Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 439
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**א) [סעיף א'] ובא עכבר ונטל וכו'**והטעם משום שכל הקבוע כמחצה על מחצה דמי כמ"ש אח"כ. ודוקא שנטל העכבר בפנינו ממקום הקביעות דאי נטלו שלא בפנינו הו"ל כאלו פירש שלא בפנינו ונטלו דאמרינן כל דפריש מרובא פריש. תו' פסחים ט' ע"ב. מ"א סק"א. פר"ח. ח"י או' ה'. א"ר או' א'. חק יוסף או' ד'. מק"ח או' א'. חמ"מ או' א'.
ב) וכןאם נתערבו הציבורין ואח"כ לקח מהם העכבר אמרינן כל דפריש מרובא פריש. מ"א סק"ד. ח"י או' ד' א"ר שם. חק יוסף שם. מק"ח או' ב' חמ"מ שם, ר"ז או' ג'.
**ג) שם הגה, מיהו אם הככר קטן וכר תלינן להקל וכו'**והטעם כתב בטור משום דהוי ס"ס ספק מצה ספק חמץ ואת"ל חמץ שמא אכלו. וכתב עוד הטור ואם הוא גדול שא"א שיאכלו כולו ולא ביטל צריך לבדוק אבל אם ביטל בכל ענין א"צ לבדוק עכ"ל. וטעם הטור כתב ב"י כיון שביטל הוי ספיקא דרבנן ואזלינן לקולא. אבל הרמב"ם פ"ב כתב סתם דצריך לבדוק וכתב המ"מ שם דכ"ה דעת רש"י והגאונים והטעם כתב בשם הרא"ה דאע"ג דספיקא דרבנן הוא כיון שבדיקת חמץ תחלתה על הספק החמירו בספקה יותר משאר ספיקות של דבריהם וכן עיקר עכ"ל והביאו ב"י וא"כ משמע מדברי הרמב"ם שסתם דבכל ענין צריך לבדוק בין אם הוא כבר קטן בין אם ביטל וכ"נ דעת הש"ע שסתם כדברי הרמב"ם ולא העתיק דברי הטור וא"כ הו"ל למור"ם ז"ל לכתוב זה בשם י"א אלא כי כן דרכו בכמה מקומות כשלא נתפרש בהדיא בדברי הש"ע היפך דבריו כותב בסתמא. וכ"כ המאמ"ר או' ב' וכ"כ הער"ה או' ב' דדעת מרן לאסור אע"ג דאיכא ס"ס אלא דאם ביטל כתב מהריק"ש דא"צ לבדוק מכח ס"ס עכ"ל וכ"כ ח"י או' ג' דיש לסמוך על דברי מור"ם ז"ל היכא שביטל יעי"ש. וכ"כ הר"ז או' א' דיש לסמוך ע"ז היכא שביטל או שיכול עדיין לבטל יעו"ש. אבל בככר גדול אין להקל בביטול. וכ"פ הלבוש. וכן הסכים א"ר או' ב'.
**ד) שם. שכל הקבוע וכו'**וה"ה תשעה ציבורין של חמץ וא' של מצה אמרינן כל הקבוע וכו' עו"ש או' א' חק יוסף או' ג' ער"ה שם. מיהו ח"י או' ג' כתב דיש להסתפק בדבר. וכ"כ חקת הפסח סוף או' ב' דט' צבורין חמץ וא' מצה אסור בס"ס יעו"ש. ואפשר דבככר קטן וביטל דיש להקל וא"צ לחזור ולבדוק.
**ה) שם. ואם פירש הככר וכו'**דוקא שלא בפנינו. פר"ח.
**ו) שם. א"צ לחזור ולבדוק וכו'**ואפי' לא ביטל וכבר הגיע שעה ששית ואינו יכול לבטל אעפ"י כן א"צ לחזור ולבדוק ואפי' אם הככר גדול. ר"ז או' ב'.
**ז) שם. דכל דפריש וכו'.**ומותר לאכלו בפסח. פר"ח. א"ר או' ג' אבל ח"י או' ו' כתב דאסור לאכלו בפסח יעו"ש. וכ"כ חק יוסף או' ה' מק"ח או' ג'.
ח) [סעיף ב'] ואין ידוע לאיזה בית נכנס זה שנטל החמץויכול אני לומר שזה שנטל החמץ נכנס לבית שאינו בדוק וזה שנטל המצה נכנס לבית בדוק.
**ט) שם. וציבור אחד של חמץ.**וה"ה שני צבורים אחד של מצה ואחד של חמץ ג"כ דינא הכי. ח"י או' ז' א"ר או' ד'.
**י) שם. ואין ידוע לאיזה בית נכנס.**זהו דברי הרמב"ם פ"ב ולדעתו אפי' אם באו שני בעלי הבתים לשאול בבת אחת אמרינן לכל אחד דא"צ לחזור ולבדוק משום דמיירי כשביטל ואינו אלא ספיקא דרבנן ומוקמינן לכל בית אחזקתו שהיה בדוק כמבואר במ"מ ובכ"מ שם ובב"י אבל הטור כתב אם ב' הבתים של אדם א' או של שנים ובאו לשאול בבת אחת או שבא א' לשאול עליו ועל חבירו שניהם צריכין בדיקה אפי' אם ביטלו ורק אם באו לשאול זה אחר זה אין שום א' מהם צריך בדיקה אם ביטלו וזהו שכתב מור"ם ז"ל אח"כ בהגה כך הם דברי הרמב"ם וכו' לפי שדעת הטור אינו כן. וכתב הפר"ח דדברי הטור עיקר. וכ"פ הר"ז או' ה'.
יא) ואםשאל על ביתו ואמרו לו א"צ בדיקה ואח"כ שאל על בית חבירו יכולין לומר לו שגם חבירו א"צ לבדוק. פר"ח וכתב שיש לסמוך ע"ז להלכה בהצטרפות סברת הרמב"ם ז"ל דס"ל דא"צ לבדוק יעו"ש, ועיין לקמן או' י"ד.
**יב) שם. או שבדק וכו'**ומצא ככר וכו' ר"ל ולא אמרינן דזה ככר אחר וצריך לבדוק כל הבית.
**יג) שם. א"צ לחזור ולבדוק.**ומיירי שביטל והו"ל ספיקא דרבנן ולקולא. ט"ז סק"ג. מ"א סק"ה. ח"י או' ח' חק יוסף או' ו' מק"ח או' ד' ואם הוא קודם שעה ששית מבטל לכתחלה ודיו. מ"א שם. ומשמע דבכל ארבע חלוקות שכתב עליהם הש"ע דא"צ לבדוק מיירי בביטל וכ"כ הפר"ח לדעת הרמב"ם שהוא דברי הש"ע יעו"ש. אבל דעת הטור בחלוקה הג' שבדק ולא מצא כלום אפי' בלא ביטל א"צ לחזור ולבדוק וכ"פ הר"ז או' ה' מיהו המש"ז או' ג' כתב דבשני חלוקות הראשונות אפי' בדיעבד הביטול מעכב אבל בשני חלוקות האחרונות בדק ולא מצא או בדק קצת ומצא לכתחלה צריך ביטול אבל בדיעבד כגון שעבר זמן ביטולו אינו מעכב וא"צ לחזור ולבדוק יעו"ש וכ"ה דעת הפר"ח דבשני חלוקות האחרונות א"צ ביטול אבל דעת הר"ז או' ו' להחמיר בחלוקה הרביעית דבדק קצת ומצא אפי' בדיעבד דאם עבר זמן הביטול שאינו יכול לבטל צריך לחזור ולבדוק ואפי' בככר קטן.
**יד) שם בהגה.**אבל מסקנת הפו' אינו כן. זהו דעת הטור שחולק על דברי הרמב"ם הכתובים בש"ע סעי' א' כמ"ש לעיל או' ג' וגם על דברי הרמב"ם הכתובים בש"ע בסעי' זה כמ"ש לעיל או' יו"ד יעו"ש.
**טו) שם בהגה. אבל מסקנת הפו' אינו כן.**ומה שלא כתבם בהגה משום דלא שכיחי. חק יוסף או' ז' ועיין לעיל סי' תל"ח סוף סעי' א' בהגה.
טז) [סעיף ג'] צריך לבדוק אחר כל הט' דשמא גררום חולדותוהעשר הנמצאות איש אחר הביאם כאן. רש"י והביאו ב"י. וכגון שאינו מכירם דאם מכירם א"צ לבדוק. אחרונים.
**טוב) שם. צריך לבדוק וכו'**ואפי' אם ביטל. טור. ב"י. פר"ח. א"ר או' ו' חמ"מ או' י"ב. ר"ז או' ח'.
**חי) שם וי"א וכו'**וכ"ה דעת הלבוש. עו"ש או' ג' וכ"פ הפר"ח. ח"י או' יו"ד. א"ר או' ז' חק יוסף או' ח' ר"ז או' ז' ועיין לקמן או' כ"ב.
**יט) שם. בקשורים יחד.**אע"ג דליכא תו למתלי בעכברים תלינן בקטנים. תו' מ"א סק"ו.
**ך) שם אלא אחר האחד.**דכיון שלא היו קשורים לא חיישינן שניטלו כולם. חק יוסף או' ט'.
**כא) שם אלא אחר האחד.**אבל בהניח ט' ומצא יו"ד אעפ"י שאינם קשורים צריך לבדוק אחר כולם. מ"א סק"ז. א"ר או' ט' חק יוסף שם. מק"ח או' ה' ר"ז או' ח'.
**כב) שם. אלא אחר האחד.**ונראה דאין להקל בזה אלא כשביטל או שעדיין יש שהות לבטל. מ"ב או' י"ז.
**כג) [סעיף ד'] צריך לחזור ולבדוק.**דחוששין שמא עכבר עשאו וכיון דחוששין לעכבר יש לחוש נמי לא זהו אלא אחר רש"י והביאו ב"י.
**כד) שם. צריך לחזור ולבדוק.**ואם היה הבית סגור והמפתח בידו א"צ בדיקה דתלינן שהוא הניחו בזוית זו שנמצא בו עכשיו ושכח. הרדב"ז בל' הרמב"ם סי' קל"ט. ער"ה או' ח' ונראה דאפי' מסר המפתח ביד אחר לא חיישינן. חקת הפסח או' ט'.
**כה) שם. צריך לחזור ולבדוק.**ואפי' אם ביטל נמי צריך לחזור ולבדוק. ב"י לדעת הרמב"ם. מ"א סק"ח. אבל הטור כתב אם ביטל א"צ לבדוק. וכ"כ הלבוש. וכ"פ הפר"ח. ח"י או' י"א. א"ר או' יו"ד. חק יוסף או' יו"ד. והר"ז או' ט' לחלק יצא דאם אינו יודע מנין הככרות שמניח צריך לחזור ולבדוק אפי' אם ביטל אבל אם יודע מנין הככרות ומצא בזוית אחרת כמנין שהניח א"צ לבדוק אם ביטל או שיכול עדיין לבטל.
**כו) שם. צריך לחזור ולבדוק.**ואם הככר קטן אף בלא ביטל א"צ לבדוק לדעת הטור. חמ"מ או' י"ג. ועיין לעיל או' ג'.
כז) כלמקום שנזכר בדינים אלו להקל אם ביטל ה"ה אף אם לא ביטל ועדיין הוא קודם שש שעות של יום י"ד יכול לבטל אף לאחר שנולד הספק ושוב דינו כמו שביטל קודם לכן. וכל מקום שצריך בדיקה שנית צריך ג"כ ביטול שנית כ"כ מ"א וח"י אבל הפר"ח כתב דא"צ ביטול אחר ביטול. חמ"מ או' י"ד. ועיין לעיל סי' תל"ח או' ז' וסי' תל"ד או' ד' ודוק.