Kaf HaChayim on Shulchan Arukh, Yoreh De'ah Siman 50
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
**א) [סעיף א'] כל אלו הנקבים אם יש במה לתלות כמו בטבח או בזאב שנטלן תולין בהם.**ועיין לעיל סי' ל"ו סעי' ה' בדיני ידי טבח וזאב ובדברינו לשם בס"ד.
**ב) שם. ואם אין דבר לתלות בו וספק אם ניקב מחיים אם לאו נוקבין נקב אצלו ומדמין וכו'**הגה ועיין לעיל סי' ל"ו כיצד נוהגין. ור"ל דשם כתב בהגה סוף סעי' ה' דבזה"ז אין אנו בקיאין ואין לסמוך אהקפה כלל להכשיר עכ"ל ועיין בדברינו לשה או' קי"ד ואו' קט"ו שכתבנו שכ"ה דעת כל האחרונים דאין לסמוך האידנא על הקפה כלל יעו"ש.
ג) ובעניןמעשה שהיה דכשפתחו הטרפש של בהמה קפץ עליהם קילוח גדול של מים עכורים שהביא הפר"ח או' א' ושאר האחרונים כבר כתבנו זה לעיל סי' ט"ל או' שצ"ד קחנו משם.
**ד) שם בהגה. ולא אמרינן נשחטה הותרה אלא בדבר שנוכל לומר שנעשה הרעותא לאחר שחיטה דלא יצאתה מחזקתה מחיים.**הנה בדבר זה איכא פלוגתא דרבינו יונה וסיעתיה ס"ל כדברי מור"ם בהגה דלא אזלינן בתר חזקת היתר אי איכא רעותא מחיים ומהר"ם מלובלין בתשו' סי' ס"ו חולק על דברי הרב בהגה וכתב דאדרבא התו' שם דחו חילוק זה ומסקנת התו' דאפי' היכא דנעשה הרעותא מחיים יש להעמיד הבהמה בחזקת היתר יעו"ש. והב"ד הש"ך סק"ג ועי"ש בש"ך מה שהאריך בזה ומסיק דיש להחמיר כדברי מור"ם בהגה יעו"ש. וכן האריך בזה הפר"ח סי' כ"ט או' א' והתב"ש סי' כ"ט או' א' וסיים שם התב"ש וז"ל ולכן אין לשום מורה להקל בשום ספק בעולם כ"א המפורש בפו' דאין שוקל לשקול במאזני צדק אם הספיקות שקולים גם איזה נקרא רעותא ברורה ואיזה לא ובקל יכולים לטעוח באלה ואין להורות בזה כ"א לצורך גדול ובעיון היטב עם החברים המקשיבים וע"פ שיטת המחמירים דדאו' הוא עכ"ל והב"ד הבי"צ בסי' זה בעמ"ז או' י"ד וכתב דבדינים אלו מאחר שגדולי הפו' מחולקים ויש יסוד גדול בזה להקל ולהחמיר לכן אין להקל בפשיטות כ"א ע"י מורה הוראה גדול וצ"ע רב עכ"ל וכ"כ זב"צ סוף או' ג' ודאי שאין לנו להורות בזה מדעתנו אלא דוקא הכתוב בדברי הפו'.
**ה) [סעיף ב'] כל אבר שאמרנו וכו'**בין שנברא חסר. וה"ה אם נברא נקוב. פר"ח או' ב' ובסי' מ"ג או' ב' לה"פ או' ג' שה"מ או' ו' זב"ת או' ח' וכתב שם הפר"ח בסי' מ"ג ודלא כהט"ז שם סק"ב שהכשיר וגם הש"ך שם בנה"כ השיג על דברי הט"ז הנז' וסיים שמעשה בא לפניו בדין זה ונשא ונתן בדבר עם בית דינו והטריפוהו יעו"ש.
**ו) שם הגה. חוץ מטחול שניטל וכו'**עיין לעיל סי' מ"ג ובדברינו לשם בס"ד.
**ז) שם. וכל שאמרנו בו אם ניטל טרפה ה"ה לנברא חסר.**ויש מכשירין בזה. הגה ובהפ"מ יש לסמוך אמכשירין. והפר"ח או' ד' כתב דנקטינן להחמיר אף בהפ"מ וכ"כ הלה"פ או' ה' בנ"י או' ד' תב"ש או' ג' זב"ת או' יו"ד. ענ"ה סי' ל"א או' ו' זב"צ או' ה' זולת במקומות שנהגו כמור"ם ז"ל ופשטה ההוראה להקל אי נהוג נהוג ויש להם על מה שיסמוכו. מחב"ר שם. ענ"ה שם.
**ח) ומ"ש שם הפר"ח בענין תרנגולת שיש בעצם גולגלתה חטוטרת וכו'**כבר כתבנו זה לעיל סי' ל' או' ל"ו יעו"ש.
ט) אווזאשהיה העור שלה שלם מבחוץ ע"פ כולה והיה נראה גומא עמוקה כרוחב ב' אצבעות באמצע הבטן ע"פ ארכה והיה ניכר שיש שם חסרון מבפנים תחת העור והפשיטו העור ונמצא שאותו עצם האמצעי הבולט באמצע כמו קרש דק שהבשר מב' צדדיו היה נסדק ונחלק ע"פ כל ארכו באמצעו ממש ובאותו הפסק שהיה ביניהם היה נראה מבחוץ הלב והכבד כאשר הם שוכבים בחלל הגוף והיה נראה שנעשה כך מתולדתו יש להכשיר. צ"צ או' ע"ו. והב"ד הפר"ח או' ב' וכתב דה"ד אם העור שלם מבחוץ דיש להכשיר מכח ס"ס אבל אם העור ניקב מבחוץ סתמא דמלתא נעשה ע"י קוץ וטרפה. לה"פ או' ג' שה"מ או' ו' מש"ז סי' מ"ט או' ג' זב"ת או' ח' זב"צ או' ו' ועיין לעיל סי' מ"ט או' ל"ו.
**י) [סעיף ג'] כל אבר וכו'**אם נתמסמס פסול. עיין לעיל סי' מ"ג סעי' ב' בהגה ובדברינו לשם בס"ד.
**יא) שם הגה. ואנן שאין אנו בקיאין כל שנשתנה מראית הבשר לרעותא הוי כניקב שם.**ודוקא נשתנה בשר ממראיתו אבל כשאין רואין שינוי בבשר אין לחוש אפי' נקרע הבשר לומר שמא נתמסמס והוה כניטל אלא לא מחזקינן רעותא ט"ז סק"ד בשם רש"ל כנה"ג בהגב"י או' יו"ד. לה"פ או' ז' בל"י או' ה' מש"ז או' ד' זב"ת או' י"א. ענ"ה סי' ל"א או' ז' בי"צ בעמ"ז או' כ"ו. זב"צ או' ח'.
יב) ואםלא יש רעותא בבשר כלל אלא דוקא שינוי מראה לחוד יש להכשיר. נוב"י חי"ד סי' י"ג. מחב"ר או' י"ב. פ"ת או' ד' כריתי או' ז' בי"צ בעמ"ז שם. זב"צ או' ט' וכ"כ לעיל סי' מ"ג או' י"ד יעו"ש.
יג) גםצריך להיות השינוי מעל"ע דאל"כ לא דהוי כנתמסמס קצת ואין מטריף והתורה חסה על ממון ישראל. כריתי שם. בי"צ בעמ"ז שם. זב"צ או' יו"ד. ועיין לעיל סי' מ"ג או' ט"ו.
יד) אםשינה איזה אבר מהפנימיים את צורתו מכמו שרגילים להיות כגון הטחול שדרכה להיות ארוכה ונמצאת עגולה או מרובעת וכיוצא בו מן התמונות וכן שאר כל האיברים כשר כיון שאין בהם שום רעותא. חכ"א כלל י"ד או' ל"ב. זב"צ או' י"א.