**א) [סעיף א'] עירבו ואח"כ נתקלקל העירוב.**ר"ל שנתמעט האוכל משיעורו, כדאיתא במשנה עירובין ף' ע"ב:

**ב) שם ובא אחד מבני החצר לחזור ולתקנו.**זה מיירי בשבת ראשון דנתקלקל קודם שנכנס שבת ראשון דאלו בשבת שני א"צ תיקון דהא סוף עירוב הוא וכשר בנשתייר אפי' כל שהוא כמ"ש סעי' ד' ט"ז סק"א, חמ"מ או' א' תו"ש או' א' אבל הב"ח כתב דמיירי אחר שנכנס שבת ראשון ואע"ג דשיורי עירוב הכשרו בכל שהוא היינו שאם בא לתקנו למצוה מן המובחר או שחושש שמא לא ישתייר אפי' כל שהוא יעו"ש וכ"כ המש"ז או' א' מאמר או' א' וכתב שכ"מ בלבוש וכן מצא ב' קיצור ב"י שנדפס בשנת שנ"ט יעו"ש ועיין לקמן או' ח':

**ג) שם, א"צ להודיע,**ר"ל לשאלם אם יתרצו לזה, דאוקמינן להו אחזקתייהו דודאי יתרצו כולם ממין זה כמו שנתרצו מתחלה, לבוש:

**ד) שם, ואם בא לערב ממין אחר,**כגון שמתחלה היה פת חטין ועכשיו בא לעשותו מפת אורז. ר"ז או' א' ועיין לעיל סי' שס"ו סעי' ח'

**ה) שם. צריך להודיע להם וכו'**דשמא לא יתרצו לערב ממין אחר ויקפידו ויתבטל העירוב, לבוש. יעיין לקמן או' יו"ד:

**ו) שם, ואם משלו א"צ להודיעם כלל.**דודאי יתרצו שיזכה להם זה דמאי איכפת להו אם ממין זה יזכה להם או ממין אחר. לבוש:

**ז) שם, אלא נתמעט.**משיעורו הכתוב לקמן סעי' ג' יעו"ש:

**ח) שם, א"צ להודיעם,**דכיון דהראשון עדיין קצתו קיים הא אמרינן בסמוך (סעי' ד') אפי' נשתייר כל שהוא כשר. לבוש, וזהו כדיעה שנייה שכתבנו לעיל או' ב' יעו"ש, ולדיעה א' י"ל כיון שנתרצו לערב יחד וגם נשאר קצת ממין הראשון אין מקפידין אם משלים עליו ממין אחר:

**ט) [סעיף ב'] ניתוספו דיורין בחצר.**היינו לאחר שנעשה העירוב ובא להוסיף על ככרות העירוב. ב"י. ועיין סעי' ד':

**י) שם. אם הבית פתוח לב' חצירות וכו'**נראה דכל מחלוקת שהזכיר בסעי' א' נמי אינה אלא בפתוח לב' חצירות אבל בפתוח לחצר א' זכות הוא לו וא"צ דעתו דומיא דהכא והכי מוכח מדברי הטור. מאמר או' ב'.

**יא) שם. צריך להודיעם וכו'**ואפי' אם מערב משלו. (כי שמא לא ניחא להם לערב בחצר זה אלא באחרת) עו"ש או' א' מ"א סק"א. ר"ז או' ב' אמנם המאמ"ר או' ג' השיג על המ"א וכתב דאם מערב משלו א"צ להודיע וכתב שכ"ה משמעות דברי הטור וב"י יעו"ש וכ"ה דעת הנה"ש או' א' וע"כ נראה דבדיעבד יש להקל:

יב) שם ואם אין הבית פתוח אלא לחצר א' אם מערב משלו א"צ להודיע(זהו לכ"ע) אבל אם משלהם אין יכול לערב שלא מדעתם דהו"ל לדידהו תחלת עירוב ואין בני חצר יכולין לערב שלא מדעת אחד מאנשי הבית וכמ"ש בסי' שס"ז. תו"ש או' ד' וכן פי' המחה"ש כוו' מ"א סק"א:

**יג) [סעיף ג'] בזמן שהם י"ח או פחות שיעורו כגרוגרת וכו'**ר"ל בזמן שהם י"ח או פחות אז מוקמינן להו אדינא דהיינו כגרוגרת לכל אחד אבל אם הם יותר מי"ח שאין מגיע כגרוגרת לכל אחד בהא הקילו חז"ל לומר דסגי בשני סעודות לכולם כדרכם בחול (ר"ל דסגי לאדם בשני סעודות) ואף שאין מגיע לכל א' אפי' כפול מ"מ לגבי עירוב הקילו לומר דסגי בהכי, תו"ש או' ה' וטעם כגרוגרת לכל א' לפי שכך הוא שיעור הוצאת שבת וכמ"ש התו"ש שם וע"כ קבעו חז"ל שיעור העירוב כשיעור חיוב ההוצאה:

**יד) שם. בזמן שהם י"ח וכו'**בגמ' איחא י"ח בני אדם וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה וכ"כ בפי' ר"ח. וכ"כ החס"ל או' ה' אבל הר"ר יהונתן על הרי"ף כתב י"ח בעלי בתים, וכ"כ שם הריא"ז. וכ"כ ח"א כלל ע"ב או' ח' קיצור ש"ע סי' צ"ד או' ח' ומ"מ נראה דיש להחמיר כיון דכ"ה פשט לשון הגמ' כפי' הרמב"ם ור"ח:

**טו) שם. שיעורו כגרוגרת וכו'**כ"ה דעת הטור והראב"ד כמ"ש בב"י, מיהו כתב ב"י דמדברי הרמב"ם (פ"א מה"ע) משמע שדי לכל אחד בככר כאסר ואפי' אין בו כגרוגרת יעו"ש, ומדלא העתיקו בש"ע משמע דלא ק"ל הכי, וכ"כ האחרונים כלשון הטור והש"ע דבעינן כגרוגרת לכל אחד:

**טז) שם, מזון ב' סעודות וכו'**וטעמא דשיעור ב' סעודות כדי שיקנה אחד מהם שם דירתו קבוע לב' סעודות שבת ערבית ושחרית ויהיה הוא כבעה"ב ואחרים יהיו כאלו דרים אצלו, לבו"ש:

**טוב) שם שהם כששה ביצים,**וכן סתם לקמן סי' ת"ט סעי' ז' וכן בסי' תרי"ב סעי' ד' הביא סברא זו בי"א בתרא דדעת הש"ע לפסוק כמותה כידוע, ועיין לקמן או' י"ט:

**חי) שם שהם כששה ביצים,**בקליפתם. תו"ש או' ו' א"א או' ב' וההפרש שיש בין קלופה ללא קלופה עיין לעיל סי' ק"ל או' ט"ז:

**יט) שם. וי"א שהם כח' ביצים,**עיקרא דהא מילתא מתבאר היטב בדברי הרשב"א בתה"א דף ק"ב שהוא מחלוקת רש"י והרמב"ם אי פסקינן להלכה כר"ש או כריב"ב מהא דאיתא בעירובין דף פ"ב ע"ב ועיין בדף פ"ג ע"א ורש"י ותו' שם, וכתב בדרשות מהרי"ל הלכות ע"ח דק"ל כדברי המיקל בעירוב וכשיעור ו' ביצים סגי יעו"ש. והביאו שכנה"ג בהגב"י או' ב' וכ"כ א"ר או' ב' דהלבוש השמיט דעת י"א משום דבעירוב הקילו. אמנם דעת הב"ח בסי' ת"ט כדעת י"א לשער בח' ביצים וכתב דהכי נהוג יעו"ש והביאו א"ר או' הנז' וכתב ונכון לעשות כן לכתחלה. וכ"כ ח"א כלל ע"ב או' ח' וכבר כתבנו לעיל סי' י"ג או' ז' דהגם דדעת הש"ע לפסוק כסתם או כי"א בתרא מ"מ לכתחלה חושש גם לדעת י"א יעו"ש. וא"כ ה"ה הכא דלכתחלה יש להחמיר כדעת י"א ולשאר הב' סעודות כח' ביצים והגרוגרת כחצי ביצה פחות מעט:

ך) שם וי"א שהס כח' ביציםושיעור גרוגרת הוא שמונה דראהם מטורקייא"ה למ"ד ח' ביצים מזבח אדמה דף ג' ע"ב מחב"ר בק"א או' ב' וכ"כ לעיל בסי' קס"ח או' מ"ה ואו' מ"ו דמשערין במשקל וכל ביצה ח"י דראהם יעו"ש וא"כ לדיעה זו יהיו י"ח גרוגרות טמ"ד דראהם מטורקייא"ה וכבר כתבנו באו' הקודם דכן יש להחמיר לכתחלה:

**כא) [סעיף ד'] אחר שנכנס שבת ראשונה וכו'**אבל קודם שבת ראשונה הכי הוא בתחלת עירוב בעינן שיעור ב' סעודות כמ"ש בסעי' הקודם ב"י בשם הר' יונתן. עו"ש או' ג, ומשמע שצריך שיהא העירוב שלם כל ביה"ש הא מקצת ביה"ש לא. מש"ז או' ג' ועיין לקמן רס"י שצ"ד:

**כב) שם. אחר שנכנס שבת ראשונה וכו'**ואם נשבר העירוב אפי' קודם שנכנס שבת ראשונה שרי כיון דבשעת הנחה היה שלם. מהרי"ל. מיהו בתשו' מהר"ם מינץ סי' נ"ח כתב דאם נשבר אפי' אחר שבת ראשונה טוב לעשות אחר יעו"ש. והביאו מ"א סק"ג אלא שהסכים לדברי מהרי"ל יעו"ש וכ"ה דעת התו"ש או' ז' ואו' ח' ר"ז או' ג' ח"א כלל ע"ב סוף או' א':

**כג) שם. אפי' כל שהוא וכו'**ומ"ש בסי' שס"ו שאין מערבין בפרוסה היינו בשבת ראשון. ט"ז סק"ג. ר"ז שם:

**כד) שם. אפי' כל שהוא וכו'**ודוקא כשעושין שיתוף דאז העירוב רק שלא לשכח התינוקות לכן כשר בכל שהוא אבל לדידן (ר"ל דסומכין אשתוף במקום עירוב כמ"ש סי' שפ"ז) פסול. מ"א סק"ג. חו"ש או' ח' אמנם החמ"מ או' ג' השיג על דברי המ"א הנז' וכתב דאף שלא במקום שיתוף הדין כן דשיורי עירוב כל שהוא והכי משמע מסתימת דברי הטור והש"ע יעו"ש. וכ"כ א"א או' ג' ומ"מ לכתחלה יש להחמיר, ועיין באו' שאח"ז:

**כה) שם. אפי' כל שהוא וכו'**ונראה דיש ליזהר שלא לסמוך על עירוב שנתמעט דשמא יתמעט משיעורו ויתוספו אח"כ דיורין באותה עיר ואז צריך להוסיף בשבילם כמ"ש סי' שס"ו סעי' ט' ט"ז סק"ד. וכ"כ לעיל סי' שס"ו או' פ"ה יעו"ש מיהו מ"ש שם הט"ז דראוי שיאמר כל אדם בשעת ברכה ולכל מי שיתוסף בעיר הזאת ואין חשש באם יתוספו אח"כ עכ"ד האחרונים תמהו עליו בזה דמה מועיל התנאי אף נתוספו אחר שנתמעט והא הו"ל תחלת עירוב ויש שהגיהו בדבריו יעויין בדבריהם. וע"כ לענין דינא לא ק"ל הכי אלא אפי' התנה בשעת ברכה אם נתוספו דיורין אחר שנתמעט צריך להוסיף מחמתן וכמ"ש לעיל סי' שס"ו סעי' ט' ובדברינו לשם בס"ד:

**כו) שם. כשר אף לשאר שבתות.**דאלו לשבת זו כשר אפי' לא נשתייר כלום כיון שיהיה קיים ביה"ש וכמ"ש סי' שצ"ד סעי' ב' בהגה יעו"ש:

**כז) [סעיף ה'] אם נתעפש פת העירוב וכו'**וראוי להשגיח תמיד על העירוב שמא נתעפש עד שאינו ראוי לאכילה או שמא התליע בתולעים קטנים שקורין מלבי"ן ולכן יש אנשים שמערבין בכל ע"ש בפת שלהם ומזכין ע"י אחר לכל בני הקהלה. ח"א כלל ע"ב או' ב' ועיין לקמן או' ל"ג:

**כח) שם. ונפסל מלאכול וכו'**אבל אם ראוי לאכול הגם דיבש היה ניקודים מכמה שנים סומכין עליו בין לעירוב בין לשתוף. הרדב"ז בתשובה כ"י. ברכ"י או' ג':

**כט) שם. ונפסל מלאכול וכו'**אבל אם לא נפסל כ"כ אפי' נשתייר בו פורתא א"צ להוסיף דסוף עירוב בכל דהוא. ב"י בשם תשו' הרמב"ן סי' רי"ב:

**ל) שם. הגה ולכן נהגו לעשות העירוב חלת מצה וכו'**ר"ל שנוהגין לעשות העירוב בערב פסח ממצה שאופין לפסח ומניחין לכל השנה עד ערב פסח הבא ואז חוזרין לעשות ממצה חדשה ומיהו אם לא נזדמן לו מצה אחרת יכול לחזור ולערב במצה זו כל זמן שלא נפסלה מלאכול. ועיין לעיל סי' שס"ו או' קל"ד:

לא) ואםלא עירב בערב פסח יערב בע"ש שבתוך פסח לכל השנה לנוהגין לערב לכל שבתות השנה ואם לא עירב בפסח לכל השנה אלא שאח"כ רוצה לערב לכל שבתות השנה יש ליזהר ג"כ לעשותו ממצה כדי שלא יתעפש. ועיין לקמן סי' שפ"ז או' טו"ב שבארץ הצבי המנהג לעשות עירובי חצירות בע"ש שבתוך החג יעו"ש:

**לב) שם בהגה.**שאינה ממהרת להתעפש. לפי שעושין אותה מצה מצויירת ותלויה באויר. ב"י סי' שצ"ה. ועיין ד"מ סי' שס"ו או' א' ומיהו מ"ש ותלויה באויר ר"ל שמונחת באויר אבל לא תלויה ממש משום דכל התולה פת מסלו וכו':

**לג) שם בהגה. וזה טוב יותר מלערב כל שבת וכו'**ולי נראה דיותר טוב לערב כל ע"ש דרוב פעמים שהמצה של עירוב מתקלקלת ומתעפשת מאורך הזמן ואינו ראוי לאכילה כלל. ועוד יש מנהג בקצת קהילות שבע"ש הגדול הולך השמש מבית לבית ונותן לכל א' קצת ממצת העירוב וזהו אסור שהרי באותה שבת אין שם עירוב כלל ואולי נתפשט המנהג שהיה השמש משייר בבהכ"נ מן העירוב חתיכה קטנה דסוף עירוב הוא וטועים בזה שמחלקו כולו. ויותר טוב לערב אותו שבת משלו ולזכות לכל הקהלה, והרוצה לעשות עצה"ט יערב משלו בכל ע"ש ויזכה לקהילה ע"י אחר ובזה לא חיישינן לקילקול העירוב של בהכ"נ ולא יברך כיון שיש בבהכ"נ מצת העירוב והברכות אינם מעכבות. ט"ז סק"ג. א"ר או' ה' ר"ז או' ד' ועיין לעיל או' כ"ז:

**לד) שם בהגה. וזה יותר טוב מלערב כל שבת וכו'**אם עשו עירוב לזמן כמנהגינו מפסח לפסח ובבא הזמן שכחו ולא עירבו מחדש אם מהני עירוב הישן או לא עיין בסי' שפ"ב סעי' ז' דמשם נראה לפום ריהטא דלא מהני וע"ש במגינים. ועיין בס' נה"ש סי' שפ"ג דכפי חילוקו אפשר לחלק נמי בנ"ד ועדיין צ"י. זכ"ל או' ע' ולעד"נ כיון דלא נתעפש העירוב וראוי לערב בו לשנה האחרת ה"ז דומה למ"ש חז"ל כל הראוי לבילה וכו' ועיין רס"י שע"ד ודוק:

**לה) שם בהגה. מיהו אם רוצים לערב כל ע"ש וכו'**וכן היה מנהגו של האר"י ז"ל כמ"ש לעיל סי' שס"ו או' קכ"ד יעו"ש: