**א) [סעיף א'] ר"ח שחל להיות בשבת וכו'**דהכי איתא במס' ביצה (י"ז ע"א) שבת שחל להיות בר"ח או בחו"ה ערבית ושחרית ומנחה מתפלל ז' ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו ע"כ ומביאו ב"י ומיהו מ"ש דאם לא אמר מחזירין אותו דמשמע אפי' בערבית ה"ד בחו"ה אבל בר"ח אם לא אמר בערבית אין מחזירין אותו כמ"ש לעיל סי' תכ"ב סעיף א' יעו"ש:

**ב) שם, ואינו מזכיר וכו'**לפי שכבר הזכיר בברכה רביעית טור לבוש:

**ג) שם, ואינו מזכיר וכו'**וכן בברה"מ אומר יעלה ויבא מיד אחר רצה ואינו מזכיר בו של שבת שכבר הזכירו ברצה לבוש ועיין לעיל סי' קפ"ח סעי' ה' וסעי' ז' ובדברינו לשם בס"ד:

ד) ואםלא אמר יעלה ויבא בין בתפלה בין בברהמ"ז הוי דיו חזרתו כמו בר"ח בחול שנת' סי' תכ"ב ותכ"ד יעו"ש ואומרים הלל כמו בר"ח שבחול לבוש.

**ה) שם. וקורין בראשון ז' וכו'**דלכתחלה עבדינן אליבא דכ"ע דאין המפטיר עולה למנין ז' הגר"א וכ"כ המאמ"ר אות א' ועי"ש מה שהשיג על הפר"ח יעו"ש ועיין לעיל סי' רפ"ב סעיף ד':

**ו) שם. ובשני קורא מפטיר וכו'**ובענין הקדיש שאומרים אחר קה"ת כבר כתבנו לעיל בסעיף קמ"ז אות מ"ד ואו' מ"ה דמנהג בני אשכנז אומרים קדיש א' על שניהם ובני ספרד אומרים קדיש על כל אחד יעו"ש.

**ז) שם. ובשני קורא מפטיר וכו'**ובברכת ההפטרה אין מזכיר ר"ח כמ"ש לעיל סי' רפ"ד סעי' ב' יעו"ש ועיין ברכ"י או' ב' שכ"כ בשם הרשב"ץ ח"ב סי' רמ"ח ולא זכר שכ"ה בהדיא לעיל בש"ע. ומ"ש שם הברכ"י ואף בשבת וחו"ה של סוכות אין אנו חותמין אלא בשל שבת עיין מ"א סי' ת"ץ סק"ז שכתב אבל בשבת דחו"ה של סוכות מסיים והזמנים דמשום דחלוקים במוספין חמיר טפי וכ"כ בססי' תרס"ג בשם כמה פו' יעו"ש. וכ"ה המנהג ברוב המקומות דבשבת חו"ה דסוכות חותמין והזמנים.

**ח) שם. וביום השבת וכו'**ואעפ"י שבשאר שבתות השנה אין קורין פ' וביום השבת היינו משום שאין בה אלא ב' פסוקים ואין קורא בתורה פחות מג' פסוקים כמ"ש לעיל סי' רפ"ג אבל בר"ח ושבת הואיל וקורין ובראשי חדשיכם קורין זאת עמה שהיא סמוכה לה. לבוש. ועיין עוד בדברינו לשם בס"ד.

**ט) שם. ומפטירין השמים כסאי.**שיש בה ענין ר"ח שנאמר בה והיה מדי חדש וכו' לבוש. ואם שכח וקרא בהפטרה של השבוע קורא אחריה השמים כסאי ואם נזכר אחר שכבר בירך ברכות אחרונות קורא אותה בלי ברכה. מ"ב אות ד'.

**י) שם. חוץ מר"ח אלול וכו'**לפי שאין מדלגין ג' דפרענותא וז' דנחמתא בשום הפטרה אחרת כלל, ב"י בשם הרד"א, ועיין לקמן סי' תכ"ח סעי' ח'.

**יא) שם. שמפטירין עניה סוערה.**ואחר שגמרו ההפטרה אומרים פסוק ראשון מהפטרת השמים כסאי ופסוק והיה מדי חודש וכו' לזכר שהיום ר"ח ב"י. ועיין לקמן אות כ"ב.

**יב) שם. הגה. וי"א השמים כסאי.**כי יש בה תרתי דהיינו ר"ח ונחמת ירושלים ג"כ כמו עניה סוערה ט"ז סק"ב. ואז מפטירין בכי תצא רני עקרה וגם עניה סוערה. לבוש בסי' זה וסי' תקפ"א מ"א סק"א.

**יג) שם. בהגה. וכן נוהגין במדינות אלו.**היינו במדינות אשכנז אבל בספרד נוהגין כפסק הש"ע.

**יד) שם. בהגה. אבל ר"ח אב שחל להיות בשבת מפטירין שמעו.**וכן נוהגין ברוב המקומות. לבוש סי' תקמ"ט. וכן נוהגין בפראג. א"ר שם אות ג' דג"מ בסי' זה. שע"ת אות א' ועיין לעיל אות י"א.

**טו) שם. בהגה. וי"א השמים כסאי וכו'**וכן נהגו בפוזנא. לבוש שם. מ"א סק"ב.

**טז) שם. בהגה וכן עיקר וכו'**ומיהו עיין בביאור הגר"א שדחה סברא זו מהלכה ופסק כדעה ראשונה דמפטירין שמעו יעו"ש. ומ"מ במקום שנהגו אין לשנות אחרונים.

טוב) שם. בהגה ואם אירע ר"ח בד' פרשיות מפטירין בשל פרשהכלומר בהפטרה הקבוע לאותו פרשה וכמ"ש לקמן סי' תרפ"ה יעו"ש עו"ש אות א'

חי) [סעיף ב'] מחר חדשואם בירך וקרא הפטרת השבוע ושוב נזכר שהול"ל מחר חדש א"צ לחזור ולברך דבר משה ח"א חא"ח סי' כ"ה אות ג' י"א מ"ב בהגה"ט אות ב' ועיין לעיל אות ט'.

**יט) שם. הגה ואין דוחין עניה סוערה וכו'**הטעם משום דבהפטרת מחר חדש לא נזכר כלל מנחמת ירושלים ולפיכך אין בה כח לדחות הפטרת עניה סוערה. עו"ש אות ב'.

**ך) שם. בהגה ולא שמעו וכו'**זהו משנה שא"צ דלעולם ואין ר"ח אב בא' בשבת מ"א סק"ג ועיין לקמן סי' תכ"ח סעיף ב'

**כא) שם ואם ר"ח שני ימים וכו'**פי' דלא תימא דכיון דיום שני עיקר יפטירו מחר חדש קמל"ן דלא עו"ש אות ב'.

**כב) שם. הגה. וי"א שאין להפסיק מנביא וכו'**וכ"כ ב"ש דף נ"ח שיש לבטל מנהגין הדולגים. מ"א סק"ד ובלבוש כתב דיאמר פסוק ראשון ואחרון דמחר חדש בעל פה משום דאין מדלגין מנביא לנביא ומיהו עיין לעיל סי' קמ"ד או' י"א הטעם דמדלגים עתה מנביא לנביא יעו"ש. וע"כ נהרא נהרא ופשטיה.

**כג) שם בהגה. וכן אם היה תחונה בר"ח וכו'**כלומר לאותן שנוהגין לקרות בחתונה שוש אשיש ואם אירע חתונה באותה שבת שאין דוחין ההפטרה של אותה שבת מפני שוש אשיש כמ"ש לקמן ססי' תכ"ח אז אם שוש אשיש היא באותו נביא שיש בו הפטרה של אותה שבת קורין לבסוף קצת פסוקין מהפטרת שוש אשיש, עו"ש או' ב' וכ"כ היא"פ ומאמ"ר או' ב' ועיין לעיל סי' קמ"ד סעי' ב':

**כד) [סעיף ג'] כולל במוסף וכו'**והטעם שמניחים מוסף שבת ואומרים אתה יצרת מפני שבמוסף שבת לא יפול בו עירוב שבת ור"ח. וי"א טעם אחר כדי לפרסם שהוא ר"ח. שה"ג אשר סביב המרדכי פ' במה מדליקין בשם א"ח. כנה"ג בהגה"ט:

**כה) שם. כולל במוסף וכו'**אם טעו ביום שבת ור"ח והתפללו מוסף שבת במקום שבת ור"ח (והיינו שהזכיר ג"כ ר"ח ביעלה ויבא) לדעת הרדב"ז בסי' רס"א צריך לחזור ולומר מוסף שבת ור"ח וכ"נ שהוא דעת הרב החבי"ב אבל הפר"ח בסי' תכ"ג (והבאנו דבריו שם או' י"ב) חלק על הרדב"ז וכפ"ז צריך לכוין עם הש"ץ תיבה בתיבה לפי שתפלת נדבה אינו יכול להתפלל שאין מתנדבין קרבן מוסף. פה"א ח"א דף י"ז ע"ב, ואם התפלל ביחיד א"צ לחזור ולהתפלל תפלת מוסף דספק ברכות להקל. י"א מ"ב סי' תכ"ג בהגה"ט או' א' וכ"כ הש"ץ דף ר"ל ע"א בסופו:

כו) ואםלא אמר כ"א מוסף שבת לבד ולא הזכיר ענין ר"ח כלל וחתם בשבת אעפ"י שכבר הוציאו ס"ת וקראו חובת היום של ר"ח צריך לחזור ולהתפלל מוסף שבת ור"ח. מים רבים חא"ח סי' מ"א. י"א מ"ב בהגה"ט או ד' ברכ"י סי' ת"ץ או' ח' ה"ה בש"ץ דף רכ"ט ע"ד. חס"ל או' ג':

כז) ואםחל ר"ח בשבת בין שטעה והתפלל במקום מוסף תפלת שמ"ע של שבת או שהתפלל תפלת חול והזכיר בה שבת ור"ח בין שהוא מסופק אם התפלל מוסף או לא לית ליה תקנתא רק שישמע מש"ץ חזרת מוסף ואם לאו ה"ז מעוות לא יוכל לתקון בשום אופן, ש"ץ דף רכ"ט ע"ג, ועיין עוד מזה לעיל סי' תכ"ג:

**כח) שם, וחותם מקדש השבת וכו'**ואם לא חתם אלא מקדש השבת יצא, כנה"ג בהגה"ט. א"ר או' ג' פר"ח, וכן הסכים הש"ץ דף ר"ל ע"א ודלא כהמאמ"ר או' ד' שפקפק בזה יעו"ש. חס"ל שם, וה"ד שהזכיר באמצע ענין ר"ח אבל אם לא הזכיר לא באמצע ולא בחתימה חוזר כמ"ש לעיל או' כ"ו יעו"ש:

כט) סגולהנפלאה מכל צרה וצוקה ובפרט בזמן הדבר שמה"ד מתוחה לומר בכל ג' תפלות של ר"ח עלינו לשבח וכו' עד אין עוד ישר והפוך ז"פ ובפ"א יאמר אבג ית"ץ ובפ"ב קרע שט"ן וכו' ואח"כ יאמר על כן נקוה לך עד גמירא. ויכוין בס"ת מהר"ה בתפאר"ת עוז"ך ס"ת תכ"ה ואח"כ יאמר מזמור ז' שגיון לדוד וכו' פע"ח שער י"ט פ"ג: