**א) [סעיף א'] או של שנים ועירבו.**שאם לא כן אסור לטלטל מרה"י של אדם אחד לרשות אדם אחר כמ"ש בה' עירובין. המ"מ פט"ו דין ח':

**ב) שם. ועירבו.**ומיירי בשיש למעלה בכותלי הבתים כעין אכסדראות ודיועות או שמניחים דפים קבועים יפה עד שהולכים מזה לזה ע"י פתחים הפתוחות לשם ועירבו דרך שם אבל מ"מ רה"ר גמור מפסיק ביניהם מאמ"ר או' א' וכתב על פי' מ"א שהוא דחוק ועל פי' א"ר אינו נכון יעו"ש. וכעין פי' זה של המאמ"ר כתב הרב נתיב חיים יעו"ש:

**ג) שם. ועירבו.**ולמ"ד דמותר להחליף דרך מקום פטור שרי אפי' לא עירבו. מ"א סק"א. ור"ל למאן דשרי להחליף דרך מקום פטור ברשיות דרבנן כמ"ש סי' שמ"ו סעי' א' אמנם רבים מהאחרונים מפקפקים על דין זה שכתב המ"א דהא התם בסי' שמ"ו איירי בנח ולכך יש מתירין אבל הכא דאיירי בזריקה דלא נח אסור ויש שפירשו דקאי על דברי המרדכי שהביא בהגה לקמן סי' שנ"ה סעי' ג' דאיירי בלא נח יעו"ש. ועיין א"ר או' ג' ותו"ש או' א' ומאמ"ר או' ב' ונה"ש וא"א או' א' ומחה"ש ודוק. ומ"מ כבר כתבנו לעיל סי' שמ"ו או' טו"ב דבלא נח יש להתמיר אפי' ברשיות דרבנן ודרך מקום פטור יעו"ש וא"כ ה"ה להכא. ועיין עוד לקמן סי' שנ"ה סעי' ג' בהגה:

**ד) שם. אם שניהם שוים מותר לזרוק וכו'**ודוקא למעלה מיו"ד דהוי מרה"י לרה"י דרך מקום פטור אבל למטה מיו"ד אסור. ב"ח. שכנה"ג בהגה"ט. מ"א סק"ב תו"ש או' ב' ר"ז או' א' ח"א כלל נ"ג או' ך' ומ"ש א"ר או' ב' לפקפק ע"ז עיין בכתבי דע"ק שהביא מעירובין פ"ה ע"ב סתירה לדבריו יעו"ש. והביאו א"ח או' א' ודוקא לזרוק שרי למעלה מיו"ד אבל להושיט אפי' למעלה מיו"ד אסור. מש"ז:

**ה) שם. ואם אחד גבוה מחבירו אסור וכו'**משום גזירה דילמא מגנדר ונפל ואתי לאיתויי. גמ' ואע"ג דבסעי' ג' כתוב בהגה דבדבר רחב אין איסור בכל הכלים שאני הכא שהוא זורק מגבוה לנמוך או להיפך וצריך לאמן ידיו משא"כ לקמן שהוא מניח. ט"ז סק"א:

**ו) שם. שאם יפלו ישברו.**ואין לחוש שמא יביא שבריהם לרה"י. ובמה שנפלו והונחו ברה"ר אין בזה איסור הוצאה מרה"י לרה"ר מה"ת הואיל ולא נתכוין לזרוק לרה"ר. ר"ז או' א':

**ז) שם. מותר בכל גוונא.**כלומר אפי' אחד גבוה מחבירו. והטעם משום דהיא גופה גזירה ולא גזרינן גזירה לגזירה. ב"י:

**ח) שם. מותר בכל גוונא.**והיינו אם שניהם של אדם אחד או בעירבו כמ"ש בראש הסעי'.

**ט) שם. מותר בכל גוונא.**מיהו אם הוא באופן שהכרמלית הוא סמוך לרה"ר ויש לחוש שמא יתגלגל משם לרה"ר אסור תו"ש או' ד':

**י) [סעיף ב'] הבולט מן הכותל לרה"ר וכו'**וכ"ש אם הוא בולט לכרמלית דשרי דבכרמלית קיל טפי כמ"ש בסוף סי' זה:

**יא) שם. למעלה מעשרה.**דאם הוא למטה מיו"ד זכו בו בני רה"ר כמ"ש לקמן או' י"ג:

**יב) שם. ויש בו ד' על ד'**דאם אין בו ד' הו"ל מקום פטור ומותר להשתמש בו בכל גוונא אף אם אינו פתוח לחלון:

**יג) שם. וחלון הבית פתוח לו וכו'**דאז הוי כרה"י כמ"ש סי' שמ"ה סעי' ט"ז אבל אם הוא למטה מיו"ד אז כבר זכו בו בני רה"ר ואוסרים עליו כמ"ש בסמוך ודלא כמ"ש המ"א בזה יעו"ש. תו"ש או' ה' וכ"כ הר"ז או" ב' וה"ה אם הוא בולט לאויר כרמלית תוך עשרה לארץ. ר"ז שם:

**יד) שם. וחלון הבית פתוח לו וכו'**והוא שהחלון פתוח עליו בסמוך לו תוך ג"ט אבל אם אינו סמוך לו אינו נידון כחורי רה"י וכרמלית הוא אם יש בו ד' על ד' ר"ז שם. ועיין לעיל סי' שמ"ה או' צ"ז:

**טו) שם. משתמשין עליו.**היינו כלים הנשברים כמ"ש סעי' ג' תו"ש או' ו':

**טז) שם. ואם היו שני זיזים זה למטה מזה.**להרמב"ם זיזים אלו אוסרים זה על זה ולהרשב"א דוקא בזה כנגד זה. ב"י בשם המ"מ. ומשמעות הש"ע כדברי הרמב"ם:

**טוב) שם. והם של שני אנשים.**משמע אבל אם הם של איש אחד או עירבו שרי. וכ"כ א"א או' ו' וכ"מ בתו"ש או' ז':

**חי) שם. אסור להשתמש עליו וכו'**דוקא בכלים ששבתו בתוך הבית. מ"א סק"ה. תו"ש או' ז' ר"ז או' ג':

**יט) שם. ואוסרין זה על זה.**אפי' אין בתחתון ד' מ"א סק"ו. תו"ש שם. והשיג על הלבוש שמקיל בזה. ר"ז או' ד'

**ך) שם. אלא כנגד חלונו בלבד.**שהוא כחורי חלונו מ"א סק"ז. תו"ש שם. ר"ז שם:

**כא) שם. אבל בשאר הזיז שבשני צדדי החלון אסור וכו'**ר"ל דאם הזיז הוא ארוך ועודף על החלון מכאן ומכאן אין להשתמש בזיז כ"א במה שכנגד החלון אבל במה שעודף מן החלון מכאן ומכאן אסור להשתמש:

**כב) שם. שחלק רשות לעצמו.**שהרי יש בו ד' על ד' ר"ז שם:

**כג) [סעיף ג'] כל זיז היוצא וכו'**ר"ל בין רחבו ד' בין שאין ברחבו ד' וכ"פ הב"ח והתו"ש או' ח' דלא כלבוש שכתב דוקא ברחב ד' וכ"כ האחרונים:

**כד) שם. הגה. ודוקא זיז וכיוצא בו.**הבולט באויר דרוחב ד"ט אינה הנחה חשובה לדבר העומד באויר. ב"י בשם הריטב"א.

**כה) שם. כל שהוא גבוה יו"ד וכו'**דלמעלה מיו"ד אין תופס אויר כרמלית כמ"ש לעיל סי' שמ"ה סעי' ח"י אבל אם הוא למטה מעשרה הוי כמוציא מרה"י לכרמלית: