילין סמוך לשקיעת החמה דלא ק"ל כוותייהו דאינהו סברי ושמרת את החקה הזאת מימים ימימה חוזרת על התפילין ולילה לאו זמן תפילין לפיכך הוו מברכי אבל אנן ק"ל דפסוק ושמרת את החקה וכו' בחקת הפסח משתעי ולילה זמן תפילין ואפי' להרמב"ם דס"ל לילה לאו זמן תפילין לא כתב לברך ברכה זו כמבואר הטעם בב"י. ומ"ש אפי' כשחולצן ערב שבת בין השמשות ר"ל דאז לכ"ע צריך להסירם דהא שבת לאו זמן תפילין לדברי הכל עכ"ז אין לברך משום דמה שצריך אז להסירם לאו מושמרת את החקה ילפינן ליה אלא משום דכתיב בהו והיה לך לאות על ידך יצאו שבתות וימים טובים שהן גופן אות. כמבואר כל זה בטור וב"י ולבוש. ויתבאר עוד לקמן סי' ל' אות א' ואות ד' בס"ד. מיהו כדי לעשות זכר לבני מערבא שהיו מברכין לשמור חוקיו. יאמר כשחולץ תפילין פסוק ויאמר אם שמוע תשמע לקול וכו' רו"ח אות ג' יפה ללב אות א'. וכ"כ החס"ל סי' כ"ח אות ג':

ב) שםאפי' כשחולצן ערב שבת בין השמשות. עיין מש"ל סי' כ"ה אות ק' ועיין פתה"ד אות ב'. שכתב לחלק דמרן ז"ל איירי כשהיו מונחין עליו התפילין מתחילת היום דאז שרי להשהותן עליו עד בין השמשות אכן להניחם לצורך תפילת המנחה גם הוא יודה דלא יניחם משום קדושת שבת. ועי"ש שהסכים להחיד"א ודעמיה שלא להניחם לצורך תפלת מנחת ערב ש"ק. וכתב וכן דעת רובא דרבוותא. וכן עיקר כמש"ל סי' כ"ה אות ק' ועיין שער הכוו' דף ס"ב ע"א שכתב דמשעה חמישית ואילך מתחלת תוספת קדושת שבת יעו"ש ובדף מ"ב ע"ב דרוש ה' דחזרת העמידה ובשער הגלגולים הקדמה כ"ג ובש' מאמרי רשב"י פ' קדושים ד"ה ועתה וכו' יעו"ש. ובע"ה בדברינו לשם על שער הכוו' יתבאר הענין: