**א) [סעיף א'] לא יעמוד ברה"ר ויחבר ידו למזחילה וכו'.**גגין שלהן חלקים היו וטחין בטיט ומרזבין קטנים הרבה היו לגג להוציא המים ונותנין למטה מהם דף כנגד אורך הכותל בשיפוע וכל המרזבין שופכין עליו והוא מביא כל המים למקום אחד שלא יזיקו את הכותל. רש"י, וזה הדף הנתון לאורך הכותל ששופכין עליו המרזבין קרוי מזחילה על שם שזוחל ומוליך המים למקום אחד:

**ב) שם. ויחבר ידו למזחילה וכו'**וה"ה שלא יחבר פיו או כלי למזחילה רש"י:

ג) שם. ויחבר ידו למזתילהוה"ה שלא יחבר ידיו לכותל ויקלוט מעל גבו. הרמב"ם פט"ו דין ג':

**ד) שם. בתוך ג"ט סמוך לגג וכו'**דכיון שהמזחילה היא בתוך ג"ט סמוך לגג הו"ל לבוד לגג וכשמקבל ממנה המים חשיב כאלו קבלם מן הגג עצמו ואסור ולא מיבעיא אם ראש המזחילה שמשם מקבל המים בידיו הוא למעלה מיו"ד דפשיטא דאסור דהמזחילה עצמה רה"י היא ומוציא המים מרה"י לרה"ר אלא אפי' ראש המזחילה למטה מיו"ד הוא דכרמלית היא אפ"ה כיון דהיא מונחת לאורך הגג בתוך ג"ט סמוך לגג חשיב כגג עצמו וכשם שהגג רה"י הוא כך המזחילה רה"י היא ואסור לחבר ידיו, כ"ח:

**ה) שם חשוב כגג ואסור.**דהוי מוציא מרה"י לרה"ר ואפי' היא למעלה מי"ט ומוציא מרה"י לרה"ר דרך אויר מקום פטור נמי חייב כיון דלא נח במקום פטור כמ"ש רס"י שמ"ו. ואפי' אין המזחילה בעצמה רחב ד' על ד' מ"מ מקרי רה"י מכח מה שהוא לבוד לגג. תו"ש או' ג' וכ"ה בלבוש:

**ו) שם. חשוב כגג ואסור,**ומשמע מדברי רש"י דמדאורייתא אסור לטלטל מגג המים לרה"ר. אבל הרמב"ם שם כתב דאינו חייב מפני שלא נחו שם המים אלא הרי הן נזחלין והולכין יעו"ש והביאו ב"י. ובחידושי הגאונים שבתחלת ספר מעשה רוקח כתוב משם הרשב"א דהסכים עם הרמב"ם והביא ראיה לדבריו מסוגיא פ"ק דשבת יעו"ש. ברכ"י או' א':

**ז) שם. או למטה מעשרה.**ואע"ג דלמטה מיו"ד כרמלית הוא מ"מ הכא כיון שסמוכה לגג בתוך ג"ט הו"ל כגג עצמו שהוא רה"י ואסור להוציא ממנה לרה"ר כמ"ש לעיל או' ד':

ח) שם או למטה מעשרהוהגם שכתב בב"י שלדעת הרמב"ם למטה מיו"ד שרי אפ"ה סתם לאסור כדברי הטור משום דכ"ה דעת רש"י ותו' והרא"ש והרשב"א והריטב"א כמ"ש האחרונים:

**ט) שם. אבל מותר לקלוט מן האויר וכו'**וה"ה לנוטפים מהגג עצמו. ר"ז או א' דאם הוא למעלה מיו"ד הא הוי האויר מקום פטור ומותר לקבלם שם להביאם לרה"ר ואם הוא למטה מיו"ד הרי האויר הוא רה"ר והיו המים ברה"ר והוא ג"כ עומד ברה"ר ומותר לשאוב משם להביאם אליו שהרי הם תוך ארבע אמותיו לבוש. מ"א סק"ב. ר"ז שם:

**י) שם. אבל מותר לקלוט וכו'**מה טוב לאדם שיזהר שלא ילקט בשבת מן הגשמים לשתות או לרחוץ ידיו כי לא ידע אנוש כיצד הוא היתרו ויבא להכשל באיסור שבת והכל לפי הזמן ולפי המקום. רו"ח. ומ"ש לפי הזמן ר"ל אם הוא נצרך למים שאז יש לעשות לפום דינא ולפי המקום ר"ל אם הוא עומד במקום מעורב שאז א"צ להחמיר:

**יא) שם. אפי' אם ידו תוך ג' למזחילה.**דלא אמרינן לבוד לגבי ידו. לבוש. אבל הר' יונתן כתב דלא אמרו קולט מן המזחילה אלא דוקא רחוק מן המזחילה ג"ט אבל ג"ט הו"ל כאלו חיבר וצירף ידיו לפי המזחילה. ב"ח ט"ז סק"א:

**יב) שם. היתה מזחילה בולטת ג' וכו'**דלא חשיב כגג. מ"א סק"ג:

**יג) שם. יכול לחבר ידו.**או כלי ר"ז או' ב':

**יד) שם. וכגון שאין בהם ד' על ד' וכו'**דאז הוי מקום פטור. וליכא למיגזר שמא יהיה בו ד' על ד' דהא אפי' אם יהיה ד' על ד' לא הוי אלא כרמלית כיון שאינו גבוה יו"ד (ב"י) ולא הוי אלא גזירה לגזירה. תו"ש או' ו':

**טו) שם. וכגון שאין בהם ד' על ד' וכו'**דאם לא כן אסור דהוי כמוציא מרשות לרשות ואפי' למטה מיו"ד הוי עכ"פ כרמלית. ט"ז סק"ב:

**טז) שם. אבל אם יש בהן ד' וכו'**דהוי כרמלית. מ"א סק"ד:

**טוב) שם. והם למעלה מעשרה אסור,**דגזרינן אטו רחב ד' דהוי רה"י כיון שהוא למעלה מעשרה. ב"י. ואע"ג דק"ל דאם כגדיים בוקעים תחתיו לא הוי רה"י (כמ"ש סי' שמ"ה או' ה') שאני הכא דכיון שהגג רה"י והם בולטים מן הגג הוי הצנור חורי רה"י דומיא דזיז בסי' שמ"ה סעי' ט"ז. מ"א סק"ה. תו"ש או' ז' ר"ז או' ב'

**חי) ואם. המזחילה למעלה מיו"ד ומופלגת ג"ט לגג לא הוי כחורי רה"י.**ואם הגג בולט ד"ט מהמחיצות הוי הגג כרמלית כבסי' שע"ד. א"א או' ה':