**א) [סעיף א'] לאחר התפלה מריעים וכו'**כ"כ הטור בשם רב עמרם וכתב הטעם כדי לערבב השטן ופי' הט"ז סק"א שלא יקטרג עליהם אחר התפלה שהולכים ואוכלים ושותים ושמחים לומר שאינם יראים מאימת יום הדין ע"כ. ועוד י"ל כדי לדחות החיצונים שלא יינקו מן השפע הנמשך ע"י התפילות ביום הנורא הזה:

**ב) שם. לאחר התפלה מריעים וכו'**ואין אנו נוהגין כן רק בסיום תקיעה אחרונה של השלמת מאה קולות המקרא אומר תקיעה גדולה והתוקע מאריך בה יותר משאר תקיעות. מט"א או' א' מ"ב או' א'. וא"כ כל אחד לפי מנהגו דהא בלא"ה כתב הטור דאם אין עושין כן אין עיכוב בדבר שכבר יצאו י"ח. וכתב הב"ח דאף להמחמירין שהביא הערוך ונתן טעם כנגד מאה פעיות וכו' אין זה חיוב ואין עיכוב בדבר יעו"ש. ועיין לעיל סי' תקצ"ב או' א':

ג) שם בהגה. ויש מקומות נוהגין לחזור ולתקוע ל' קולותובשל"ה כתב לתקוע מאה קולות. מ"א סק"א. וכבר הבאנו דברי השל"ה לעיל סי' תקצ"ב או' ה' יעו"ש. וסדר שכ' המחה"ש לא שבשל"ה כתוב כן אלא רק עשה אופן להשוות המנהג שכתוב לעיל בהגה סי' תקצ"ב סעי' א' לדברי השל"ה לענין להשלים מאה קולות יעו"ש ודוק:

**ד) שם בהגה. ולאחר שיצאו בזה שוב אין לתקוע עוד בחנם.**וכ"כ בד"מ (סי' תקפ"ח) ולמד ממ"ש הטיר סי' תקפ"ט גבי נשים וסי' תק"צ שעובר על שבות דרבנן דלא כא"ז יעו"ש וכ"כ בס' יראים. מ"א. סק"ב. ומ"ש הט"ז סק"ב על דברי מור"ם הנז' דאינו מוכרח ואין שום איסור בעולם יעו"ש. עיין א"ר או' או' מה שהאריך בזה ומסיים כללא דמלתא דדבר זה מחלוקת גדולי פו' קדמונים הוא וראוי להחמיר יעו"ש. ועיין בשע"ת או' א' שהביא ג"כ דעת החולקים על דברי הט"ז הנז' יעו"ש. אכן הברכ"י או' א' כתב שלא ראה נזהרין בזה:

**ה) שם בהגה. אין לתקוע עוד בחנם.**ואפי' מי שיתקע ביום שני אסור לתקוע ביום הראשון להתלמד דהא בקיאין בקביעא דירחא והראשון קודש והשני חול. מ"א שם. א"ר שם. ר"ז או' ב' ח"א כלל קמ"ב או' י"ט. מט"א או' א' מ"ב או' ד' וכן אין לתקן השופר ע"י נתינת מים או יין או נחירה בפה לצירך מחר כי קדוש היום ואין לעשות בו הכנה לצורך מחר. מט"א שם. ועיין לעיל סי' תקפ"ו או' קנ"ה:

ו) ואסורלהוציא השופר כשאין צריך לתקוע דהוי הוצאה שלא לצורך. מ"א שם בשם הראב"ן. א"ר שם א"א או' ב' ר"ז שם ח"א שם. מ"ב שם. והיינו שאסור להוציא השופר לר"ה לתקוע תקיעה שא"צ לו היום. ר"ז שם מיהו המט"א או' ב' כתב דאפי' לכרמלית ומחצר לחצר במקום שאין עירוב אין להוציאו שלא לצורך כלל יעו"ש. והיינו כדעת המחמירין שכתבני לעיל סי' תקי"ח או' י"ד יעו"ש. ועוד עיין מזה לעיל סי' תקפ"ט מאו' כ"ח עד או' ל"א יעו"ש.

ז) אבלמותר לטלטל השופר אחר שתקעו בו שהרי כל היום ראוי לתקוע שהרי מחנכין בו התנוקות. רש"ל בתשו' סי' מ' כנה"ג בהגה"ט. וכ"כ הט"ז סק"ב. י"א בהגה"ט. א"ר או' א' מט"א או' ב' מ"ב או' ג':

**ח) שם בהגה. אבל קטן אפי' הגיע לחינוך מותר לומר לו שיתקע.**ואעפ"י שאין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירך וא"כ היאך עובר באמירה בשביל חינוך הקטן י"ל דהוא עצמו זוכה בכך שמחנך הקטן. רא"ם. מ"א סק"ג ר"ז או' ב'. מט"א או' ג':

**ט) שם בהגה. מותר לומר לו שיתקע.**ואפי' אחר שאינו אביו מותר לומר לו שיתקע דמחנך לקטן. א"א או' ג' מ"ב או' ה':

**י) שם בהגה. מותר לומר לו וכו'**היינו אף להשתדל ללמדו אופן התקיעות. מ"ב שם:

**יא) שם בהגה. ומותר לו לתקוע כל היום.**אקטן קאי דאלו גדול הא כבר כתב דאין לתקוע עוד בחנם ומה שמצייין בהגה א"ז דר"ה ט"ס הוא דהא הא"ז מתיר לתקוע בחנם אפי' לגדול והרמ"א פליג עליה כמ"ש בד"מ סי' תקפ"ח או' א' והב"ד לעיל או' ד' יעו"ש: