Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Orach Chayim Siman 82
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**א) [סעיף א'] צואה יבשה כ"כ שאם יזרקנה תתפרך וכו'.**דוקא פירוכין אבל אם לא תעשה פרוכין אלא שתשבר לחציה אסור לקרות כנגדה. כ"מ פ"ג דק"ש דין ז' בשם הר' מנוח. מ"א סק"א. עט"ז אות א' פר"ח אות א' א"ר אות א'. סו"ב במק"ח אות א', חס"ל אות א', ועיין לקמן אות ג' וכתב עו"ש הכ"מ בשם הר"מ דהא דשרי בתתפרך דוקא בשאין לה ריח רע שאל"כ אע"ג דעפרא בעלמא הוא ריח רע שיש לו עיקר הוא עכ"ד, והביאו הכר"ש:
ב) בזמןהקור שהצואה נקרשה הרבה כאבן י"ל דעדיין שם צואה עליה כיון שיכולה לחזור לקדמותה, מ"א סק"ב, א"ר אות ב' פרמ"ג א"א אות ב' ר"ז אות א' ח"א כלל ג' אות ט' חס"ל שם. פתה"ד אות א' ועי"ש במה שדחה דברי המו"ק שכתב להתיר וסיים באופן שאין בדבריו כדאי להקל באיסור תורה יעו"ש. קיצור ש"ע סי' ה' אות ז' וכתב בפאת השלחן דה"ה במי רגלים הנקרשים. מיהו צואה שנתכסית בשלג חשיב כסוי ומותר לקרות כנגדם. חס"ל שם. קיצור שלחן ערוך שם וכן כתבנו לעיל סי' ע"ו אות ל' בשם כמה פוסקים יעו"ש:
ג) שםשאם יזרקנה תתפרך וכו' הגהה. וי"א דלא הוי כעפר רק אם נפרכת ע"י גלילה וכו' הטעם דס"ל לבעלי דיעה הא' דיותר בקל נפרכת ע"י גלילה מע"י זריקה. והי"א שכתב רמ"א ז"ל ס"ל איפכא דיותר בקל נפרכת ע"י זריקה וזה וזה דעתם לחומרא כמ"ש בב"י. וכ"כ המ"א סק"ב. ועיין מ"ש הפרישה אות ב' ומ"ש עליו המאמ"ר אות א' ומ"ש הרמ"א ז"ל וכן עיקר השמיטה הרב הלבוש וכתב עליו הא"ר באות ב' דבכוונה השמיטה דס"ל להחמיר בתרווייהו וכתב שכן דעת האחרונים יעו"ש. וכ"כ העט"ז אות א' דצריך להחמיר וצריך להיות יבישה כ"כ שנפרכת ע"י גלילה וע"י זריקה. וכ"כ העו"ת אות א' חס"ל שם:
**ד) [סעיף ב'] מי רגלים שנבלעו בקרקע אם היו מרטיבין היד אסור וכו'**הגהה. וי"א דאינו אסור רק בטופח על מנת להטפיח וכו' הנה הרב הלבוש כתב כדברי מרן ז"ל דאם היו מרטיבין היד אסור לקרות כנגדם וכן דעת המאמ"ר אות ב' וכ"כ סידור בי"ע אות ל"ה, חס"ל אות ב'. אבל הב"ח פסק כדברי מור"ם ז"ל דאינו אסור רק אם יש בו טופח על מנת להטפיח והביאו שכנה"ג בהגב"י אות א'. וכ"כ הט"ז סק"א. וכן דעת הל"ח פ' מי שמיתו אות קמ"ח והוסיף לומר דבש"ע שנדפס בקראקא בשנת שס"ז הודפס בש"ע מלשון המחבר וי"א דאינו אסור רק בטופח להטפיח ויש לסמוך ע"ז ע"כ. ואין מן התימה שחזר ממ"ש בספרו הב"י בזה לפי שלהרמב"ם הסוגיא מפורשת בדוחק וגם איסורא דמי רגלים שבארץ אינו אלא מדרבנן יעו"ש. וכן הסכים א"ר אות ג'. מש"ז אות א' ובא"א אות ג'. ר"ז אות ב' ח"א כלל ג' אות כ"ט. בן א"ח פ' בא אות ט' ומ"מ לכתחלה יש להחמיר כסברא הא':
ה) שםבהגהה. בטופח על מנת להטפיח. פי' כגון שאם מניח ידו עליהם מעלה לחות בה שאם יניחנה על דבר אחר מקבל ממנה לחות. טור. ט"ז שם. מ"א סק"ג. ה"ב אות ב'. ר"ז שם. ח"א שם: